"רוב הנשק של חמאס הוא ממוצא רוסי, סיני או איראני", הכריז מומחה אוסטרלי לנשק, והוסיף כי "כלי נשק מקוריאה הצפונית וממדינות ברית ורשה לשעבר נמצאו אף הם בארסנל של ארגון הטרור". חרף מאמציה הרבים של ממשלת פיונגיאנג לכפור בהאשמות, לטשטש את העובדות ולהעלים את שלל הראיות – עשרות תמונות וסרטונים של אמצעי לחימה שונים שפורסמו בשבועות האחרונים ובהם נראים, בין היתר, רימוני רקטות מסוג RPG F-7 ועליהם אותיות קוריאניות – מאששים את החשדות נגדה.
שיבושים בקליטה: "חוק אלג'זירה" עשוי להוביל לקריסת המשא ומתן | ג'קי חוגי
איחר את המועד: המחאה שהתחדשה מסבכת דווקא את גנץ
קוריאה הצפונית מחמשת את חמאס בנשק קטלני ששימש אותו בין השאר במתקפתו הרצחנית ב־7 באוקטובר, וממשיך לשמש אותו עד היום במאבקו ברצועת עזה. גם אם מכירתו נעשתה בעקיפין, מקורות צבא בכירים בישראל דיווחו כי מדובר בעשרות אלפי כלי נשק ואמצעי לחימה שונים, לרבות טילי נ"ט שנתפסו ונלקחו שלל על ידי צה"ל מאז פרוץ המלחמה, לאחר שהוברחו לעזה במנהרות ודרך הים.
כל זאת, בין היתר, על רקע חיזוק הקשר בין השתיים החל מעלייתו של חמאס לשלטון ברצועה ב־2007, ונוכח קשריהן ההדוקים של ממשלות טהרן ופיונגיאנג השותפות ב"ציר ההתנגדות". זאת, נוסף לתמיכתה הצבאית הנרחבת של פיונגיאנג בתוכנית הגרעין והעשרת האורניום האיראנית, לצד אספקת טילים בליסטיים ומכולות עתירות נשק מסוגים שונים לרוסיה, המשמשים אותה במאבקה נגד אוקראינה (כפי שהודיע ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי בארה"ב).
פריסת הרשת
זאת ועוד, במסגרת עסקה סודית שנערכה סמוך למבצע צוק איתן בעזה ב־2014, שכללה בין השאר העברת טילים, רקטות, ידע הנדסי, ציוד תקשורתי וכספי סיוע לחמאס, ממשלת פיונגיאנג – בתיווך איראן או מיליציות שיעיות הפועלות מטעמה, ובראשן חיזבאללה – סייעה לו בהקמת ה"מטרו" ברצועת עזה.
היינו, אותה רשת מסועפת ומורכבת של מנהרות עיליות ותת־קרקעיות התקפיות והגנתיות שונות, המשמשות את ארגון הטרור, במיוחד בימים אלה, למטרות צבאיות ולוגיסטיות, לרבות אחסון, תחבורה והברחת נשק, ציוד ואמל"ח, תוך הסתרת והברחת החטופים הישראלים.
אלה כוללות כ־5,700 פירים המובילים לאין־ספור מפלסים והסתעפויות באורך כולל הנע בין 560 ל־725 ק"מ, כפי שפרסם לאחרונה דובר צה"ל. בראייה אסטרטגית כוללת, כבר עתה מסתמן כי חרף קוטנה של רצועת עזה (המשתרעת על פני 365 קמ"ר בלבד), מידת התחכום, החדשנות ההנדסית ויכולת ניצול תוואי השטח התת־קרקעי בידי חמאס לטובת הקמת מערך הלחימה שלו - מרשימה. היא מכתיבה סוג אחר של מלחמה, ומחייבת היערכות צבאית, מודיעינית ואופרטיבית חדשה מצד צה"ל.
יתרה מכך, רשת המנהרות – רדודה ומוגבלת ככל שתהיה, במיוחד בהשוואה לזו שהוקמה עבור חיזבאללה בדרום לבנון – היא חלק אינטגרלי מאסטרטגיית הטרור המודרני והמתוחכם, שמציב אתגר אסטרטגי, הנדסי ואופרטיבי גדול עבור ישראל. מדובר במכפיל כוח חשוב עבור ארגון הטרור הפלסטיני – המגובה על ידי ספקית הנשק הגדולה במזרח התיכון – המפצה במידה מסוימת על חולשותיו, ואף מקנה לו יתרונות שונים על צבאות מודרניים.
בראייה מערכתית רחבה, העימות במזרח התיכון, בדגש על הלוחמה התת־קרקעית של צה"ל בחמאס, מושך אליו תשומת לב בינלאומית ואמריקאית עצומה. הוא משרת את האינטרסים של איראן ושותפיה ב"ציר הרשע", ובהם קוריאה הצפונית, סין, רוסיה וסוריה, וכן ארגוני הטרור בעזה בהובלת חמאס והג'יהאד האסלאמי, לרבות חיזבאללה ומיליציות שיעיות ברחבי עיראק וסוריה. אלה חותרים לפגוע אנושות בישראל, להבעיר את המזרח התיכון כולו ולחולל כאוס אזורי.
כמו כן, מבחינתה של ממשלת פיונגיאנג, מעורבותה בעימות ותמיכתה הלא־פורמלית - לצד סחר לא־חוקי בנשק עם חמאס וארגוני טרור שונים נוספים, וכן עם מדינות המזרח התיכון ובראשן איראן וסוריה - הן הזדמנות קריטית להשיג משאבים כלכליים, לקדם תוכניות צבאיות ולקרוא תיגר על ההגמוניה המערבית והאינטרסים של ארה"ב באזור.
