חבר מביא חבר: גם בני גנץ יצטרך לעמוד בפני ועדת החקירה| יצחק בריק

בני גנץ הוא הגב העיקרי שמגבה את הרצי הלוי בכל החלטותיו; גנץ מגבה אותו גם לגבי המשך הלחימה, החלטות שהן הימור של ממש על חיי אזרחי המדינה. גנץ עומד לימינו של הרצי הלוי גם בנוגע למינוי הדור הבא של קצינים בכירים.

נשיא צרפת: "קיים סיכון שאירופה כפי שאנו מכירים אותה תמות"
פעולה ברפיח היא טעות? ישראל זיו: "חמאס מכין מארב אסטרטגי שיהווה אסון לישראל"

תימוכין ברמטכ"ל כוללים החלטות ומעשים לא־ערכיים, לא־מוסריים, בניגוד ל"רוח צה״ל", ופגיעה אנושה בקודים הערכיים שעליהם גדלו דורות של לוחמים ומפקדים. מינויי הרצי הלוי מובילים לאל״מים ולתא״לים בצלמו ובדמותו, ועכשיו החל למנות גם אלופים, שמקצתם מקורבים לבני גנץ ולהרצי הלוי. הדור החדש של המפקדים הבכירים שהם ממנים יהיה חייב להם יותר משהם חייבים למפקדיהם.

בני גנץ בהיותו שר הביטחון הפך את המינויים של יוצאי הצנחנים וסיירת המטכ״ל לאומנות ולתפיסת עולם של מינויי קצינים בכירים בצה״ל. בימיו כשר הביטחון מונו הרצי הלוי לרמטכ״ל, אלוף אורי גורדין מהצנחנים – למפקד פיקוד הצפון, אלוף אליעזר טולדנו מהצנחנים – למפקד פיקוד הדרום, אלוף פוקס שהחל את דרכו בגדוד 890 של הצנחנים ובהמשך עבר לחטיבת הנח"ל – למפקד פיקוד המרכז, וזו רק רשימה חלקית.

כל המינויים נעשים ללא תבחינים (קריטריונים), מתחת לרדאר ובחשיכה (ציטוט מביקורת חריפה של מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס ז״ל, על מינויים של רמטכ״לים ואלופים בצה״ל) ומטרתם הייתה לשמור על החבורה (קליקה) שמנהלת את הצבא ולהכשירם להיות הרמטכ״לים הבאים שיגיעו מהצנחנים.
 
לא הקישורים הם החשובים אלא הקשרים; חבר מביא חבר, ובמבחן ההצלחה הם כשלו כישלון חרוץ. התוצאה האומללה והמחפירה בהתקפת החמאס על עוטף עזה היא רק סימן אחד מיני רבים בהקשר להכנת הצבא למלחמה אזורית כוללת. בתקופתם המשיך הצבא להתדרדר במדרון חלקלק.
 
גם בני גנץ יהיה חייב לעמוד לחקירה בפני ועדת החקירה הממלכתית שתקום בסיום המלחמה. תרומתו מכרעת להתדרדרותו הקשה של הצבא בהיותו הרמטכ״ל ובהמשך שר הביטחון: הוא וחבריו הרמטכ״לים לשעבר ואחרון שבהם הרצי הלוי הביאו את צה״ל לכאוס ולמחדל הקשים ביותר מאז קום המדינה בהתקפת החמאס על יישובי עוטף עזה ב־7 באוקטובר 2023. נוסף על כך, בני גנץ וחבריו הרמטכ״לים תרמו רבות לאי־מוכנות צה״ל והעורף באופן מוחלט למלחמה אזורית כוללת,שתמיט אסון על המדינה ועל אזרחיה.
 
בני גנץ, בהיותו בממשלה ובקבינט המלחמה, ניצל את ההזדמנות לתת חסות (ספונסר) לרמטכ״ל הרצי הלוי, חברו היקר. השר גנץ הוא שמינה את חברו הרצי הלוי לרמטכ״ל בהיותו שר הביטחון. השר פעל בכל כוחו ובדרך נלוזה ולא אתית. אל לנו לשכוח שאת תרגיל מינויו של הרצי הלוי לרמטכ״ל עשה גנץ בממשלת מעבר (!). רגע לפני הבחירות עשה גנץ מחטף ומינה את חברו לקונספצייה!

