תנועת “לא לפילוג"
מפלגת ל"לא לפילוג
בשום אופן" ול"בשום אופן לא לפילוג"
הפילוגים במפלגות ובתנועות הקיימות הם חלק מן ההיערכות של המערכת הפוליטית לקראת אפשרות בחירות, שחייבות להתקיים מיד כדי לענות על דרישת הציבור לאחדות.
הפיצול הזה הוא חלק מהשינויים במערכת הפוליטית שחלים לקראת הבחירות. מפלגה חדשה בשם “לישון כפיות עם כולם" תוקם, והיא תורכב מאישים שלא יכולים עוד לשבת במפלגת “האיחוד המאוחד מאוד", שיחברו לפוליטיקאים מ"אחים לעד", שפרשו מסיעת “בוז לקרע". יוקם גוש עם אנשי תנועת “לא לפילוג", שכאמור עומדת להתפצל ל"לא לפילוג בשום אופן" ול"בשום אופן לא לפילוג", הם יקימו את חזית האיחוי והחיבור שתנסה לגבור על מפלגות החיבור והאיחוי, שאיתן יש קרע בלתי ניתן לתיקון.
"המלחמה לא תיפסק לעולם": אמה של לירי אלבג במסר לחברי הממשלה
שלושה אזרחי אוסטרליה עוכבו בחשד שתכננו לעזוב כדי לשרת בצה"ל | דיווח
מסתמן שעד הבחירות יוקמו חמישה גושי סיעות למען מאבק נגד הפירוד בעם, שבתוכן מסתמן מאבק פנימי מר על קולות הבוחרים, אבל בכל זאת הן כבר הודיעו שהן לא יישבו בשום אופן עם קואליציית המפלגות הנאבקות נגד השסע בעם.
שיחה
“היה יכול להיות יותר גרוע".
“לא".
משפט ביבי נמשך
יום שישי בגלי צה״ל בשבוע האחרון, משה שלונסקי ועירית לינור משוחחים ביניהם. השמות של הדוברים לא חשובים, את שניהם אני מכיר הרבה שנים, ומחשיב כידידים. מה שחשוב הוא מגמות מחשבה שעלו בשיחה הזאת. שלונסקי העלה את הנושא: משפט נתניהו.
הוא מנסה לבטא איזו מגמה שמתחילה לקרום עור וגידים בחוגים מסוימים, ובה ביקורת על השופטים ועל ההגנה, משום שהם מנהלים משפט כהלכתו. המשפט נמשך יותר מדי זמן, זו הטענה; נותנים להגנה להגן, זו הטענה; השופטים מתייחסים לאמת ברצינות, זו הטענה; צריך להפסיק זאת, כי אם זה יימשך, הרי חלילה מי שחף מפשע עוד ייצא זכאי, וזה הרס של מערכת המשפט הישראלי. תִמצַתִּי כאן את החשש של שכבות מסוימות בישראל נוכח משפט נתניהו.
שלונסקי גם קבע שהמשפט לא מעניין יותר אף אחד. “אף אחד לא עוסק בזה, אף אחד לא מתעניין בזה", הוא טוען. כידוע, המילים “אף אחד" בעברית תקשורתית פירושה במילון: “מי שאינו בחוג החברתי והפוליטי שלי". למי שכן שם הם קוראים “כולם".
יש בדבריו גם ביקורת צודקת על עינוי הדין שנגרם לכל אדם שנופל לבולען מערכת המשפט: “אנשים שהמתינו לתוצאות משפט שנים ריסקו את כל הקריירות שלהם, בגלל שהמשפטים האלה לא מסתיימים". עירית לינור ניסתה להסביר שמאשימים את נתניהו באשמות שווא, והזכירה שהשופטים הודיעו שאין אפשרות להוכיח שוחד. אני חושב שזיהיתי בתלונות שלונסקי על התארכות המשפט את המגמה שאני מזהה גם במקומות אחרים, מגמה שלא מודאגת מהתארכות המשפט או מעינוי דין או מריסוק נאשמים ועדים, אלא מודאגת מאפשרות זיכוי לנתניהו.