מעבר להרחבת דריסת הרגל והעמקת קשריה, הגדלת היקף היצוא הצבאי ומכירת הנשק שלה נושאת לא מעט רווחים כלכליים ואסטרטגיים שונים עבור קוריאה הצפונית. אלה צפויים להעשיר את כלכלתה ולהגביר את מרוץ החימוש האזורי תוך ערעור היציבות והחרפת המתיחות הביטחונית במזרח התיכון. מצב אקוטי זה ממקד אליו את המדיניות האמריקאית, תוך הסטת משאבים, עוצמות וכוחות צבא אמריקאיים מרחבי אסיה ואירופה.
הרתעה צפון קוריאנית
בתוך כך, לוחמת המנהרות והמאבק בחמאס מהווים דוגמה מובהקת לשלל האתגרים הצבאיים, האופרטיביים והלוגיסטיים העצומים שארה"ב ובעלות בריתה צפויות להתמודד איתם, אם ינסו לפלוש לדיקטטורה המסוגרת בעולם. לא זו בלבד שקוריאה הצפונית מתכוננת במשך יותר מ־70 שנה לפלישה אמריקאית אליה, מדינה זו נודעת במערך המנהרות המבוצרות והמתוחכמות הגדול בעולם, הכולל, בין היתר, חללים ענקיים במעמקי האדמה ובאזורים הרריים, לרבות מנהרות תקיפה ומנהרות תופת.
במערך עצום זה, השוכן באזור הגבול עם קוריאה הדרומית, מאוחסנים לא מעט אמצעים טכנולוגיים וצבאיים מתקדמים, לרבות שדות תעופה, מערכות גרעיניות ניידות, בסיסי צבא ומתקנים סודיים שלא ניתן לאתר ולנטרל. מבחינתה, רשתות מאסיביות של ביצורים תת־קרקעיים אלה – שנבנו ב־1965 בעקבות פריסתם של 950 ראשי נפץ גרעיניים אמריקאיים בקוריאה הדרומית, שכוונו בעיקר כלפיה – יניאו את יריביה מלתקוף אותה, היות שמדובר באמצעי הרתעה אסטרטגי עתיר עוצמה, שלטילים חודרי בונקרים קיים קושי רב לפגוע בהם.
לא בכדי על רקע זה, ונוכח גלי ההדף של העימות ברצועת עזה וחשיפת היקף הסיוע הצבאי הצפון קוריאני לחמאס, גוברים הקולות המשווים בין מתקפת הפתע שלו על ישראל, לבין האיום הפוטנציאלי שמציבה קוריאה הצפונית על שכנתה מדרום. מאמר מערכת שפורסם בעיתון "ג'ונגאנג אילבו" הדרום קוריאני אף קרא לממשלת סאול להגביר את מוכנותה הצבאית ולהיערך לאפשרות של מתקפה אפשרית מצד ממשלת פיונגיאנג, המחזיקה במצבור תחמושת ענקי הכולל אין־ספור טילים, מל"טים וכ־30 ראשי נפץ גרעיניים המאיימים עליה.
עם זאת, וחרף מדיניותו המתריסה של המנהיג קים ג'ונג־און, לצד הקצנת מהלכיו ואיומיו הפרובוקטיביים, קיימים הבדלים מהותיים בין זירות הסכסוך בחצי האי הקוריאני ובמזרח התיכון. בין שתי השכנות הקוריאניות מתקיים הסכם צבאי שנחתם ב־2018, שמגביל את תנועתן באזור הגבול ביניהן.
תגובתה הצבאית של ישראל משמשת תזכורת לממשלה הצפון קוריאנית באשר לסיכונים הכרוכים במתקפה מצדה, העלולה לגבות "מחיר" גבוה מדי, כגון החרפת הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה, וכן הטלת מגבלות על אספקת הנשק שלה תוך הטלת איסור על יצוא רכיבים טכנולוגיים וחומרים אחרים הנחוצים לפיתוח תוכניותיה הצבאיות. אין ספק כי מדובר בהליכה על חבל דק, העלולה להוות טריגר שדווקא יעורר תיאבון וידרבן את המנהיג הצפון קוריאני לבחון את תגובת המערב.
אחיזת ציר ההתנגדות
בראייה גיאופוליטית רחבה, תמיכתה הצבאית של קוריאה הצפונית בחמאס, המצטרפת לגיבוי האיראני ולהידוק הקשרים של הנהגת הארגון עם רוסיה וראש הקרמלין, מחזקת את ארגון הטרור, מבססת את אחיזתו של ציר ההתנגדות ומגבירה את המתיחות הביטחונית הכוללת במזרח התיכון. כמו כן, היא עשויה להשפיע משמעותית על מפת האיומים והסיכונים האזורית, וכן על המוכנות של הדיקטטור קים ג'ונג־און, כאמור, לנקוט מהלכים אסטרטגיים ובהם הגברת תקיפות סייבר וניסויי טילים גרעיניים לצד שיגור טילים בליסטיים – שיחריפו את האקלים והאיום הביטחוני הגלובלי.
אם לא די בכך, הרי שלצד ריסוק נורמות המשפט הבינלאומי, ובהן אי־כיבוד כללי הסחר הצבאי הבינלאומי ומניעת תפוצת הנשק הגרעיני בעולם, כמנהיג המדינה המבודדת ביותר בעולם, הקשר עם חמאס יכול להצטייר כ"ברית בין בריונים". שילוב נפיץ וקטלני בין משטר טוטליטרי ורודן מסוכן ובלתי צפוי, הנחוש לשנות "סדרי עולם", לבין ארגון טרור רצחני שאינו בוחל באמצעים וחותר בכל דרך למחוק את ישראל מהמפה.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]