מהירות התגובה של השירות החשאי האמריקאי לא מתקרבת לזו של מערכת הפוליטית בישראל. או ליתר דיוק, למהירות השיא שבה המסר הקושר בין ניסיון ההתנקשות במועמד לנשיאות דונלד טראמפ לבין אזהרת ההסתה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שנולדה, הבשילה והועברה הישר לחברי הליכוד.
"תמונת הניצחון של הקמפיין": הירי על טראמפ הכריע את הבחירות?
ניסיון ההתנקשות בטראמפ: זהותו של היורה שחוסל נחשפת
הדרמה הפוליטית בארצות הברית תורגמה לקמפיין פוליטי ישראלי על ידי בנו הבכור של ראש הממשלה. זמן קצר לאחר ניסיון ההתנקשות בטראמפ, בעודם פוליטיקאים (כולל הישראלים ממפלגות הימין) מודים לכוח עליון ומאחלים בריאות למועמד הרפובליקני, יאיר נתניהו צייץ מסר קצר וברור: "ההסתה של השמאל והתקשורת נגד ראש הממשלה נתניהו צריכה להפסק כאן ועכשיו!".
כעבור מספר שעות המסר הורחב וחודד בציוץ של דובר הליכוד: "ההסתה בארה״ב שהובילה לניסיון ההתנקשות בטראמפ, עדינה לעומת מסע ההסתה המטורף והמסוכן נגד ראש הממשלה נתניהו. מסע ההסתה הזה המתנהל כבר כמעט שנתיים, במימון של מאות מיליוני דולרים, מובל על ידי גנרלים לשעבר, חברי האליטה אחוזי העמוק וחלקים גדולים בתקשורת הישראלית. ההסתה הזו מתאפשרת תחת החסינות שהמסיתים זוכים לה מהיועמ״שית וגורמי אכיפת ואף בעידודם המופקר של חברי האופוזיציה. אם זה יקרה אצלנו, הדם יהיה רק על ידיהם".
משם הקמפיין הועבר לטיפול של אנשי הליכוד וללא ספק נשמע לא מעט בזמן הקרוב כי ההסתה נגד טראמפ בארצות הברית היא כאין וכאפס לעומת מה שהאופוזיציה והמחאה מבקשים לחולל לראש ממשלת ישראל המכהן. למען הסדר הטוב יש לציין כי קמפיין האזהרה מפני סכנת ההתנקשות אינו הברקה של בנו הבכור של נתניהו.
בשבועות הקרובים היועץ המשפטי של הליכוד שיגר שורה ארוכה של מכתבים בהולים, בהם מועבר אותו המסר. כאשר מדובר בבכירים לשעבר, דוגמת אהוד ברק או אהוד אולמרט, הפניה נעשית ליועצת המשפטית לממשלה. במקרים של אנשי המחאה, הליכוד פונה למשטרה בדרישה לעצורם ולחקורם.
בינם לבין עצמם אנשי הליכוד המקדמים את קמפיין האזהרה יודעים היטב כי משקלו כולו פוליטי, הרי השב"כ האמון על בטחונו של ראש ממשלה לא זקוק למכתבים גלויים של הליכוד כדי להיות מעודכן בסכנות האפשריות וכדי לפעול בהתאם. קמפיין האזהרות הוא קמפיין פוליטי, ולעומתי לקמפיין המחאה שנועד לסכל את השפעתו האלקטורלית האפשרית של האחרון.
הרי כבר לפני כחצי שנה, המחאה יחד עם האופוזיציה סיכמו על תוכנית מסודרת שלהבנתם הייתה אמורה להביא להקדמת הבחירות. פרישת גנץ ומפלגתו מממשלת חירום נועדה לשמש כאות פתיחה למחאה נרחבת ברחובות. אנשי המחאה העריכו כי רבבות המפגינים נגד נתניהו וממשלתו יערערו את יציבות הממשלה וזו תיפול, באי אימון קונסטרוקטיבי או בהקדמת הבחירות, ואולי זה יקרה עוד הקיץ. בינתיים הערכה התבררה כלא מדויקת.
גנץ אמנם פרש וההפגנות אכן התעצמו, אך לא זה גרם למרכיבי הקואליציה להגיע למסקנה כי הגיע העת לפרק את החבילה. במקביל הליכוד פתח בפעולה נגדית. נתניהו כמו שרק הוא יודע, שוב מפגין תכונות של עוף החול ומשדר מסר של התאוששות ואף של התחזקות. בדוגמה הטובה לכך: מסיבת העיתונאים שהעביר אמש. בשונה מהופעותיו הקודמות, במוצאי שבת נתניהו היה במיטבו, ממוקד ומדויק ועל אף שאלות קשות (ונכונות) שניסו לאמת אותו עם המציאות הלא בדיוק זוהרת, הצליח להותיר רושם של ראש ממשלה שלא מתכוון לוותר, לא כל כך מהר.
קמפיין האזהרה שהלילה קיבל חיזוק משמעותי בדמות הדרמה בבחירות האמריקאיות, הוכחה לכך שבעיניי נתניהו שום דבר לא עומד להיגמר, אלא להיפך, הוא נחוש לתרגם את מצב האי וודאות לנקודות זיכוי פוליטיות.