מה עמדתו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ בעניין עזה? נכון להיום זו שאלה שאין לה תשובה. טראמפ הוא מועמד לנשיאות. הוא מדבר על כל נושא שבעולם בכנסים המשונים שהוא עורך. חלק גדול מהזמן הוא מדבר בלי תסריט מסודר.
תדהמה בארה"ב: טראמפ הכריז מה תהיה פעולתו הראשונה כנשיא
היועצים לשעבר חשפו: "טראמפ אמר שהיטלר עשה כמה דברים טובים"
בעוד שג'ו ביידן מתקשה להיצמד לתסריט, ומתבלבל, ומגמגם, טראמפ בכלל לא מנסה להיצמד לתסריט. בשבילו, הבלבול הוא דרך חיים, סימן הכר. הקהל בא למופע משום שאין לדעת מראש מה יקרה בו. איזה שפן יישלף מאיזה כובע, ובאילו מילים הנשיא לשעבר ישתמש.
בשבועיים האחרונים, מומחי הסקרים באמריקה העבירו את תשומת הלב שלם מהפריימריז לבחירות הכלליות. ממוצע הסקרים מלמד על יתרון קל לטראמפ – כ־2%. אבל מה שיותר מעניין הוא מצבו בספירת האלקטורים, לפי תוצאות הסקרים במדינות השונות. נכון לעכשיו, כמאה אלקטורים מוגדרים כ"טוס אפ", כלומר, יש עליהם תחרות. אם מתעקשים להכריע גם ביחס אליהם, כפי שעושים הסטטיסטיקאים של ריל קליר פוליטיקס, טראמפ צפוי לנצח בבחירות עם 293 אלקטורים, מול 245 לביידן.
מה שמחזיר אותנו לתעלומה: טראמפ כבר אמר שבמשמרת שלו מה שקרה לא היה קורה. זו כמובן אמירה שאין שום דרך לבדוק, ולכן אין לה ערך. שגרירו לשעבר של טראמפ בירושלים, דיוויד פרידמן, אמר ש"הגישה של ארה"ב תהיה שישראל צריכה לנצח במלחמה הזו, היא הותקפה באכזריות". פרידמן עודו מעורב בקמפיין של טראמפ, אבל הקביעה שלו רחוקה מלספק מידע מפורט על עמדתו של הנשיא לשעבר.
השאלה המעניינת לא מה היה קורה אם היה נשיא, אלא מה יקרה אם יהיה נשיא. השאלה המעניינת היא האם טראמפ יבחר להתעמת עם ביידן – כי ביידן תומך פחות מדי בישראל. או יבחר להתעמת עם ביידן – כי ביידן תומך יותר מדי בישראל. או יבחר לא להתעמת עם ביידן בעניין של עזה. לטראמפ יש מספיק דרכים להתעמת עם ביידן, ומספיק נושאים שמאפשרים להתנגח בו. הוא יכול להחליט שוויכוח על עזה לא משרת אותו, אם כי קשה לראות אותו צולח את השנה הקרובה בלי להציע איזושהי עמדה.
אם וכאשר ידבר, יציב לישראל דילמה: אם יישמע כמו ביידן, זה יהיה איתות שלישראל אין למה לחכות. משיח לא יבוא. אם יישמע הפוך מביידן, הפיתוי לשחק בפוליטיקה אמריקאית יהיה גדול, ובממשלת ישראל יש מספיק שחקנים שיתקשו להתאפק.
בשנים האחרונות, לנוכח התמיכה של ביידן, ובעיקר בחודשים של תחילת המלחמה כאן, הישראלים שינו את טעמם ביחס לטראמפ וביידן. אם לפני ארבע שנים רובם רצו בניצחונו של טראמפ, אחרי הסכמי אברהם, העברת השגרירות לירושלים, ושאר המחוות שהעתיר על ישראל כנשיא – לפני ארבעה חודשים רובם כבר רצו בניצחונו של ביידן, נרגשים מהגב הרחב שהעניק לממשלה, נרגשים מביקור ההזדהות המיידי, נרגשים מהרטוריקה האנטי חמאסית.
גם זה מתחיל להשתנות, כפי שעלה השבוע מסקר המכון למדיניות העם היהודי. אבל לא יכול להתהפך בחזרה כל עוד טראמפ שומר על ערפל בעניין עזה. אין טעם לייחל לטראמפ, אם מחר יתברר שהוא רוצה להפסיק את משלוחי הנשק או את הסיוע. אין טעם לייחל לטראמפ, אם יתברר שעודו מעריץ את עורמתם ואכזריותם של אויבי ישראל, כפי שאפשר היה לחשוד לנוכח כמה התבטאויות שלו בתחילת המלחמה.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב