כאילו הסתיימה כאן המלחמה, בדרום, בצפון ובמזרח, אחרי ש־כ־מ־ו־ב־ן צלחנו את "כפסע מניצחון מוחלט", אז אפשר לרמות את הציבור, והפוליטיקה דרעק בצה"ל ומחוצה לו מחריבה אתוס ומיתוס, כרגיל. הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, החליט למנות את תא"ל שלומי בינדר, רח"ט מבצעים במטכ"ל, לתפקיד השני בחשיבותו בצה"ל, ראש אמ"ן. בינדר היה לוחם ומפקד מדהים, עד 7 באוקטובר.
"תתבייש לך": צעקות לעבר בן גביר במהלך השתתפותו בטקס
לאחר הסערה שעורר: ביקורת מתוך עוצמה יהודית כלפי איתמר בן גביר
בתפקידו הוא אחראי פיקודי לכל תנועה בצה"ל. החטיבה בפיקודו אישרה את מסיבת "נובה" (סא"ל בחטיבה התנגד, אל"ם בחטיבה אישר), את הסד"כ בפיקוד הדרום, בגזרת עזה ועוד. זה לא המקום לפרט, אך קודקודים מזועזעים מהמינוי, בשל האחריות הפיקודית. בינדר לא לבד, אבל חלק מהביזיון.
בינדר היה מפקד סיירת מטכ"ל. הרצי הלוי היה סגן מפקד הסיירת כמה שנים לפניו. ככל שהרצי התקדם בתפקידים ובדרגות, הוא דאג לשלומי, שמצדו הצטיין וקודם. אבל הרצי לא הראשון שנוהג כך. צנחן ומפקד במטכ"ל דואג לצנחנים ולמפקדי היחידה. כל הרמטכ"לים באלף הנוכחי דאגו לאנשים שלהם.
אולי, רק אולי, כראש אמ"ן, ייאלץ שלומי לפעול בשביל המטכ"ל והרמטכ"ל, אם וכאשר תהיה כאן ועדת חקירה ממלכתית. לנוכח הוועדה שחקרה את אסון מירון, אבי האומה ולהקתו ידחו ככל שניתן את רעיון הוועדה, או שיגבילו את מנדט חבריה, כמו גולדה מאיר, בזמנה, רק לחקירת הדרג הצבאי, אחרי מחדל כיפור 73'. אז הקודקודים מתרעמים בשקט.
תא"ל עופר וינטר סיים את שירותו בצה"ל. הוא היה לוחם נחוש ומוערך, גם כמח"ט ואוגדונר. אבל הוא היה גם פוליטיקאי, שנפגש עם פוליטיקאים במהלך מבצע צוק איתן בדירה בבאר שבע. נפתלי בנט מינה אותו למזכ"ץ, כאשר חילטר במשרד הביטחון, אבל כראש הממשלה קצרה ידו מלשכנע את גנץ ולהקתו (גנץ היה רמטכ"ל בצוק איתן) לתת דרגת אלוף לווינטר. כולם יודעים מדוע, אבל הכיפות מחרישים בסוגיה, ואף טוענים שאם היה מפקד פיקוד דרום, לא היינו במלחמה. אולי כן, אולי לא, אבל הסיפור של וינטר נגמר, סוף.
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי ממשיך להיות הגורם השלטוני השפוי במדינ'ע, והוא משתדל לומר אמת, בניגוד לרמטכ"ל ולחברי גועליציית האפסים. בוועידת "האנשים של המדינה" אמר הגרי: "לא נשלה את הציבור. גם אחרי רפיח יהיה טרור". כך פשוט, נהיר, בהיר, זהיר, אבל מחבר את הציבור למציאות.
כל החארטה של "נשמיד את חמאס", "אנחנו כפסע מהניצחון המוחלט", "כוחנו באחדותנו", "רק ביחד ננצח", "אחים אנחנו" הן אמירות שהן שקר מוחלט, גם אם האומר הוא דתי חובש כיפה, כי אצלנו בכתריאליבק'ה כל שקר הוא "אמת לשעתה", לפי פסיקת בית המשפט העליון בערעור של תוכנית "עובדה" על פסק הדין בעניינו של סרן ר'.
את פסקי הדין האלה, הימין, כולל הימין הפסיכי, מאוד אוהב. כי זה כאילו אלוקים – שלהם כמובן – מתיר לשקר, אבל השקר הוא "אמת לשעתה". גם קריאה לתרומה של ארגון הצדקה "קופת העיר" בבני ברק, לסיוע לשתי משפחות של תלמידי חכמים שנקלעו לקשיים, היא "אמת לשעתה". בעיקר כאשר מודיעים בפרסום כי מרן יחיאל מיכל זילבר שליט"א הבטיח שכל תורם סכום הגבוה מ־1,000 שקלים – יקבל פי אלף משכרו!
אני לא שמעתי את המרן אומר את זה, אבל המאכערים שלו משתמשים בשמו: "וכידוע שברכותיו ודבריו אינן שבות ריקם"... חחח... חחח... אני מניח שאם חילוני היה פוצח במבצע לגיוס המונים שכזה, עם הבטחה לתשואה כזו, היה נרדף תרתי משמע על ידי אדוה דדון וחיים אתגר מקשת 12. הם היו משיגים את החילוני באיזו פינת רחוב וצורחים עליו מדוע הוא מבטיח הבטחות שווא. ככה זה אצלנו מימי עגל הזהב, עוד לא למדנו כלום, גם לא נלמד.
להונות ציבור גדול ולשקר לו זו דרך חיים כאן. אבל אם אתה מוגדר כקדוש, יש לך היתר מדאורייתא. אלוקים בעצמו נתן לך קושאן להבטיח, ואם לא תרוויח פי אלף משכרך, יבטיחו לך שזה יקרה בעולם הבא. כמובן, אם תעשה תענית, תצום כמה שבועות ותבטיח להיות ילד טוף, שלא מתלונן.
טקסי יום השואה היו ביזיון קולוסאלי. אבי האומה נמנם, גם אורית מהנזל וגרטל, איני מאשים אותם כלל. כל כך הרבה שטויות נאמרו שם על ידי "נבחרי העם", שעדיף להירדם מאשר לחטוף התקף ריפלוקס. תמיד בזתי לטקסים האלה, עם הפאתוס המעושה. רק ניצולים צריכים לדבר לעם, כי אף אחד מהנוכחים של השלטונות המאוסים לא עשה דבר כדי להצילם מהשמדה. הניצולים שרדו בזכות אומץ לבם, וגם בזכות מזלם.
אותו הרגל מגונה של נאומים נבובים, בעלות של אלפי שקלים למאכערים שכותבים אותם (איני מבין איך אחרי 43 שנות עבודה ככתבלב, לא מצאתי ג'וב של כותב לקולקציות האפסים לדורותיהן. מה, אני לא יכול לכתוב שטויות כאלה? אני יכול, באמא. ונותנים 25 אלף פונטים לחודש לפחות, לכל כתבלב. לא מגיעה לי "פינה" מהשלל? אני ממש בושה) יהיה גם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה.
בטקסים האלה יהיה יותר פאתוס נטול משמעות ותוכן מהותי. תהיה פוליטיקה דרעק, המון־המון מהמלל הבזוי הזה, איומים על איראן, על אויבינו הרבים, בעיקר המתרבים בכל יום, רהב, יהירות, הבטחות חסרות כיסוי בשטח, שישאירו את הציבור במתח.
הנה טקס הדלקת המשואות. אירוע שטרום תקופתה של מלכת הטקסים של אבי ואם האומה, מירי "המחוננת" רגב, היה נטול ראשי ממשלה – הפך לקמפיין מאדיר ומפאר של אבי האומה. היא ניסתה לגרש את יו"ר אגם הדרעק אמיר אוחנה, כדי שלא יפגע בקדושת קמפיין הבחירות. היא נכשלה, אבל היא חדורת נקמה, ולקראת הפריימריז מתישהו, היא תנסה שוב.
הפקת האירוע תוקצבה בשנה שעברה בכ־9 מיליון שקל, אבל אחרי שוורץ־געשעפט של פוליטיקאים דרעק ומאכערים לרוב, הוחלט לבזבז כ־14 מיליון. למה? כי רגב יכולה, עובדה.
לקראת שנת ה־76 למדינ'ע, שמיצתה את גיל הבלות, ועכשיו היא סתם סחבה שמתעללים בה, החליטה "המחוננת" להרחיב את מעגל משיאי המשואות מ־12 ל־50, אולי יהיו יותר. כולם כמובן נבחרו בקפידה. אז הטקס יוקדש לגבורה, לא של תושבי יישובי העוטף, שהם שמאל־מחבלו־פלסטינו־עוכר־ישראל, שנלחמו על חייהם, איבדו מאות בני משפחה וחברים, אלא רק של אלה שהצילו אותם. המצילים, שהם גיבורים בהחלט, החליפו את צבאנו הגיבור והמהולל, שקרס קומפלט.
היו המון גיבורים, אבל לא אחת כמו "המחוננת" תוקיר למשל את האלופים במיל': יאיר גולן, ישראל זיו ונועם תיבון, שירדו לעוטף עם רכב פרטי (גולן על טויוטה יאריס קטנה) ואקדח. הם חילצו עשרות מתושבי כפר עזה ומבלים במסיבת "נובה". כל שלושת האלופים אינם ביביסטים. גם אם היו מחלצים אלפים, עדיין הם פסולים להוקרה מצד השרה, שהיא פוליטרוקית נטו, אבל מצהירה על א־ח־ד־ו־ת, אולי כי אינה מבינה את משמעות המושג.
היו הרבה מעשי גבורה עילאית אזרחית, אבל לא סופרים אותם, ייתכן שמשום שהם אינם חברי מרכז הליכוד, או מצהירים על היותם ביביסטים, מבית מדרשו של אבי האומה. מנגד, אישה שקראה לבנה שנולד בנימין נתניהו, תזכה להשיא משואה. מרים, אם לתשעה, מתנדבת לבשל לחיילים פעמיים בשבוע, מתחילת המלחמה בגבול הצפון. מאז 7 באוקטובר התנדבו אלפים, כולל מאות חרדים, שפגשתי בהם בדרום ובצפון לבשל לחיילים, ולשנע את הארוחות לכוחות. אבל אף אחד מהם לא קרא לבנו על שמו של אבי האומה. ומי שכן נוהג כך, משיא משואה.
באירוע שמסמל רק גבורה, לא ברורה לי בחירתו של עברי לידר לטקס. אין־ספור אומנים עזבו הכל כדי להגיע לשטחי כינוס ולהופיע בפני חיילים. יש לי הרבה כבוד אליהם על הנתינה, אבל זו לא גבורה אזרחית. גם עברי אינו גיבור. עידן עמדי דווקא כן גיבור. אבל הוא השכיל להימנע מהקרקס המוטה־פוליטית הזה. אני מקווה שעברי לידר יסיק את המסקנות הנכונות ויוותר על הכבוד.
ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, כמו כל ראשי היישובים בגבול הצפון, לא עזב את המקום מאז 7 באוקטובר. הוא יצא שלוש פעמים לכמה שעות: לשתי פגישות רשמיות במשרדי ממשלה, ולסדר פסח שארגן לתושבים המפונים במלון בטבריה, אך חזר לישון במושבה, שבה גרים מאז הפינוי רק כ־30 חברי כיתת הכוננות.