אכן נכון, משפט נתניהו פתאום לא מעניין אותם יותר, כי במשפט הזה, כנראה עד כה, מוכח שההאשמות נגד נתניהו שקריות, וכנראה עומדים להוכיח יותר מזה - שכל המאשימים ידעו שהם מעלילים בלי בסיס. לכן אנשים מסוימים בחברה הישראלית לא מסוגלים לשמוע זאת. אי לכך מפסיקים לדווח על החדשות המשמעותיות האלה במקומות שבהם מדווחים על חדשות משמעותיות.
הדיווח המפורט על המשפט עבר לערוצים אחרים, ורבים עוקבים שם. העיתונאי החוקר אלי ציפורי, למשל, עושה עבודה עיתונאית ושירות לאמת, כאשר הוא ואבי וייס מדווחים בכל יום שבו מתנהל המשפט. כך גם הערוץ האינטרנטי “האולפן הפתוח של כנרת בראשי", וצוות המדווחים המסורים, הידענים והמצוינים שם.
מי שעוקב אחרי הדיונים באולם בית המשפט מגלה שאנחנו חיים בעולם שקרים שבו תנועת יד שאולי הייתה ואולי לא, ואולי כוונתה כך ואולי אחרת, בפגישה שאי אפשר להוכיח שאכן התקיימה, היא הבסיס להאשמה בשוחד. זהו עולם קפקאי שבו את עלות הסיגרים שניתנו כשי קובעים על פי מה שנדמה לחוקר שהוא זיהה בזיק של מבט בעיני הנחקר; זהו עולם קפקאי שבו הקטגורים, שיש להם כסף בלתי מוגבל על חשבון משלם המסים, טוחנים עד אבק את הנאשם, גם אם הוא חף מפשע, ואילו הוא חייב לשלם מכיסו על ההגנה. זו הסיבה שהקטגורים תמיד מושכים את המשפטים, עד שהנאשם יקרוס ויוותר, גם אם הוא איננו אשם.
עירית לינור ניסתה לענות, היא הופרעה אבל בכל זאת הצליחה לומר דבר אחד: “בסדר, אתה רוצה שנוותר על חזקת החפות". אני לא מתקן ניסוחים של עירית לינור. היא חדת שכל ובעלת שפה מדויקת ומוזיקלית. הפעם, ובמיוחד כאשר היא צריכה להשחיל מילה בתוך קטיעות, אני מרשה לעצמי לומר שהניסוח הנכון יותר הוא: “אתם רוצים שהנאשם החף מפשע יימצא אשם".
זה מה שהם רוצים.
כדי להשיג זאת, וכאשר לא מצליחים להוכיח שהנאשם אשם, צריך לגמור את המשפט בהאשמת נתניהו, בלי לתת לעורכי הדין המגינים עליו, ולשופטים, לבלבל את המוח.
מצד שני, שהוא הנכון, הרי מי שמתקיף את השופטים ואת ההגנה עכשיו, צודק בבקשתו להפסיק את המשפט. המשפט היה צריך להסתיים, ומה שצריך היה לקרות זה שהשופטים ידפקו כבר מזמן על השולחן ויאמרו: “מספיק, אין שום אשמה. מה שהתביעה עושה זה מחריד. הנאשם החף מפשע הוא זכאי. שלום לכולם. הישיבה הבאה תתקיים אף פעם בשעה שאיננה". במקום זה, ואחרי שכל עדי התביעה הפכו לעדים לטובת הנאשם החף מפשע, המשפט נמשך ונמשך, וכל זה עוד לפני שעלה אפילו עד הגנה אחד.
החשש הוא מפני מה שיקרה כאשר עורכי הדין של נתניהו, שכבר הוכיחו בעזרת עדי התביעה שאין אשמה, ישמיעו את עדי ההגנה. אם מישהו ידווח אז משהו מן המשפט, הישראלים יבינו שהאשימו את נתניהו בהאשמות שקריות. זו הסיבה לכך שיש עכשיו חוגים מסוימים שמתחילים להתנפל בהיסטריה ובבהלה על השופטים. הם מבועתים. היי, היי, מה קורה פה? השופטים מרשים להגן על האמת.
פינת השלולית
הנסיכה עסוקה בבחינות בגרות עכשיו. אל תפריע. אל תקרקר בקול רם, בבקשה. חכה לה עוד קצת בשקט שם בשלולית, יא צפרדע.