200 ימים לאחר אירועי 7 באוקטובר נראה שהגיע הזמן לעשות מאזן ביניים של מצבה הכללי של המדינה ואזרחיה.
"לא נעזוב אותו עד שיהיה טוראי חליוה": אב התצפיתנית שנרצחה רותח על ראש אמ"ן הפורש
קרובת משפחתה של שירי ביבס: "ויתרו על החטופים, יום אחד יחשפו הפרוטוקולים"
200 ימים אל תוך המלחמה שבאה לאחר הטבח הגדול ביותר שנעשה ביהודים מאז השואה. 200 ימים שמדינת ישראל נמצאת בתקופה הקשה והשחורה ביותר בתולדותיה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
200 ימים שבהם התדרדר מצבה של ישראל בכל התחומים ובכל ההיבטים. 200 ימים שבהם מחזיק חמאס ב-133 חטופים וחטופות ישראליים בתנאים מחפירים וללא כל התקדמות במשא ומתן עם ישראל.
200 ימים שבהם לא מצליחה מדינת ישראל להכריע את חמאס בעזה. ארגון טרור שגודלו קטן מאוגדה צה"לית אחת ושאת בנייתו והתעצמותו אפשרה ממשלת נתניהו לאורך שנים רבות.
200 ימים שבהם משגר חיזבאללה אלפי רקטות וטילים לעבר ישראל ושבהם כמעט 100 אלף אזרחים ישראל עקורים מבתיהם בזמן שצפון המדינה הפך לרצועת ביטחון של חיזבאללה בתוך ישראל.
ביום ה-200 למלחמת "חרבות ברזל" לא ניתן עוד להתעלם מהמאזן האמיתי:
ביטחון והרתעה – נקודת הפתיחה כאן הייתה נמוכה מאוד לאחר שנים של מבצעים מול חמאס, ירי בלתי פוסק של רקטות, בלוני תבערה ונפץ ופיגועי חדירה. הרתעתה הצבאית של ישראל קרסה לחלוטין ב-7 באוקטובר בעוד אלפי מחבלים טובחים, אונסים וחוטפים אזרחים ישראלים מבתיהם מבלי שצה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל יצליחו להגן עליהם. צה"ל ושב"כ מבחינתם נערכו מהר מאוד ללחימה והצליחו להגיע להישגים מרשימים מאוד במהלך הלחימה, תוך השמדת רוב כוחו הלוחם של חמאס, רוב מנהרותיו, מאגרי הנשק ומשגרי הטילים וחלק משמעותי משדרת הפיקוד של הארגון והתשתית השלטונית שלו. בצד ההישגים ראוי לציין גם את הפגיעות המשמעותיות מאוד בתשתיות הלחימה של חיזבאללה בלבנון ובחלק ממפקדיו.
אך מול כל אלו ניכר וברור כי את מאזן ההרתעה כשלנו לחלוטין להשיב. חמאס עדיין חי ובועט, מפקדיו העליונים בחיים, החטופים עדיין בידי חמאס, יכולת שיגור רקטית עדיין קיימת, כוחות ביטחון של חמאס עדיין שולטים ברחוב העזתי והמלחמה בעזה טרם הוכרעה. בצפון מגביר חיזבאללה את הלחץ ומעלה את היקפי וטווחי ירי הרקטות והכטב"מים בזמן שישראל עדיין מכילה ושומרת על כללי המשחק. ואיראן? לאחר שזו הבינה שבמדינת ישראל אין מנהיג ואין ממשלה מתפקדת, תקפה איראן לראשונה בתולדותיה את ישראל מתוך שיטחה במאות טילים ארוכי טווח וכטב"מים תוך שהיא זוכה לתגובה מצומצמת מאוד אך כזו שמעבירה מסר ברור.
ראשי מערכת הביטחון כבר לקחו על עצמם אחריות מיד לאחר התרחשות האירועים הנוראיים, אולם ממשיכים לנהל את המערכה במקצועיות ראויה לציון. דרג הביניים כבר החל נוקט בצעדים ומתחילה להסתמן עזיבה משמעותית של קצינים בכירים בצה"ל, דוגמת ראש אמ"ן, אלוף פיקוד מרכז, רח"ט מחקר ונוספים. במקביל מסתמן כי ראשי הקואליציה מעוניינים להשפיע על המינויים הבאים ולבחור מפקדים בצלמם ובדמותם. גם לצה"ל ולשב"כ וגם למשטרת ישראל. ולכן אסור למפקדי צה"ל ושב"כ לעזוב כעת את משמרתם. בוודאי שלא לפני שעושה זאת ראש הממשלה.
מדיניות ודיפלומטיה – הכישלון כאן חמור לא פחות. היעדר שיתוף פעולה עם ארה"ב והאיחוד האירופי הביא את ישראל לניתוק מדיני שלא היה כדוגמתו מאז הקמת המדינה. מתוך הבנה שלישראל אין שום אסטרטגיה ליום שאחרי ומתוך הפנמה שאת מדיניות הממשלה הנוכחית מובילים גורמים קיצוניים כמו סמוטריץ' ובן גביר, שינתה ארה"ב את התנהלותה ואף כי היא ממשיכה לשלוח סיוע הגנתי לישראל, הרי שבשאר התחומים הנסיגה היא עצומה: גינויים באו"ם, עיכובי נשק, הצעות החלטה מחמירות במועצת הביטחון, הטלת סנקציות על אישים מהימין הקיצוני ועל יחידות צה"ל ועוד. כל זאת בזמן שאיראן ממשיכה להתנהל כרגיל, בונה ומפתחת מערך טילים וגרעין ללא הפרעה וממשיכה להפעיל את כל הכוחות התומכים בה באזור נגד ישראל. כך בלבנון, כך בעיראק, כך בתימן וכך גם בשטחי הרשות הפלסטינית. המהלכים הדיפלומטיים היחידים שמבצעת ישראל מסתכמים בציוצים רפים של שר החוץ ברשת X ובמחאות עמומות של שגרירנו באו"ם.
