אין משפט כל כך הזוי, צירוף מלים כל כך מופרך וקביעה כל כך טועה ומטעה. הכוונה לכותרת שניתנה לדו"ח השנתי של הליגה למניעת השמצה על הגידול הגורף בגילויי ותקריות אנטישמיות בארצות הברית ובארצות המערב. כותרת המשנה שניתנה לדו"ח במטרה להדגיש את חשיבותו, שהוא מתפרסם לציון יום השואה – הדגישה והעצימה את המופרכות של כותרת הדו"ח.
העסקה נפלה? השיחות "קרובות לפיצוץ", בקבינט טוענים: הפעולה ברפיח קרובה
ממשל ביידן עיכב משלוח נשק אמריקאי שהיה אמור לצאת לישראל
נתוני הדו"ח שמראים לא סתם גל אלא צונאמי של תקריות נגד יהודים בארה"ב ובארצות מערב אירופאיות שנרשמו בשנה האחרונה, במיוחד מאז תגובת צה"ל למתקפה הרצחנית של החמאס - הוכתרו במשפט "חשש לעתיד החיים היהודיים במערב". שטויות. זאת לא סתם קביעה לא נכונה, מסקנה נמהרת מנותקת מהמציאות. אין דבר כזה "חשש לעתיד החיים היהודים במערב".
עם כל הכבוד הראוי לליגה למניעת השמצה, העוקבת ולוחמת מזה למעלה ממאה שנים נגד גילויי אנטישמיות בארה"ב ובאירופה, לומר, לכתוב ולפרסם שעתיד החיים היהודיים במערב הוא בסכנה, מאוים, ומעורר חשש - זה לא רק לא נכון. זאת שטות. המסקנה השגויה והמטעה הזאת היא לדעתי הוכחה שראשי הליגה והגורמים באוניברסיטה בתל אביב, שהיו שותפים לדו"ח, פשוט נסחפו, התרגשו ונבהלו מהנתונים על הגידול המשמעותי בתקריות וגילויי אנטישמיות בארה"ב ובארצות מערב אירופיות והחליטו שהנתונים מוכיחים שעתיד החיים היהודיים בארה"ב ובמערב הם בסכנה. שטויות, כבר אמרתי?
מה שהדו"ח לא אומר ובכלל לא מזכיר אף לא ברמז זאת העובדה שבשנים האחרונות ובמיוחד בחודשים האחרונים גילויי האנטישמיות והתקריות נגד יהודים, שונים במהותם, באופיים, במיוחד במניעים שלהם מהאנטישמיות המקובלת המתועדת בהיסטוריה. מה שמניע, מעורר ומעודד היום את שונאי ישראל, את המתנכלים ליהודים, את אויביה של ישראל, הם העוצמה, הכוח והעוז הפועמים, המתריסים, בלשון הרחוב מראים ומנפחים שרירים שמגלה העם היהודי ושנחשפו במלוא תפארתם ועוצמתם בסיפור ההצלחה חסר תקדים ששמו מדינת ישראל.
האנטישמיות מתפוצצת מקנאה. היא קיימת ועוד נשמע ונסבול ממנה. אבל למעשה האנטישמיות מובסת, בקושי נושמת. לא מוגזם לומר שהאנטישמיות פשטה את הרגל. המלחמה נגד החמאס שצה"ל מנהל, נחתה על שונאי ישראל, על האנטישמים בארה"ב ובאירופה כמהלומה על ראש חשוף, כאגרוף בפרצוף. מה קורה כאן? יהודים לוחמים בנשק חדיש, במבצעים מתוכננים, בפעולות קומנדו נועזות. ואם זה לא די, הם, היהודים גם הצליחו לבלום, לסכל מטח טילים. יהודים מוכיחים שדם יהודי אינו הפקר.
הליגה למניעת השמצה והגורמים באוניברסיטת תל אביב לא אספו נתונים, לא בודקים וכנראה לא מתעניינים בכלל בפריחה ובשגשוג של החיים היהודיים בארה"ב בעשורים האחרונים, במיוחד בקהילות בערים הגדולות.
כבר פורסם מחקר שקבע שהגיע הקץ לתור הזהב של יהדות ארה"ב. גם קביעה זאת, כמו החשש לעתיד החיים היהודיים במערב, הוא לא רק מוגזם. גם אחרי מלחמת העולם השניה וחורבן יהדות אירופה, פורסמו מחקרים שהעריכו והסיקו שהיהדות כבר לא תחזור להיקף, לנוכחות וההשפעה שהיו לה לפני המלחמה. החוקרים של אז כמו אלו של היום שחוששים מעתיד החיים היהודיים במערב, אינם מודעים, אינם חשים, אינם קולטים את הכוח הפנימי, את הרצון והיכולות הגלומים בעם היהודי, ביהודים ובמדינת ישראל להשתקם, להתחדש, לבנות וליצור. יום השואה איננו רק לזכר שישה מיליון נרצחים. זהו יום שצריך להזכיר לכולנו איך השואה האיומה לא פגעה בעתיד החיים היהודיים, הוכיחה באופן הכי נחרץ שעתיד החיים היהודיים בכל מקום יכול ומסוגל להילחם בשונאים. זה עתיד מובטח ומבוצר.