"המתקפה האיראנית על ישראל היא הסלמה מסוכנת ומיותרת", הכריז רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה, אחת מבעלות הברית המרכזיות של ישראל שנטלה חלק פעיל בהגנה האווירית עליה. לצד גינוי חריף ביותר של התקיפה וקריאה לכל הצדדים לנקוט עמדה מאופקת ולהימנע מהסלמה, סונאק אף טען כי "איראן שוב הוכיחה את כוונתה לזרוע כאוס בחצר האחורית שלה".
ממקום לא צפוי: מי האיש שניסה להתנקש בנשיא זלנסקי?
סין יוצאת נגד ארצות הברית: "מהלך שמחריף מתיחויות אזוריות"
בעודו מתריע כי "המתקפה מצד המשטר הרודני מסמלת את מרחב האיומים הביטחוניים הגוברים במזרח התיכון ומחוצה לו", סונאק חזר והדגיש כי "בריטניה תמשיך לתמוך בביטחונה של ישראל ושל כל השותפות שלה באזור, כולל ירדן ועיראק". ואכן, בתקיפה ישירה, אגרסיבית וחסרת תקדים שהתחוללה ביום ראשון לפנות בוקר, שיגרו צבא איראן ומשמרות המהפכה האיראניים מטח כבד של כ־320 טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים במשקל של כ־160 טונות משטחה וכן, על ידי שלוחותיה בעיראק, לבנון ותימן.
בתוך כך ומעבר לממד האופרטיבי, להיקף ולעוצמת המטחים שנורו לעבר היישובים בצפון ובדרום ישראל, ובנוסף לממד הפרובוקטיבי, להתרסה ולתעוזה האיראנית - כבר עתה ברור כי מדובר באירוע מחולל בקנה מידה גלובלי, הנושא השלכות גיאו־אסטרטגיות נרחבות. לא זו בלבד שהתקיפה מהווה נקודת מפנה קריטית ביחסי איראן־ישראל, חצייה בוטה של כל "הקווים האדומים" ושינוי דרסטי של "כללי המשחק" ומאזן הכוחות האזורי, אלא מדובר במהלך צבאי מתוכנן, מתואם וקיצוני ביותר – התואם להכרזת מלחמה – המשקף את קריסת ההרתעה הישראלית והאמריקאית נגד ממשלת טהרן.
כמו כן, מעבר להצלחתה הצבאית והטכנולוגית הפנומנלית של ישראל – בסיוע כוחות אמריקאיים, בריטיים וצרפתיים לצד חיל האוויר של ירדן וכוחות נוספים – ליירט 99% מהטילים ששוגרו לעברה, מדובר בהחרפה מהותית של משבר המזרח התיכון, זאת, תוך התעצמות ממדי האיום האיראני, ובמקביל להסלמת העימות ברצועת עזה ומשבר הים האדום. זהו משבר המהווה הזדמנות יוצאת דופן לשדרוג יחסי ישראל־בריטניה, על כל ההשלכות הנלוות לכך.
תבוסה איראנית כפולה
לא בכדי מיהרו סונאק, בכירים נוספים בממשל הבריטי ורבים ממנהיגי אירופה והמערב לעמוד לצד ישראל ולגנות בפומבי את מתקפתה הראוותנית של איראן. לצד הבעת תמיכה וסולידריות עם הציבור והממשל בארץ – שהלכה ונשחקה כמעט עד תום בששת חודשי המלחמה ברצועת עזה – גובר החשש מפני אסקלציה ביטחונית חמורה שתוביל לכאוס רבתי במזרח התיכון. אסקלציה העלולה להתרחש, בין היתר, נוכח תגובת־נגד ישראלית פוטנציאלית, שמעוררת הדים רבים בעולם ומדליקה לא מעט נורות אזהרה אדומות.
גישתה האמביוולנטית והרב־ממדית של בריטניה כלפי ישראל, שלא פעם מתוארת כ"גזענית וצבועה", כוללת מצד אחד תמיכה מדינית איתנה מצד מפלגת השלטון השמרנית בהנהגת סונאק, לצד ביקורת קשה כלפי פעילותה ברצועת עזה. מצד שני, היא מקיימת קשרים דיפלומטיים וכלכליים ענפים עם איראן ונוקטת קו נוקשה יחסית כלפיה, בעיקר בסוגיית תוכנית הגרעין שלה ומעורבותה במלחמה באוקראינה.
כל זאת, לצד הובלת עמדה פרו־פלסטינית מסורתית שמקדם דיוויד קמרון, שר החוץ הבריטי. עמדה הכוללת, בין השאר, שימוש בטון חריף ואנטי־ישראלי, לצד השמעת איומים בהטלת אמברגו נשק על ישראל (לרבות רכיבים למטוסי 35F) אם תפלוש לרפיח; איומים שמהם הוא נסוג בתחילת החודש.
עם זאת, ועל רקע המתיחות הגוברת, הבליט שר החוץ הבריטי את עמדת הממשל ואמר כי חיל האוויר המלכותי, שהצטרף לברית ההגנה האזורית הרב־לאומית בהובלת ארה"ב (Middle East Air Defense, MEAD), השתתף באופן אקטיבי ביירוט כטב"מים איראניים במרחב האווירי הסורי והעיראקי. יתרה מכך, בעודו מתאר את המתקפה האיראנית, שיכולה הייתה להסתיים באלפי קורבנות, כ"מסוכנת ביותר", הכריז קמרון כי זוהי "תבוסה כפולה לאיראן, הן משום שכמעט לא הצליחה והן משום שחשפה את אופיה האמיתי והשפעתה הזדונית באזור".
