בשבוע שעבר דרמת גיוס החרדים הגיעה לשיאה בשלב הזה ומה שצפוי בשבועות הקרובים, לאחר צו הביניים של בג"ץ, זאת דווקא הפוגה זמנית, בערך עד חודש יוני. בצד החרדי הקו הוא מאוד ברור ומי שביטא אותו באופן שלא משאיר ספקות הוא אחד ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי - ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, הרב דב לנדו.
בניסיון לפגוע בארגון הטרור: המהלך הלא שגרתי של גלנט נגד החיזבאללה
אזהרה, הוראות אלו נכתבו בדם: מה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה | קלמן ליבסקינד
הרב דב לנדו הורה לחברי הכנסת של 'דגל התורה' להתמקד בחקיקה, בהתאם להסכמות שהושגו עם הליכוד עוד בתקופת משא ומתן הקואליציוני וכן - בהתחשבות למציאות. אין ולו מילה אחת על הפגנות, יציאה המונית לרחובות, גם לא על פרישה מהממשלה. מאוד יתכן שנראה הפגנות בקצוות משני הצדדים: קיצונים חרדים בהחלט רואים במצב שנוצר סיבה טובה להפגנה. כנ"ל חלק ממובילי המחאה בהחלט לא ימתינו להשלמת החקיקה וינצלו את משבר הגיוס כעוד נושא למחות נגדו.
איומי הפרישה הם אמנם חלק מהלך הרוח ששורר ברחוב החרדי בשיא הדרמה, בערך כאשר מזכיר הממשלה עמל על מכתב "השתלשלות האירועים" שלו, הנושא החם היה הקשר האפשרי של הקשחת עמדת היועמ"שית לבין פרישת גדעון סער מהממשלה. קול ההגיון הקר השתלט במהירות על הרחוב החרדי ובעיקר - על נציגיו בכנסת ובממשלה.
לחרדים אולי נוח לטעון כי הם נכס טהור לכל ממשלה אחרת שתקום וכל מועמד אחר לראשות ממשלה שאינו נתניהו יבטיח להם בקלות את חוק הגיוס מהחלומות. במציאות החרדים לא ממהרים להפיל ממשלת ימין-דתיים בראשות נתניהו, מי שהם למדו היטב את דרכי ההתקשרות וההסתדרות איתו.
נושא גיוס בני הישיבות הוא אכן ציפור נפשם של החרדים ועל נושא כזה בהחלט ראוי ללכת לבחירות במידת הצורך. רק לא עכשיו. מבחינת החרדים הסוגייה כלל לא הגיעה לשלבי המיצוי. צו ביניים גם לא יגרום למשטרה צבאית לעצור המוני צעירים חרדים, הוא גם לא יעצור במיידית את העברות התקציביות של המדינה לישיבות. הצו כעת הוא יותר מסימון דרך, תחנת הביניים שממנה רכבת החקיקה תמשיך בתקווה להגיע לתחנה נכונה ובזמן הרצוי.
הפוליטיקאים החרדים הינם אנשים פרגמטיים בעלי תפיסה מציאותית. בהיעדר חוק סביר, הקדמת הבחירות לא תקפיא, כמו בעבר, את הסטטוס קוו הנוח, אלא תוביל את ציבורם לבעיה אמיתית. הם לא רוצים פיצוץ ולא הפלת ממשלה שהיא כיום הכלי להשיג הסדר גיוס סביר ככל האפשר. הסדר שגם אם לא יוביל לשוויון בנטל ולא לפתרון אוניברסלי עבור המגזר החרדי, אז לפחות יקנה עוד זמן בתנאים סבירים.
החרדים לא משלים את עצמם כי היום, במלחמה, אחרי 7.10, ניתן לחוקק את אותו החוק שעליהם הם דיברו לפני שנתיים, במו"מ הקואליציוני. הם רוצים חוק שמצד אחד לא יפרוץ את הקווים האדומים בעיניי החרדים, אך מצד שני - חוק שלא ייפסל בבג"ץ דקה אחרי שיעבור בכנסת בשלוש קריאות. הציבור החרדי מעוניין בפתרון יסודי ככל הניתן.
הטיוטה שדיברה על מכסות ועל סנקציות כלכליות מבחינת החרדים תהווה בסיס שצפוי להשתנות תוך כדי הדרך, בהתאם להתקדמות המשפטית וההיתכנות הפוליטית. האופציות הן: או להמשיך במאמץ להביא חקיקה ממשלתית, גם אם גנץ יעזוב בדרך, עדיין יש רוב קואליציוני. או - אם יתברר שהמקסימום החרדי עדיין לא תואם את המינימום המצופה, החקיקה תעבור למסלול של חקיקה פרטית. מסלול שמקל על העברת חוק בכנסת, אך גם - על פסילה אפשרית בבג"ץ, אם לא יביא בשורה.
וכאן בהחלט קיים הבדל בפרופורציות. מהצד החרדי, אנשי "הפלג" עוד שוקלים את צעדיהם, בעוד שהמחאה כבר אמש אימצה את סוגיית הגיוס במלוא כוחה.