נכון לעכשיו, הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן נראה כמו היסטוריה. אנחנו נתגעגע להיסטוריה הזו. לעולם לא נוכל לגמול לו על מה שעשה למעננו מאז ה-7 באוקטובר ובכלל, לאורך כל הקריירה הפוליטית האינסופית שלו. ועל האהבה האמיתית, השורשית ואותנטית שלו לעם ישראל, ליהודים ולציונות. ההימור על טראמפ מסוכן והרה אסון. האיש בלתי צפוי, לכל הכיוונים. מצד שני, כנראה שאין אלטרנטיבה, נתפלל.
השמחה לאיד, עלבונות וגידופים ברשת על חשבונו של הנשיא הקשיש מעוררים בחילה. נכון, הכרת הטוב אף פעם לא הייתה הצד החזק שלנו. ועדיין, מחול החרפות והרפש שפרץ כאן, בעיקר מכיוון מסוים, על חשבונו של הנשיא ביידן, לא מעיד עליו, מעיד עלינו. אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו, בה ביידן נראה כמי שסיים את תפקידו, כדי להודות לו. היית שם, אדוני הנשיא, ברגעים הכי קשים שלנו, כשהכל התפרק עלינו.
העיתונאי הבכיר שמקורב לביידן: "בכיתי בעימות, הוא צריך לפרוש"
ביידן עשה טעות אחת גורלית, וכבר לא בטוח שיצליח להתאושש ממנה
כשעצם קיומנו נראה תחת איום וסכנה ברורה ומידית. לא התלבטת, לא היססת, לא קשקשת ולא הבטחת. באת. לקחת את 81 שנותיך והגעת לכאן ללא דיחוי. יחד איתך הבאת שתי שייטות אדירות עם שתי נושאות מטוסים, הישרת מבט מזרחה וצפונה, לעבר טהרן וביירות, והסברת להם, ככה שיבינו, שאם יעזו להרים יד על ישראל בשעתה הקשה, יהיה להם עסק איתך.
אחר-כך, אל מול ליל השיגורים האיראני הגדול בו הומטרו עלינו 330 טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטבמ"ים, היית זה שאירגן קואליציה רב זרועית ועוצמתית שיירטה וטרפדה כמעט את כל מה ששיגרו עלינו. איחדת את כל הכוחות השפויים באיזור ומחוצה לו כדי להגן על ישראל כשהיה ברור שלמרות יכולותינו העצומות בתחום היירוט, לא נוכל לעמוד לבדנו. נלחמת כדי לאשר לנו 14 מיליארד דולר סיום חירום למימון המלחמה. שיגרת לכאן תחמושת, ציוד ונשק בשווי 7 מיליארד דולר מאז ה-7 באוקטובר. הטלת וטו כשצריך.
נתת מטריה מדינית. מטריה צבאית. מטריה רגשית. נשאת את אחד הנאומים המרגשים ומצמררים שנשא מנהיג זר למעננו. מאז ה-7 באוקטובר אתה משקיע את מירב מרצך במאמץ לעזור לנו לצאת מהמיצר. נכון, אתה כנראה לא לגמרי זורם עם האידיאולוגיה של ממשלת הקיצונים שלנו. איתמר בן-גביר ואתה לא על אותה בלטה. סמוטריץ' לא נמצא בחיוג המהיר שלך. אבל כפי שאמרת פעם לגולדה מאיר, "לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני" ואתה ציוני. מעשיך לאורך עשרות שנים בסנאט מעידים עליך כאוהד ישראל מסור, קנאי, עקבי ונחוש. אתה פועל למעננו מאז הגעת לסנאט האמריקאי, עד עצם הרגעים האלה ממש.
אני מתנצל, אדוני הנשיא, על קולות השמחה המסוימים שבוקעים מכיווננו לנוכח ביצועיך הלא משכנעים בעימות אתמול. תבין אותנו, אנחנו בלחץ, אנחנו קצת מתבלבלים לפעמים, יש בינינו כאלה שמשוכנעים שאתה צריך אותנו יותר מאשר אנחנו זקוקים לך.
לצד זה, רוב הישראלים מודים לך היום ממעמקי ליבם. על הכתף העוצמתית שלך שהגיעה בדיוק בזמן הנכון. על האהבה הלא מסוייגת. על התמיכה הנחרצת. אנחנו יודעים שלא ממש הסתדרת עם ביבי, אבל זה לא באמת נורא. אין נשיא אמריקאי שהסתדר איתו. אין גם נשיא ישראלי שהסתדר איתו. בגדול, ביבי הוא לא מהמסתדרים. זה לא אתה, זה הוא. אז ג'ו ביידן, תודה וסליחה. מכל הלב.