תקציב 2024 אושר סוף סוף בכנסת ויוצא לדרך למרות כל המהמורות המדומות או האמיתיות שבדרך. בסופו של דבר הוא אושר למרות כל ההסתייגויות. איך נהוג לומר? הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
תקציב המדינה לשנת 2024 עבר בקריאה שנייה ושלישית
אפשר להציל עד 17 טון: הטכנולוגיה שחוסכת בזבוזי מזון
רווחי ארבעה מהבנקים הגדולים: 18.6 מיליארד שקל, בנק הפועלים בראש
התקווה הייתה שתקציב בהיקף 584 מיליארד שקל, הגדול בתולדות המשק, יהיה תקציב של בשורות. הוא אמור היה להפנים את אירועי 7 באוקטובר על כל המשתמע, אלא שהוא הפך לתקציב ה-6 באוקטובר על סטרואידים.
נכון שהייתה מלחמה והוצאות הביטחון זינקו ל-155 מיליארד שקל עם דרישה לתוספת של 55 מיליארד שקל. באותה העת הגירעון זינק ל-6.6% (יותר מ-100 מיליארד שקל) ותוך שנייה עלול להמריא ל-8%-9% בשל הנחות מופרכות של גביית מסים ודחיית הטיפול בסעיפים בעייתיים.
במקרה הטוב זה תקציב קומבינות ובמקרה הגרוע תקציב ישראבלוף. תקציב רציני זה לא. אפילו "דוח אפס" המוגש לבנק על ידי קבלן כדי להוכיח את רווחיות פרויקט הבנייה נראה טוב בהרבה. אבל סמוטריץ' בשלו.
כספים קואליציוניים ליעדים התורמים כלום ושום דבר המשיכו לזרום כמו מטחי הטילים של חיזבאללה. מפלגות הביזה הנהנות מהתקציבים הן אלה השוללות גיוס לצבא ומנהיגיהם הרוחניים מאיימים שתלמידי הישיבות יעזבו את הארץ. וסמוטריץ' מחריש.
השבוע הוא עוד העז להזרים 25 מיליון שקל נוספים למפלגת ההומופוביה נעם של אבי מעוז. לקינוח הוא נותן את ידו לקיצוץ של 160 מיליון שקל מתקציב מכון המחקר החקלאי וולקני שעלול להביא לסגירתו.
שר האוצר גיבור נגד הרוח. הוא מבקר את מערכת הביטחון ומאיים לעצור את תקציבה, אם לא תוקם ועדת מומחים ציבורית לבחינת התקציב ויעדי הביטחון. זה מה שקורה שכשזנב מכשכש בכלב ועוד מדובר בזנב המתנדנד סביב אחוז החסימה.
מתוך צעדים לצמצום הגירעון בהיקף 20 מיליארד שקל התנדפו 6.6 מיליארד שקל. הטלת מס פחמן, ייקור אגרות רכב, העלאת מס הרכישה, צעדי נדל"ן נוספים וביטול הפטור ממס קנייה על סיגריות בדיוטי פרי הוכשלו על ידי יו"ר ועדת הכספים משה גפני.
מדוע? כי יו"ר ועדת הכספים לא היה מרוצה מצעדי הפיקוח על כספים המועברים לרשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה ברפורמות אופק חדש. הממונה על התקציבים יוגב גרדוס הזהיר אבל הוא דיבר אל הקיר.
אבל אל דאגה כי תעשיית הקומבינות עובדת שעות נוספות. ח"כ גפני שוכנע להמשיך בדיונים גם לאחר שהתקציב כבר אושר בכנסת. המטרה היא להגיע לפשרה מפא"יניקית בעניין הפיקוח על רשת החינוך החרדית בתמורה לאישור צעדי גבייה בהיקף כ-1.5 מיליארד שקל.
אני נשאל יותר מפעם אחת על המשמעות הכלכלית של תקציב הטלאים וההשפעה על הכיס. די אם נציין שעלות גיוס הכספים הנוספת בשווקים בחו"ל כתוצאה מהגירעון תתייקר. הוצאות המימון הנוספות הנאמדות ב-5 מיליארד שקל יבואו על חשבון יעדים כמו רווחה וחינוך.
התמריץ להפחתת ריבית הולך ונעלם ואת מחיר הריבית הגבוהה ישלמו בעלי המשכנתאות, האוברדראפט והעסקים הקטנים. וחוץ מזה ללא מנועי צמיחה עסקים קיימים ייסגרו, לא ייפתחו חדשים וסביר שהאבטלה תגדל. ויש עוד אבל נעצור כאן.
המאמר המלא יפורסם ביום שישי בטור שוטף פלוס במעריב סופהשבוע