אי אפשר להתעלם מהדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אירועי 7 באוקטובר. שר הביטחון יואב גלנט העלה את הדרישה כשנאם, במעמד ראש הממשלה נתניהו, בטקס סיום קורס קצינים.
"אי אפשר להכניס את השניים לחדר": העימות של נתניהו וגלנט עולה על שרטון
קבינט המלחמה יוקם מחדש? התדרוך הצבאי שקיבל בן גביר אחד על אחד
המילים שאמר חד־משמעיות: “אנו נדרשים לתחקיר ברמה הלאומית שיבהיר את העובדות. ועדת חקירה צריכה להיות אובייקטיבית, היא צריכה לבדוק את כולנו - את הממשלה, הצבא וגופי הביטחון. היא צריכה לבדוק את ראש הממשלה ואת הרמטכ"ל".
ב־7 באוקטובר, סמוך לשעה 11:00, התקשר עילם מאור, חבר כיתת הכוננות של בארי, אל לשכת ראש הממשלה, והצליח לדבר עם נתניהו. הוא סיפר לו כי מחבלים השתלטו על הקיבוץ וביקש את עזרתו. ראש הממשלה השיב לו “הנושא בטיפול". מה שנותר עכשיו הוא לבדוק מי אחראי למחדל הקשה שהביא למותם של מעל 1,500 בני אדם ול־120 חטופים שנמצאים עדיין בשבי חמאס.
הבטתי בפניו של נתניהו בעת נאומו של גלנט. הוא ישב קפוא על מקומו. שריר לא זז בפניו. אין לי ספק שהוא הופתע כשגלנט בחר לנצל את המעמד כדי לקרוא להקמת ועדת חקירה. מערכת היחסים העכורה בין השניים אינה סוד.
מה שעשה הפעם גלנט מוכיח שהוא לא חושש מנתניהו ולא דופק חשבון. הוא יודע שאם הייתה לנתניהו אלטרנטיבה טובה יותר, הוא מזמן לא היה שר ביטחון. גדעון סער ואביגדור ליברמן, ששמם הוזכר כמי שנתניהו היה רוצה לראות במקום גלנט, אינם מוכנים לשמוע מנתניהו, ואת אבי דיכטר, ראש שב"כ לשעבר, שהפך משר החקלאות לשר החקלאות וביטחון המזון, נתניהו לא מעריך.
בימים האחרונים התפרסמו שוב ידיעות על כך שבסביבתו של נתניהו שוקלים להדיח את שר הביטחון. נמסר שבלשכת נתניהו יש חילוקי דעות לגבי המהלך, אך ישנה הסכמה שגלנט כבר אינו חלק מקואליציית נתניהו.
ראש הממשלה הבהיר השבוע שאין לו כוונה לפטר שרים. אני משוכנע שגלנט לא מאמין לו. מתנגדיו של גלנט מעריכים שהוא מכשול שעומד בין שלמות הקואליציה ובין פתרון בעיית גיוס החרדים, ומאשימים אותו בהדלפות מדיונים רגישים.
מבחינתו של גלנט היחסים בינו ובין ראש הממשלה תקינים, אבל קשה להסכים עם הקביעה, משום שבביקורו בארצות הברית השמיע גלנט ביקורת מרומזת על נתניהו, ועקץ אותו על רקע העימות המתוקשר עם ממשל ביידן, בעקבות העיכוב בהגעת החימושים המיועדים לישראל.
גלנט אמר באותה פגישה כי “המטרות והיעדים במלחמה משותפים לישראל ולארצות הברית. גם כשאנחנו חלוקים על הדרך אנחנו פותרים זאת בחדרים סגורים". נתניהו לא נשאר חייב ומסביבתו נמסר בתגובה שכאשר “המחלוקות לא נפתרות במשך שבועות ארוכים בחדר הסגור, ראש ממשלת ישראל צריך לדבר בגלוי כדי להביא למה שהלוחמים שלנו זקוקים לו, וכך קרה גם הפעם".
ראש הממשלה מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. לטענת מקורביו, בכל תולדות המדינה לא הוקמה ועדת חקירה בעת מלחמה. על פי החוק מי שעומד בראש הוועדה הוא שופט בדימוס של בית המשפט העליון וממנה אותה נשיא בית המשפט העליון.
נתניהו חושש שמ"מ הנשיאה פוגלמן ימנה את נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות לעמוד בראש הוועדה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה כתבה לראש הממשלה במפורש כי “עמדתנו המקצועית היא שוועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת סוגיות בהיקף ובמידת החשיבות הלאומית של אירועי מלחמת חרבות ברזל".
לדעתה, כל הליך אחר לא יוכל לבצע חקירה כנדרש. בכירים בלשכת ראש הממשלה טענו שהדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא דרישה פוליטית שתביא לסוף שלטון הימין. כשזאת דאגתו העיקרית של ראש הממשלה, הוא כנראה יעשה הכל כדי שוועדת חקירה לא תוקם כל עוד הוא ראש ממשלה.