היועצת המשפטית של הממשלה נתנה אמון בדברי שר הביטחון, בני גנץ, שזה לא תחום התמחותה, והוא ניצל את מעמדו לרעה. היא פסקה שאפשר למנות את הרצי הלוי לרמטכ״ל מייד על ידי ממשלה זמנית. בניגוד לכללים הנהוגים, הנחיות היועמ״שית בנוגע למינויים בשירות הציבורי בתקופת בחירות (1.1501) אכן קובעות כי בתקופת ממשלת מעבר יש לנהוג ב"איפוק רב" בכל מה שנוגע למינויים.

כאן ראינו דוגמה מובהקת מהי "ערבות הדדית איש לרעהו״. בני גנץ היה מוכן לשכב על הגדר בשביל חברו מהצנחנים, מקורבו היה חשוב לו יותר מכל הכללים הנהוגים.
 
בני גנץ מגבה את החלטותיו הלא־אחראיות של הרצי הלוי בניהול המלחמה עם החמאס, עם החיזבאללה ולאחרונה גם עם האיראנים כשהכניסם למשוואה בלי מחשבה תחילה. החלטותיו של הרצי הלוי הביאונו להפסד במלחמה ללא הישג אחד וללא השגת מטרות המלחמה שהן: מיטוט החמאס, עצירת ירי החיזבאללה על יישובי הצפון ושחרור החטופים.
 
לבני גנץ יש אשמה ישירה לאי־שחרור החטופים בדיוק כמו לביבי, בהיותו בקבינט המלחמה, ותמיכתו בתפיסותיו הדמיוניות של ביבי: ״מיטוט החמאס באופן מוחלט״ וכניסה לרפיח, תפיסות שדחקו לשוליים את הסיכוי לשחרר את החטופים. אנשי החמאס חוזרים בהמוניהם לכל השטחים שפינינו ברצועת עזה, ואנחנו עברנו לפשיטות שגורמות לנו אבדות רבות, אבל אינן מקדמות אותנו כהוא זה לניצחון.
 
זו תהיה מלחמת התשה של שנים עם החמאס ועם החיזבאללה שתמוטט את הכלכלה, את החברה, את יחסינו עם העולם, ולא נוכל להכין את הצבא למלחמה אזורית רב־זירתית כוללת, שהיא האיום הקיומי על ישראל. בני גנץ מגבה את הרצי הלוי להיכנס לרפיח שיגרום לאסון בינינו עם מדינות ידידות בעולם, עם מדינות ערב שבשלום איתנו, זה ישבש קשות את בניית הקואליציה בין ארה״ב, סעודיה וישראל , והכניסה לא תקדם אותנו לשום מקום.

בני גנץ מזגזג בין המנדטים מהימין, המרכז והשמאל שהתאספו תחת כנפיו וכנפי מפלגתו על מנת להציל את המדינה מידי ביבי נתניהו, היות ובני גנץ רוצה לרצות את כול המנדטים שלו מהימין ועד השמאל ולמצוא את האיזון בין דעותיהם, על מנת שישארו במפלגתו, הרי שלעיתים רבות הוא מדבר ופועל בניגוד לביטחון המדינה ואזרחיה, אם הוא חושב שבכך הוא יצליח להשאיר את המנדטים אצלו . הוא בעל חוט שדרה גמיש שהמטרה שלו להיות ראש ממשלה מקדשת את כל האמצעים .

לסיום, בני גנץ הפך להיות הכפיל של ביבי, היינו אותה הגברת בשינוי האדרת, וגנץ מסוכן לביטחון האומה בדיוק כמו ביבי. לא הייתי כותב שורות אלו, אילו לא היה פועל בני גנץ בניגוד לקודים הבסיסיים של מנהיגים אמיתיים ובניגוד להחלטות הצריכות לשמור על ביטחון אזרחי ישראל. האם בני גנץ הוא החלופה לביבי? הצחקתם אותי. חייבת להימצא חלופה טובה משניהם.