גם גל האנטישמיות בעולם הולך ומתגבר במימון ובעידוד גורמים ערביים בינלאומיים בעוד ממשלת ישראל אינה מצליחה להתמודד בנושא זה או בנושא ההסברה בזירה הבינלאומית. במדינה שבה אשת ראש הממשלה מקבלת את ההחלטות על המינויים הבכירים, גם בתחומים המקצועיים, כך נראה הכישלון.
כלכלה – הגירעון התקציבי של ישראל גדל והגיע לשיא חדש במהלך חודשי המלחמה על רקע העלויות הגבוהות והמתמשכות שלה. דירוג האשראי של ישראל כבר הורד על ידי שתי סוכנויות דירוג ובנוסף עם אזהרות לעתיד. המשמעות של מהלך זה היא הכבדת נטל המיסים וההלוואות הבינלאומית שתיקח ישראל בעתיד. נטל עצום שייפול על כתפי בני הדורות הבאים בישראל. וכל זה מתרחש בעת שבמקביל מעבירה הממשלה הנוכחית מיליארדים למימון ישיבות וכוללים של חרדים המשתמטים משירות צבאי ולאומי ולמימון התנחלויות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון.
חברה – אזרחי מדינת ישראל הוכיחו לאחר אירועי ה-7 באוקטובר את כוחם ועוצמתם ובעיקר את יכולתם להתאחד בשעת משבר ולסייע לאחיהם במקום בו נכשלה הממשלה לחלוטין. אבל מנהיגי המדינה שנכנסה לשגרת מלחמה חזרו מהר לסורם ושבו לעסוק בפילוג ושיסוע החברה בישראל מטעמים פוליטיים. נבחרי ציבור שוחטים כל פרה קדושה וכזו שאינה קדושה, מאשימים כל מבקר בשמאלניות, פוגעים באופן בוטה בראשי מערכת המשפט והביטחון וממשיכים לקדם הצעות חוק סקטוריאליות בחסות המלחמה. והחברה בישראל חוזרת להפגין ולמחות ולהרחיב את השסעים והקיטוב וההתפרקות נמשכת.
בנוסף לכל אלו וכאילו לא די בכך, מקדמת ממשלת ישראל דווקא עכשיו חקיקה המעודדת את השתמטות החרדים מהנטל הצבאי והלאומי תוך הכבדתו על אלו שכבר עושים זאת. ובך מעודדת את המשך השנאה והקיטוב עד כדי מלחמת אזרחים אפשרית.
חוסן לאומי – חוסן לאומי נבחן לפי יכולותיה של מדינה על מערכותיה האזרחיות והביטחוניות ויכולתם של אזרחיה, להתמודד עם מצבי משבר ולהתגבר עליהם. גם כאן נקודת הפתיחה הייתה גרועה מאוד. שום דבר לא תיפקד ביום הנורא ההוא וגם חודשים אחריו. אלפי משפחות ועשרות אלפי אזרחים עדיין עקורים מבתיהם בהיעדר כל פתרון מדינתי עבורם. 133 חטופים הוזנחו על ידי ממשלתם. מערכות החינוך והבריאות שממילא נכנסו לאירועים במצב משברי, מוסיפות להתפרק ולקרוס והממשלה אינה מצליחה לתת מענה באף אחד מהתחומים עליהם היא אחראית. בשולי הדברים אך לא פחות חשוב הוא הניסיון השקט של מובילי החזון המשיחי לקדם את הרפורמה המשפטית וההפיכה המשטרית בחסות המלחמה.
בסדר פסח אמש, הדגשנו את הצורך להזכיר בכל דור ודור את הנס שנעשה לנו ושבזכותו הגענו לארץ ישראל. וגם נשאנו תפילה מיוחדת לשובם של החטופים שבלי מהלכים מעשיים מצד הממשלה, פשוט לא ישובו. אבל בפסח הזה ו-200 ימים לתוך האירוע הקשה ביותר שחוותה המדינה מאז הקמתה, ברור כי ההנהגה הנוכחית אינה כשירה ואינה מסוגלת עוד להוביל את המדינה ובוודאי שלא להגיע להישגים כלשהם. הכשלון הוא עצום ונורא בכל התחומים, נבחרי הציבור והשרים הם מהגרועים ביותר שהעמידה המדינה אי פעם בתפקידים כאלו וראש הממשלה אינו מתפקד לחלוטין בשום היבט שהוא.
לישראל אין כל אסטרטגיה או חזון ולפיכך גם אין שום מדיניות. ואת התנהלותה קובעת פוליטיקה קטנה, עסקנית וסקטוריאלית של חבורת עסקנים פוליטיים, נטולי כל יכולת מנהיגותית, פיקודית או ניהולית וחסרי כל הבנה אסטרטגית.
על ישראל לעשות הכל כדי להחליף את השלטון הקיים מתוך הבנה ותקווה שהממשל הבא בישראל יצטרך לבנות מחדש את המדינה, לשקם את כל מערכותיה האזרחיות והביטחוניות ולאחד מחדש את החברה ולייצב את הכלכלה. אזרחי ומדינת ישראל זועקים "הצילו".
הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן