1. חרבו ודרבו
האירוע נחשב ליוצא דופן גם בקנה המידה של ממשלת נתניהו המטורללת. לאחר פרסום הודעות הריבית מופנית בדרך כלל ביקורת חריפה כלפי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. הביקורת מפוליטיקאים כמו השר אלי כהן או ראשי המגזר העסקי לא חסה עליו, ויש שדרשו ממנו להסיק מסקנות. אלא שחִצי הביקורת הופנו הפעם לא כלפי הנגיד אלא דווקא כלפי הממשלה בראשות בנימין נתניהו - וספציפית כלפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. זה אירוע שקורה לעתים נדירות.
רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, היה חריף במיוחד: "אני קורא לרוטציה במשרד האוצר. צריך שר אוצר במשרה מלאה ולא ברבע משרה. כיום יש שר אוצר שאינו מנהל את כלכלת המדינה אלא עסוק בענייני ביטחון והתיישבות", אמר.
"נגיד בנק ישראל הוא המבוגר האחראי היחידי בסביבה", מוסיף כהן, "הוא מעדיף להשאיר מדיניות מוניטרית נוקשה ולא להוריד את הריבית. זה מעיד על חששות הנגיד לגבי היציבות הכלכלית. אני קורא לראש הממשלה לקיים את הרוטציה במשרד האוצר כפי שהתחייב לש"ס, לפנות את התפקיד ולהעבירו לגורם מקצועי שינהל את הכלכלה ולא יעסוק בענייני ביטחון והתיישבות".
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר היה ביקורתי לא פחות: "תדלוק האינפלציה על ידי הממשלה לא הותיר לבנק ישראל ברירה. הממשלה לא עומדת במחויבות להקפאת מחוללי אינפלציה כמו חשמל, מים, דלק, ארנונה. אנו קוראים להקפיא את מחוללי האינפלציה שבשליטת הממשלה".
היחיד במגזר העסקי שמהלך בין הטיפות ולא מעז לתקוף ישירות את סמוטריץ' הוא דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי. כתושב מטולה הוא עדיין מקווה ששר האוצר יתעשת וימלא את תפקידו. אשרי המאמין.
בתחקיר יוצא הדופן בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 13 על שרת התחבורה מירי רגב, הוזכר גם סמוטריץ'. בתחקיר נחשף מתן עדיפות לפעילי הליכוד, קביעת סדר היום לפי עוצמתם הפוליטית של ראשי ערים, מינויים פוליטיים והזנחת הצד המקצועי במשרד התחבורה. ברור שרגב היא שרה גרועה בהיבטים המקצועיים, אבל השאלה היא מי גרוע יותר: שרת הפקקים רגב או שר ההתנחלויות סמוטריץ'?
קשה עד בלתי אפשרי לענות על השאלה הזאת, כי במרוץ לתואר השר הגרוע בממשלת החידלון יש מועמדים נוספים. למשל, שר החיוך (למשפחת נתניהו) יואב קיש והשר לביזיון לאומי איתמר בן גביר. סמוטריץ' ורגב לוקחים בהליכה בגלל ההשלכות השליליות של התנהלותם על מעמד ישראל בעולם, התקציב וכמובן יוקר המחיה.
שר האוצר, ששימש בעבר גם כשר התחבורה, מודע היטב למשמעויות השליליות של החלטות רגב בנושא המטרו, כבישי דמים, גשרים חסומים, פקקים, הקמת רמזורים וכדומה. הוא התגושש מולה בישיבה המכרעת בלשכת נתניהו בנושא הקמת שדה תעופה ברמת דוד. נזקי רגב בתחום התשתיות בישראל יימשכו עשרות שנים קדימה, וח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) דרש השבוע לכנס את ועדת הכספים לדיון בנושא חלוקת כספים בלתי שוויונית במשרד התחבורה.
גם שר האוצר עצמו אינו צדיק. הוא מתעטף בטלית שאינה כולה תכלת. הוא שותף למינויים פוליטיים (לא של פעילי ליכוד) אם כי במינון נמוך יחסית לרגב. כשמירי רגב מפנה תקציבים לאנשי שלומה, סמוטריץ' מעביר בדרכים מתוחכמות עודפי תקציב לאתרי התנחלויות ולגופי הציונות הדתית. כשרגב מצפצפת על הביקורות כלפיה, סמוטריץ' מתעלם מדוחות הביקורת הבינלאומיים על מצב המשק המידרדר. בעוד שרת התחבורה עובדת מסביב לשעון בכנסת, שר האוצר עובד שעות נוספות בבתי הכנסת.
בתוכנית "המקור" דווח שרגב מקדישה 95% מזמנה לפוליטיקה והשאר לענייני המקצוע. במשרד האוצר מדווחים ששר האוצר מרבה אף הוא להיעלם מחדרי הישיבות באוצר ומתעניין בעיקר בנושאים הכרוכים בהעברת כספים לאנשי שלומו. ההבדל בין השניים הוא בפוטנציאל הנזק. שר האוצר אחראי לתקציב בהיקף 584 מיליארד שקל, שבאמצעותו ניתן לבצע תעלולים פיננסיים אינסופיים עם פוטנציאל נזק בלתי נדלה. שרת התחבורה אחראית למשאבים בהיקף 35 מיליארד שקל, אך הנזק הוא קטלני כמו תאונת שרשרת.
עם כל הכבוד ליכולת ההפקה של מירי רגב, ויש הרבה כבוד, קיימת חשיבות פי עשרה למי שנמצא עם האצבע על שיבר תקציבי שהיקפו 584 מיליארד שקל. סמוטריץ' מסוגל לטרפד אפילו עסקאות רכש מטוסי קרב של משרד הביטחון רק כי יואב גלנט לא בא לו בטוב. שרת התחבורה היא מתחרה לא רעה של סמוטריץ' בקרב על התואר השר הגרוע, אבל לנוכח רום אחריותו שר האוצר מנצח בנקודות.
אבל בין השניים יש מספר קווי דמיון. רגב היא משרתת של משפחת נתניהו בכלל ושל שרה נתניהו בפרט. חנפנותה אומנותה. עורה עבה כשל פיל אפריקאי. היא תעשה מניפולציות, תתרפס, תתחנן ותתייפח כדי להשיג את מבוקשה. גם שר האוצר סר למרות המשפחה, אבל ביותר אלגנטיות. הפתיל שלו קצר, והוא טעון באבק שריפה. לזכותו עומדת יכולת ההבחנה הדקה, שבאה לידי ביטוי כשהדביק לנתניהו את התואר "שקרן בן שקרן".
הקו המשותף של השניים הוא התנגדות נחרצת להקדמת הבחירות. סמוטריץ' רוצה לחצות בבטחה את אחוז החסימה. רגב רוצה לחצות בבטחה את אחוז החסימה של מתפקדים בליכוד ולתת לזמן לאחות את הקרעים שיצר דרוקר. בינתיים כולנו משלמים את המחיר.
2. ישראל בירידה
אחרונות החברות הבורסאיות פרסמו היום את דוחותיהן הכספיים לרבעון הראשון (ינואר־מרץ) של 2024. נקווה שלחברה שלא פרסמה עדיין, יהיו הסברים טובים מאוד להעביר לרשות ניירות הערך על פשר העיכוב. נתחיל מטבע הדברים בדוחות הכספיים של הבנקים, שמרביתם הראו ירידה ברווחיות בהשוואה לינואר־מרץ 2023, מועד שבו ההפיכה המשפטית והמלחמה בעזה נראו עדיין כחלום בלהות רחוק.
כל מנהל בר־דעת ישראלי היה מוכן לחתום כאן ועכשיו על דוחות כספיים לרבעון המשקפים תשואה של 15% ומעלה על ההון. ובכל זאת קשה להתעלם ספציפית מדוחות הרבעון של בנק לאומי שבניהול חנן פרידמן, שהוביל את הבנק לפרמטרים הפיננסיים הטובים במערכת. רווחי עתק (כולל רווח חד־פעמי של 632 מיליון שקל) של 2.8 מיליארד שקל, בהשוואה ל־981 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2023, תשואה של 20.8% על ההון, דיווידנד ענק של 1.1 מיליארד שקל ויחס יעילות תפעולית של 29%. כל הפרמטרים הללו אמורים להיות מושא לקנאה לא רק בישראל אלא בעולם.
מה עוד יכולים לבקש בעלי המניות בבנק? עם דוח כזה אפשר ללכת למכולת וגם לקנות את כולה. ואכן, יום לפני פרסום הדוחות ניכרה התעוררות במניות הבנק (האם מישהו ידע מראש על התוצאות?) שלוותה בעליות שערים.
ומילה נוספת על המשכנתאות. לאומי מנהל מלחמת חורמה מול מזרחי טפחות ומנסה לנגוס מהנתח ההיסטורי שלו בתחום. סיכום הרבעון מראה שמזרחי הגדיל את הנתח ל־36% (ביצוע משכנתאות של 6.9 מיליארד שקל) ולאומי נותר על 27.3% (ביצוע של 5.25 מיליארד שקל).
הבנקים נהנים עדיין מרווחי מימון גבוהים בזכות הריבית הגבוהה, וזה גם מנוע הצמיחה העיקרי שלהם בשנה הקרובה (בהנחה סבירה שהריבית לא תרד). חלק מהרווחיות מוסבר גם בירידה בהפרשה להפסדי אשראי (מה שעלול להתברר כמהלך אופטימי מדי), ובגידול בפעילות חברות כרטיסי האשראי (כסוג של פיצוי נפשי על הירידה בקניות ברבעון האחרון של 2023). אבל העובדה שהם נסחרים עדיין במכפילים נמוכים של 80% על ההון (שווי שוק מחולק בהון העצמי) מעידה על חוסר אמון בסיסי. הבעיה מתמקדת במשקיעים זרים בכלל - ובמיוחד בקרנות הון אירופיות.
את עונת דוחות ענף הביטוח פתחה מגדל, שתוצאותיה ברבעון הראשון הושפעו לחיוב משני גורמים: בורסה חיובית שהתבטאה ברווחי ההשקעות שלה, ושיפור בתוצאות החיתום במיוחד בתחום ביטוחי הרכב. זה פחות או יותר המצב גם בחברות האחרות. אלא שהרבעון השני יהיה גרוע יותר בגלל הבורסה.
הגידול בפעילות המסחרית־קמעונאית ניכר בדוחות הכספיים של ישראכרט, ויזה כאל ומקס ובגידול בפעילות של מרכזי המסחר הגדולים ובהם קניוני עזריאלי, מליסרון, ביג ו־G סיטי. רשתות המזון הקמעונאי כמו שופרסל ורמי לוי חגגו כל הדרך לקופה הרושמת. רשתות אופנה כמו פוקס, ויזל וקסטרו הציגו רווחיות לא אופנתית, ויצרני המזון כמו שטראוס או אסם ותנובה (הלא בורסאיות) ייצרו באותה ההזדמנות רווחיות ראויה לציון.
לנוכח אי־הוודאות הגוברת במשק, במיוחד במדיניות התקציב, ומצב הרוח הכללי השלילי, סביר שברבעונים הבאים נראה ירידה בתאבון הקניות. ענף האנרגיה בראשות קבוצת דלק נבלם במקצת בגלל הירידה במחירי הגז.
ענף נוסף שמצדיק בחינה נוספת הוא הנדל"ן. חברות הבנייה הבינוניות והגדולות כמו אזורים, גינדי, אפריקה מגורים, האחים חג'ג' ואאורה יחוו להערכתי במרוצת הרבעונים הבאים התאוששות בפעילות. זאת תושג לנוכח חידוש עליות המחירים בשוק הבנייה, שבשלב זה אינן משתקפות בדוחות. כשמשבר העובדים הזרים לא בא על פתרונו, כשפועלים פלסטינים הם מוצר במחסור, כשחומרי הגלם מתייקרים - מחירי הדיור יזנקו. זאת הכלכלה. אז ימכרו פחות אבל שיעור הרווחיות יעלה.
דוחות הרבעון הראשון מכילים את מלוא השפעות מלחמת עזה. ברבעון השני הציבור בכלל ומשקיעים בבורסה בפרט יפנימו את המצב. המצב הבינלאומי של ישראל מתדרדר, ויש לכך ביטוי גם בירידה בהיקפי ההשקעות הזרות, וזה לא רק מצד הטורקים או הנורווגים. תקציב 2024 נסגר אומנם עם הנחת גירעון של 6.6%, אבל בפועל 2024 עלולה להסתיים בגירעון של 8% ומעלה. כל עוד זה המצב, הריבית לא תרד ותמשיך להעיק על השווקים.
ואיך מצמצמים את הגירעון? ממשלה רצינית הייתה מקצצת בהוצאות וסוגרת משרדים, מבטלת פטורים ממס או מעלה מסים, אבל ממשלת המשיחיים של נתניהו לא תעז לעשות דבר בגלל חרב הבחירות המתהפכת מעל ראשה. התוצאות יבואו לידי ביטוי ברווחיות הגופים העסקיים הרשומים למסחר בבורסה. יוצאות דופן יהיו חברות ביטחוניות כמו אלביט או התעשייה האווירית, שיחלקו את "פירות המלחמה" עם הצבאות הזרים.
3. המוסדיים רוצים בנקים
מנהלי קרן העושר הנורבגית, מהגדולות בעולם, שוקלים להעניש את ישראל על מלחמת עזה - ובעקיפין גם אותנו. הם מתכוונים לצמצם ואולי אף לחסל את השקעותיה בישראל. נכון להיום היא משקיעה כ־1.5 מיליארד דולר ביותר מ־70 חברות, ומניות הבנקים בראשן.
ניתן לתמוה מדוע מנהלי קרן השקעות שבראש מעייניהם אמורים לעמוד שיקולים מקצועיים בלבד, נכנסים לפוליטיקה שנויה במחלוקת שבה בוודאי קשה להאשים את ישראל. כל עוד זה קורא בתחרות האירוויזיון ניחא, אבל מרגע שזה גולש לעסקים, יש מקום לדאגה. מבחינת חוקי הכלכלה הבסיסיים, ברגע שהנורווגים מוכרים מניות בנקים וייתכן שבעקבותיהם יגיעו האירים או הדנים, המניות יורדות אם לא מגיעים קונים. ואכן, הקונים הפכו למוצר במחסור. עקב כך שוויין של מניות הבנקים נשחק.
וזו אינה הצרה הכלכלית היחידה במניות הבנקים. חברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי במשק ובעקבות זאת את דירוג הבנקים מחשש לעתיד המשק. בעקבות זאת נשחק שווי ההשקעה, ושווי השוק של מניות הבנקים (בנק הפועלים ובנק לאומי) ירד ונסחר בתשואה של 0.8% על ההון.
ניתן לתמוה אם כך מדוע שהגופים המוסדיים הישראליים, הכוללים את קרנות ההשתלמות, קופות הגמל, פוליסות החיסכון וקרנות הפנסיה, שצברו כ־2 טריליון שקל לא יקנו מניות בנקים? אחרי הכל מדובר בסחורה פיננסית מעולה. כולם מציינים לשבח את הרווחיות יוצאת הדופן של הבנקים וכן את יציבותם הפיננסית.
אז זהו שיש כאן בעיה מורכבת. הפיקוח על הבנקים פשוט אינו מרשה להגדיל. מניות הבנקים מהוות כבר כיום חלק מהותי מתיקי ההשקעות של מוסדיים. המוסדיים הישראליים, החוששים גם הם מאי־הוודאות בישראל, מפנים בלית ברירה את מרבית צבירת הכסף לחו"ל. אחד הבולטים הוא בית ההשקעות אלטשולר שחם, וזו רק דוגמה. יוצאות דופן הן מניות הבנקים, שאותן המוסדיים דווקא משוועים להמשיך לקנות.
הבעיה, כאמור, נמצאת בבנק ישראל. המפקחת על הביטוח לשעבר, חדוה בר, החליטה כבר ביוני 2016, זמן קצר לפני פרישתה, לאפשר את הגדלת חלקם של המוסדיים במניות בנקים מ־5% ל־7.5%. הובהר שבעתיד תיבחן הגדלת חלקם ל־10% כמקובל במדינות נאורות בעולם כמו בריטניה. עברו שבע שנים ומאז דבר לא קרה. ניתן בכלל לתמוה מדוע הפיקוח טרוד בהטלת מגבלות על השקעה במניות הבנקים. הרי בנק ישראל מנטרל מראש את האפשרות שגוף מוסדי ייקח חלק פעיל או עקיף בשליטה ויתמרן את הנעשה בבנק לתועלתו. ניחא.
מה שברור כעת הוא שישראל זקוקה למערכת בנקאות יציבה, ואחד המדדים לכך הוא שווי השוק של מניות הבנקים. לכן אין סיבה למנוע מהמוסדיים, הנהנים מתוספת של מיליארדים של שקלים הנצברים מדי חודש, להגדיל את ההשקעה. בהנחה שהונם של הבנקים מסתכם בכ־200 מיליארד שקל, 2.5% נוספים מהווים תוספת השקעה של כ־5 מיליארד שקל, וזה ממש לא הולך ברגל.
מהלך כזה בימים של מצוקה בינלאומית, יהווה איתות נוסף לעוצמתה של המערכת הבנקאית. העלאת שווי השוק של המניות תחזק את מעמדן בקרב משקיעים זרים ותהווה אינדיקציה נוספת לכך שמדובר במערכת יציבה. היא גם תגדיל את התשואה של הציבור שחסכונותיו ארוכי הטווח מושקעים בגופים המוסדיים.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל הגדיל לפני מספר שנים את אחזקות המוסדיים בבנקים, והאחוז האפשרי מאזן בין צורכי הנזילות לבין מאפייני השוק הפיננסי הישראלי. בחינת האיזון מתבצעת אחת לתקופה ובהתאם מפורסמת מדיניות מעודכנת".
4. שנהיה בריאים
מחר תיכנס לתוקף הרפורמה המקיפה בביטוחי הבריאות, והציבור נותר עם המון סימני שאלה וללא תשובות מספקות. סימני השאלה המרובים כשלעצמם מעלים את מפלס החרדה. בשבוע שעבר התקיים בוועדת הבריאות בכנסת דיון ברפורמה. אבל גם זה לא עזר, וסימני השאלה נותרו. באוצר מעריכים שהציבור משלם על כפל ביטוחי הבריאות 1,300 שקל לשנה מיותרים, שהם כ־30% מעלויות הביטוח. ביטול כפל הביטוחים הוא אכן מטרה ראויה, אבל עוד לפני שהרפורמה נכנסה לתוקפה, פרמיית הביטוח הרפואי הפרטי זינקה בכ־40%.
את עיקר ההתייקרות סופגים גמלאים שרכשו פוליסות בריאות החל משנת 2016. הרפורמה תגרום להסטת מאות אלפי מבוטחים מחברות הביטוח לקופות החולים. כדי להקל את העומס הקצו באוצר 300 מיליון שקל נוספים לקופות החולים, שהם טיפה בים. הנטל על מערכת הבריאות הציבורית הוא בלתי נסבל, בבתי החולים קיים מחסור במיטות ובמכשירי MRI - וכבר היום ההמתנה לתור לרופא מומחה נמתחת לעתים על פני מספר חודשים. התוצאה המיידית של הרפורמה: נשלם על ביטוח רפואי הרבה יותר, ולא בטוח שנקבל יותר.
שוחחתי על האירוע עם אסף מיכאלי סמנכ"ל ביטוח חיים ובריאות ב־AIG. בתפקידו כסגן בכיר למפקח על הביטוח באוצר וכמנהל חטיבת הביטוח עד לפני חמש שנים, הוא מכיר לעומק את הסוגיה. וצללתי איתו לאותיות הקטנות של הפוליסה בתקווה לשפוך מעט אור על כתב הרש"י המכונה "רפורמה".
מה עומד לקרות ב־1 ביוני בפוליסות הניתוחים בביטוחי בריאות?
"פוליסת ביטוח בריאות פרטית כוללת שני כיסויים לניתוחים פרטיים: מהשקל הראשון ומשלים שב"ן (שירותי בריאות נוספים). פוליסת משלים שב"ן כשמה כן היא: משלימה את הכיסוי הניתן בקופות החולים. במקרה של ניתוח, המבוטח נדרש למצות את זכויותיו בקופה, וחברת הביטוח מכסה את ההשתתפות העצמית. אם קופת החולים לא משתתפת בעלות הניתוח, חברת הביטוח תכסה את מלוא העלות. בפוליסת ניתוחים מהשקל הראשון, המבוטח יכול לדלג על שלב קופת החולים ולפנות במישרין לחברת הביטוח כדי לכסות את הוצאות הביטוח כבר מהשקל הראשון".
בשביל מה משרד האוצר היה צריך להתערב במשהו שעבד עד היום כל כך טוב? מדוע להיכנס לכיסי האזרחים?
"הוא ניסה לתמוך בשתי אג'נדות: חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ויצירת אחידות רבה יותר בשירותי הבריאות, ולייצר יותר מודעות בקרב המבוטחים, שעבור רבים מהם ההבחנה בין שני המסלולים לא מספיק ברורה. המהלך הנוכחי מחייב את הלקוח להיות אקטיבי בתהליך הבחירה, מתוך הנחה שיש לקוחות שהם בעלי ביטוח בשב"ן ובמקביל - מחזיקים בביטוח מהשקל הראשון. משרד האוצר שואף לצמצם את החפיפה ולמנוע את כפל הביטוחים בכיסוי ניתוחים. גם עד כה, הגורם המשווק מחויב להציע ללקוח לבחור פוליסת כיסוי לניתוחים מהשקל ראשון או משלים שב"ן ולהסביר את ההבדל ביניהם.
"במשרד האוצר הוחלט שיש צורך באקט מובהק יותר: החל מ־1 ביוני כל מבוטחי השקל הראשון שלא יודיעו מראש על כוונתם להישאר, יעברו אוטומטית לביטוח משלים שב"ן. אם הלקוח יתעקש להישאר במסלול מהשקל הראשון ללא הצהרת בריאות מחודשת, עליו כאמור לבקש את זה מפורשות מחברת הביטוח. להערכתי, אחוזים בודדים יעדיפו להישאר בשקל הראשון, כי נדרש כאן מהלך אקטיבי. זה מהלך חדשני וחסר תקדים, ויהיה מעניין לעקוב אחר הנתונים".
מדוע שווה לכמיליון איש להחזיק בפוליסה מהשקל הראשון הנחשבת ליקרה, כשאת הכיסוי הרפואי מקבלים ממילא במשלים שב"ן?
"הסיבה הראשונה היא פסיכולוגית. לקוחות רוצים שירותי בריאות עם ביטחון מקסימלי ומחפשים את הביטוח המקיף ביותר. הגורם השני הוא הבירוקרטיה. במשלים שב"ן ההתנהלות מורכבת, אטית ומסורבלת, ולקוחות רוצים להימנע מכך ולכן מעדיפים ביטוח מהשקל הראשון. בנוסף, חלק מהציבור אינו מחזיק בביטוח שב"ן, ולכן ביטוח מהשקל הראשון הוא האפשרות היחידה עבורם לרכוש ביטוח ניתוחים פרטי. הרפורמה אמורה ליצור שוק ביטוח יותר שקוף ויותר מונגש".
מה יקרה למבוטח שהועבר מפוליסת שקל ראשון למשלים שב"ן? האם הוא יקבל את אותם שירותים?
"זו נקודה קריטית הראויה לתשומת לב מיוחדת. מאות אלפי מבוטחים יעברו מהפוליסה המקיפה למשלים שב"ן ויהפכו להיות לקוחות של קופות החולים. זה אומר עומס גדול הרבה יותר. המערכת צריכה להיערך לזה ולא בטוח שתהיה מסוגלת להתמודד. לקוחות שהיו בפוליסת שקל ראשון ועברו למשלים שב"ן, ישלמו מעתה פחות, שכן מדובר על מוצר נחות יותר. לקוח שיבחר להישאר בפוליסת השקל הראשון ייאלץ לשלם מחיר גבוה הרבה יותר על הפוליסה.