מתוך 650 מבנים במטולה נפגעו כ־160 מירי נ"ט. 23 בתים פרטיים (אין אחרים במושבה) הושמדו מפגיעות ישירות, השאר מנזק משני כתוצאה מהפגיעה הישירה בבתים הסמוכים. כ־30% מהכבישים במושבה נהרסו. יש פגיעות חמורות בתשתיות ההשקיה במטעים. אורך תקופת השיקום של התשתיות במושבה מוערך בארבעה עד שישה חודשים לפחות מרגע סיום המלחמה – אם ירצה השם, אבי האומה, ערימת סנג'ריו וחברי גועליציית האפסים.
מירי, חברה בקיבינימט הביטחוני־מדיני, לא מצאה זמן להגיע למטולה. היא אומנם מתהדרת בהיותה תא"ל במיל', אבל היא חוששת, וזה די מובן, אף שהיא מקדישה את עצמה לגבורה.
"המחוננת" לא לבד. מבין37 חברים בגועליציית האפסים היושבים ב־32 משרדי ממשלה מפוארים עתירי תקציב, ממון ומינויים פוליטיים, שבקושי רב מתפקדים – רק יואב גלנט ובני גנץ הגיעו כמה פעמים למטולה. אבי דיכטר, ראש שב"כ לשעבר ולוחם בסיירת מטכ"ל לשעבר, נמנע מלהגיע. מצב החקלאות במטולה מעניין אותו כמו שערה שנפלה לו מהעפעף בעת שנם את שנתו.
גם סמוצ'קנע גרנד־מייזר ופיתהמר בן גביר לא באו לבקר. אין להם שם בייס, אז זה ברור, נכון? עם מי יעשו שם סרטון לטיקטוק, עם חברי כיתת הכוננות? זה לא יצטלם להם טוף, אני מניח, מתוך ידיעה ברורה והחלטית. אהבתי את תגובתו של סמוצ'קנע לכך שהגיע לקריית שמונה אבל לא נסע עוד תשעה קילומטרים למטולה: "שב"כ אינו מאפשר לי", הוא אמר לאזולאי וצוותו.
זו אמירה שכנראה אלוקים שלו אמר לו לומר. כי רא"ל במיל' גנץ ואלוף במיל' גלנט כן מגיעים. אז לשני גנרלים, שנסראללה היה מת להוריד, שב"כ כן מאפשר להגיע, רק לסמוצ'קנע הגיבור, ששולח חיילים למות בשביל האידיאולוגיה המשיחית שלו, שהשתמט משירות צבאי מלא והיה ע. פקידה בקריה 17 חודשים בלבד, הוא לא מאשר. כן, נסתרות דרכי אלוקים.
אז אזולאי לא הפגין גבורה אזרחית מספקת, לדעתה המלומדת של "המחוננת", אולי כי הוא הצביע לגנץ (נדמה לי) בבחירות האחרונות. אבל טל לויט, שילדיו הם דור שביעי במושבה, יהיה בין משיאי המשואה. אני מכיר אותו והוא בהחלט ראוי, כמו אחיו יוסי, מ"מ הרבש"ץ ושאר התושבים בכיתת הכוננות.
בראיון שאזולאי נתן השבוע לקול ברמה, הוא אמר: "חיזבאללה מטווח אותנו בכינון ישיר. צה"ל עומד ואינו עושה דבר. הממשלה לא מסוגלת לקבל החלטות, או שיש לנו מנהיג שמנווט את הדברים כדי שהמלחמה לא תסתיים, כדי להימנע מבחירות. וזה משרת גם אנשים מסוימים בצה"ל, שמעדיפים למרוח ולמרוח". עם אמירות כאלה, אזולאי, שהיה סא"ל בחיל הנדסה בצפון, לא יכול להגיע להר הרצל לטקס של "המחוננת". הוא יכול להשיא משואה אצלי במדשאה בבניין בשיכון ל'. אבל הוא לא יכול להגיע, כי הוא ואנשיו עסוקים בהדבקת דיקטים על כל המבנים שנפגעו.