וכך, בעודו דוחק בישראל להיות "חכמה וקשוחה" בתגובתה, וקורא לה להתמקד במאבק בעזה ובעסקת השבת החטופים הישראלים משבי חמאס, בביקורו המדיני בישראל (שנועד ככל הנראה ללחוץ עליה להימנע מהסלמה צבאית), השר הבריטי שב ומציג קו דיפלומטי מורכב, שלפיו לונדון – חרף מעורבותה בכוח הרב־לאומי שפועל נגד איראן ו"שלוחיה" – אינה מעוניינת להיות שותפה בצעדי הענישה כלפיה. צעדים הכוללים בין השאר הטלת סנקציות כלכליות שתכליתן לשבש ולשחוק את יכולותיה הצבאיות ההתקפיות.
הכלכלה השישית בעולם
בנקודה זו חשוב להבהיר כי בריטניה "אינה עוד מדינה". עם 67 מיליון תושביה, היא נחשבת מדינת מפתח חזקה וציר מרכזי וחשוב באירופה. בהיותה חברת ברית נאט"ו ופורום ה־7־G, שעזבה רשמית את ה־EU (ינואר 2020), בריטניה הצטרפה להסכם סחר גדול (CPTPP) עם 11 מדינות באסיה ובפסיפיק, ובהן אוסטרליה, יפן וקנדה, האחראיות ל־15% מהתמ"ג העולמי. יתרה מזאת, בהיותה הכלכלה השישית בחוזקה בעולם (תמ"ג של 3.592 טריליון דולר ב־2024, לפי "פורבס"), בריטניה היא יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל באירופה ושותפת הסחר הרביעית בגודלה אחרי ארה"ב, סין וגרמניה.
בעוד היקף היבוא של בריטניה מישראל עמד על 2.11 מיליארד דולר ב־2023, היקף היצוא הישראלי לבריטניה גדל במשך 27 שנה בשיעור ממוצע של 3.6%. היינו, מ־1.3 מיליארד דולר בשנת 1995 ל־3.18 מיליארד דולר ב־2022. בתוך כך, היקף הסחר הכולל ביניהן בשנה זו הגיע ל־10.1 מיליארד דולר, לעומת היקף הסחר עם איראן - שהסתכם באותה שנה ב־520 מיליון דולר בלבד.
כמו כן, בעודן מקיימות קשרים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים הדוקים, לרבות שותפות אסטרטגית, שיתופי פעולה ומיזמים משותפים בתחומים שונים - ובהם ביטחון, שירותים, מדע וטכנולוגיה - ישראל ובריטניה חתמו על הסכם "סחר חופשי". על פי מידע שפורסם החודש ב"Financial Times", בריטניה מכרה לישראל ציוד ביטחוני בשווי של 727 מיליון דולר מאז 2008, והיקף היצוא הביטחוני שלה, שכלל בין היתר אספקת רכיבים חיוניים למטוסי קרב (כגון F15 ,F35 ו־F16) – עמד על 53 מיליון דולר ב־2022.
למנף את המהלכים
בראייה מערכתית רחבה ולאור כל זאת, על פניו מסתמן כי השתתפותה בקואליציה הרב־לאומית נגד איראן, ויחסיה המורכבים הן עם זו והן עם ישראל, צפויה להקנות לבריטניה מעמד ותפקיד מפתח בניהול המשבר הביטחוני במזרח התיכון. שכן, בעקבות תמיכתו של סונאק בה והדגשת האינטרס הכולל לשמור על יציבות ביטחונית אזורית, על ישראל לנצל לטובתה את המומנטום שנוצר מכמה אספקטים.
ראשית, עליה להפעיל לחץ מקיף ועקיף על לונדון, לטובת החלשת המדיניות התוקפנית האיראנית, בלימת השפעתה ההרסנית של טהרן ו"שלוחיה" באזור ופגיעה ביכולותיה ותוכניותיה, ובהן תוכנית הגרעין והטילים האיראנית (למשל באמצעות עיקול כספים איראניים הצבורים בבנקים מרכזיים בבריטניה, כפי שפורסם ב"Financial Times").
כמו כן, עליה למנף את התמיכה והלגיטימציה האירופית והבינלאומית שלהן היא זוכה כעת, לשם ביסוס והרחבת הסדרי הביטחון במזרח התיכון וזאת, בין היתר, תוך חיזוק הקשר עם מדינות ערב המתונות, ובהן ירדן ומצרים ונרמול היחסים עם סעודיה.
בראייה אסטרטגית כוללת, אין ספק אפוא שמדובר בחלון זמן היסטורי, המספק הזדמנות לשינוי עמוק במפת המזרח התיכון הטומן בחובו יתרונות גיאו־אסטרטגיים לכלל המדינות המעורבות בחזית האנטי־איראנית והפועלות נגד "ציר ההתנגדות". מצב המהווה הזדמנות ייחודית גם בעבור סונאק, בעיקר בשנת בחירות, למנף את מהלכיו המדיניים ומאמציו הדיפלומטיים לטובת קידום תדמיתו הציבורית, כמו גם לשדרוג דעת הקהל הבריטית כלפי ישראל.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]