"לדעתי לקוחות רבים ירצו להישאר בפוליסה מהשקל הראשון, שיש לה יתרונות רבים. בתהליך ההשוואה בין הפוליסות יש לבדוק את אפשרות בחירת המנתח. באירוע רפואי יש רצון להיות מטופל אצל הרופא המומחה ביותר, ובפוליסה המשופרת אפשרות בחירת הרופא המנתח היא הרבה יותר טובה".
מה הסיבה לכך שתעריפי הפוליסות מהשקל הראשון התייקרו בכ־40%?
"בשל העובדה שעל פי החוק חברות הביטוח יחויבו לשלם על ניתוחים שביצעו עמיתי שב"ן בקופת החולים, ככל שהם מחזיקים בביטוח מהשקל הראשון. בניגוד למצב היום, הם לא יוכלו להפיל את התשלום על קופות החולים. גם מוצר ניתוחים משלים שב"ן התייקר. עלויות שירותי הרפואה עלו בשנים האחרונות וסביר שאחת לכמה שנים חברות הביטוח יעדכנו את התעריף בהתאם.
"חלק מההתייקרות מוסבר בשיפור המוצר. למשל ב־AIG שיפרנו את מוצרי הניתוחים והגדלנו את ההחזרים בגין התייעצות רפואית לפני ניתוח. שוק ביטוחי הבריאות הולך להיות תחרותי מאוד. לכן זאת הזדמנות מצוינת ללקוחות לבחון את המוצרים השונים על המדף ולעשות סקר שוק ולקבל את ההצעות הזולות ביותר".
שמעת בוודאי על מהלכים של חברות ביטוח שפועלות להשאיר את מבוטחי שקל ראשון באמצעות מתן הנחות ותמריצים לסוכנים בתקופת ההטבה?
"אני מניח שיש חברות כאלה. הרגולטור חייב את חברות הביטוח הנותנות הנחות, שיעשו את זה לטווח ארוך של לפחות עשר שנים. כך הרשות נטרלה למעשה תמריצים קצרי טווח ללקוח. ביטוח בריאות הוא לטווח ארוך, ונכון להתאים את מבנה ההנחות לאופי המוצר.
"זה הוביל להפחתת גובה ההנחה בשוק, שגם הוא מתבטא במחיר הסופי ללקוח. מה שיעבוד לאורך זמן זו הצעת ערך אמיתית, הנובעת מהמוצר עצמו. הטבה ותמריץ הם מוגבלים מבחינת הלקוח, בוודאי במוצר בריאות, שם מחפש הלקוח בעיקר מוצר איכותי שמעניק לו ביטחון ושקט".
האם פוליסות הבריאות כוללות אפשרות לניתוחים גם בחו"ל?
"בוודאי. הפוליסות כוללות ברובד הבסיס כיסוי החל מביטוחים לאירועי קיצון כגון השתלות בחו"ל, תרופות מחוץ לסל הבריאות ושירותים רפואיים שוטפים כמו בדיקות הדמיה. במוצר הבריאות החדש של AIG שמנו דגש על מגוון רחב של טיפולים רפואיים בהחזרים גבוהים שמותאמים לתעריפי הבריאות הפרטיים. מדובר למשל בהתייעצות עם רופא מומחה, הוספנו חדשנות בהיצע השירותים, כגון טיפולי נוירו־פידבק וביו־פידבק לילדים לטיפול בהפרעות קשב, טיפולי CBT, טיפולים בהפרעות אכילה ועוד. וכמובן האפשרות לבחור בכל רופא מייעץ ורופא מנתח".
האם מערכת הבריאות ושוק הביטוח ערוכים לרפורמה יוצאת דופן זאת?
"זאת נקודה קריטית. לא בטוח. חייבים לבדוק לעומק את מידת ההיערכות של מערכת הבריאות הציבורית שצריכה לספק עכשיו שירותים למאות אלפי מבוטחים חדשים. נדרש גם מהלך הסברתי מקיף של משרד האוצר על משמעות הרפורמה. חברות הביטוח מסתפקות במשלוח עדכון כתוב ללקוחות השקל הראשון וגילוי באתר השיווקי. זה לא מספיק. במוצר מורכב וחשוב כמו ניתוחים נדרש מהלך נוסף. אני מבין שהאוצר הקצה תקציבים להיערכות הזאת".