חשבתי שלקראת יום הזיכרון, המועד הקדוש באמת למדינת ישראל, לא לעם היהודי, אלא לציבור שחי כאן, כדאי להימנע מבונבונים. אבל יצרי גבר עליי. ירום אריאב, מנכ"ל האוצר לשעבר, במפגש עם בכירי אגף התקציבים לשעבר: "זו אזעקת אמת. אנחנו עדים להרס של המפעל הציוני".
האמירה הזו מתכתבת עם אזהרת אגף התקציבים והכלכלן הראשי, שלפיה גם ב־2025 הגירעון יהיה גבוה. יידרשו העלאות מסים, בנוסף להעלאת מע"מ באחוז נוסף. אבל סמוצ'קנע גרנד־מייזר רוצה לשרוף 3 מיליארד שקל מכספי החילוט של הרשות הפלסטינית "כדי להקל בנטל יוקר המחיה של אזרחי ישראל".
רגע, על איזה אזרחים סמוצ'קנע רוצה להקל? על ההתיישבות הכפרית של חברתו אורית מהנזל וגרטל? על החניוקים שחברים בגועליצייה? הוא יקל גם על הפלבאים בק"ק תל אביב? הרי רון חולדאי ביטל את מצעד הגאווה השנה. זה לא צעד בונה אמון כדי לקבל ביס קטן מהגעלט־קוידש?
• גם מוישה גפני, הקופאי של המדינ'ע, חושב שסמוצ'קנע גרנד־מייזר הוא כלום ושום דבר בכלכלה.
אגב, גם בביטחון הוא כלומה ומאומה, הוא רק מתחזה. אז גפני אמר בוועדת הקופה הקטנה בראשותו: "משרד האוצר ומשרד הכלכלה לא עושים דבר כדי לטפל בהעלאות המחירים. הממשלה היא כישלון מוחלט בנושא הזה! אנשים לא גומרים ת'חודש, משפחות קורסות. אני חושב שלא תהיה לי ברירה, אלא לקיים דיון על כך".
יופי, מוישה. לציבור שלך לא יהיה מה לאכול. אז כנס לאירוע.
פיתהמר בן גביר מקדם את רפ"ק מאיר סוויסה, אימת המפגינים בתל אביב. סוויסה רכש מוניטין רב בפיצוח וריסוק עצמות של מפגינים, הטלת רימוני הלם שגרמו לנכות קשה של מפגינים, ובפיקוד על כוח משטרה באופן זהה לנוהל בסודן, למשל. אי לכך ובהתאם לזאת, רפ"ק סוויסה יקודם לסנ"צ ויהיה מפקד תחנה בדרום תל אביב, יעד מתאים לאלימות הבלתי מרוסנת שלו. עוד כמה שנים הוא יוגדר כ"חומר של מפכ"ל עתידי".
את ניסו גואטה, שפירק מפגינים בבלפור, קידם פיתהמר לנצ"מ ושלח אותו למחוז ש"י, כדי שילטף ברכות מתנחלים אלימים, בשליחות אלוקים שלהם. ברורררר שהמינוי הוצע בידי מפקד מחוז תל אביב, שהוא מינוי של בן גביר, ואושר בידי המפכ"ל, שהוא השנאוצר הפרטי של בן גביר. גם חנמאל אישר, אבל זה ברור לכם, נכון?
יריב לוין, סגן ראש הממשלה ואחד מנציגיו של אבי האומה במשרד המשפטים (דודי אמסלם הוא השני), שוחח עם משפחות החטופים והשבויים. "לא מספרים לנו כלום על המלחמה והמו"מ. רוב מה שאני יודע זה מצפייה באל־ג'זירה. בדקתי חוקית אם דודי אמסלם יכול להחליף אותי קבוע בקבינט, כשר מטעם משרד המשפטים. אי אפשר לקבל שם החלטות, כי הכל דולף".
מעניין מי מדליף, באמת מעניין. אולי זה גורם מדיני, שיש לנו רק אחד כזה והוא אבי האומה? ומה קרה לקשר הסימביוטי בין לוין ואבי האומה? זה קשור לאם האומה, או לילד"ז של האומה במחבואו בק"ק מיאמי?
רועי שרון, בכאן 11, על האסון בכרם שלום: "התחקיר הראשוני של ירי הפצמ"ר לכרם שלום. צה"ל נערך לירי, למרות זאת הלוחמים היו בלי קסדות ובלי שכפ"ץ. הלוחמים התריעו בפני מפקדיהם שאין מקום לכולם במיגוניות".
בטח יהיה עוד תחקיר כסת"ח כדי להגן על קודקודים. אבל מתי אלוף פד"ם ומפקד אוגדת עזה מסיימים את תפקידם? חלפו שבעה חודשים ויותר, לא הגיע הזמן? או שאולי הרמטכ"ל לא איתר מועמדים מהצנחנים וסיירת מטכ"ל לתפקידים האלה? וגם שיבוץ נוח למודחים, כמובן.
דו"ח של ה־OECD מגלה לנו שאנחנו לא הכי מדוכאים בעוילם גוילם. לפי מחקר על תרופות נוגדות דיכאון, על כל אלף בגירים באיסלנד, משתמשים 157 בגירים. הייתי שם, גם תייר שוקל להתאבד אחרי ארבעה ימים, אני הייתי 15 יום. בישראל לפי הדוח רק 62 בגירים משתמשים. זה נתון מופרך, כמו הארגון עצמו. רק בשבעת החודשים האחרונים אצל אבי האומה, גדל השימוש בנוגדי דיכאון ביותר מ־30%, ועוד לא הגענו לפוסט־טראומה. אולי ב־OECD בטוחים שאנחנו בניצחון המוחלט, שקו העימות בצפון כבר לא בצומת קדרים, וגם ש"אחים אנחנו", וגם אחיות, כמובן.
נפתלי בנט יצא מהסרקופג כדי להוכיח לנו שהוא אלייב־אנד־קיקינג. בטעות חשבתי שהוא כבר לא גר פה. "לפני שנתיים בדיוק נאמתי בערב יום השואה ב'יד ושם', סיפרתי על השמדת העם שלנו והתרעתי שאסור לאפשר לנו להיקרע מבפנים. הפלגנות מסכנת את קיומנו", הכריז.
נו, נפתול, באמת? הנאום שלך אז היה פאתט, אתה אחד מאבות ההרס של החברה כאן, ואתה מוכיח בשער? שחרר אותנו, באמש'ך.
זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש. ונשמרתם לנפשותיכם, כי אין מי שישמור עליכם. מירי "המחוננת" מבצעת עבירת צנזורה בסוגיית איראן (היא הייתה צנזורית בעברה, אבל היא באמת לא המינוי הכי כושל בצה"ל, היו ויהיו עוד).
הבאבה־בובה יצחק יוסף, אחד מהיהודים הגזענים ביותר ביהדות כולה, מקבל פרס ישראל על ספרות סת"ם, או סתם ספרות. הבאבא־בובה שמואל אליהו חפץ להחליף אותו כראשון לציון. גם אליהו הוא אחד מהגזענים הגדולים ביהדות העולמית, אז הוא מתאים לג'וב ואולי גם לשמלה הרקומה. הבאבא־בובה אליהו יתבקש כתנאי לבחירתו לראשל"צ לאמץ את הנוהל של קודמו, במסרים לחילוני הממוצע: "חילוני הקשב! אתה תעבוד בשבילי, אתה תיפצע בשבילי, אתה תמות בשבילי. אני אומר קדיש בשבילך". זה הנוסח שמחליף את עשרת הדיברות. זו התוירה החדשה של חאפ־דה־געלט.
מזלטוף, ישראלה, ליומולדת 76 שלך. את מזדקנת רע נורא, פה לא תעזור חומצה היאלורונית בהזרקה. פה נדרשת התערבות כירורגית מקיפה, אחרי טיפול בקרח יבש בטמפרטורה של מינוס 170 מעלות, יום־יום למשך שנתיים. את תעמדי בזה?