זו יכולה הייתה להיות הצגת נועה ארגמני, או - מחיאות כפיים ללוחמי צה''ל, או - דברי התודה של נתניהו לנשיא ביידן, לנשיא לשעבר (ואולי - לעתיד?) טראמפ, לאמריקה.
היו מי שספרו את מחיאות הכפיים (54, כלומר, תשואה כל דקה), היו גם אלה שניסו לספור את הכיסאות הריקים של הדמוקרטים שהעדיפו להיעדר מהאירוע. אך דבר אחד שלגביו אין ויכוח, הוא כי בין ארבעת הנאומים של בנימין נתניהו באולם הזה של הקונגרס האמריקאי, 54 הדקות שראינו אמש, היו בהחלט הטובות ביותר שלו שם.
גופותיהם של החטופים מיה גורן ואורן גולדין והחלל תומר אחימס הוחזרו לישראל
"אין זמן לאבד, נגיד אם נתניהו ימשוך זמן": ממשל ביידן במסר ברור לרה"מ
לא בכדי נתניהו כה התעקש לשאת את נאומו בקונגרס בהקדם האפשרי, על אף החשש שמא בית הדין הפלילי בהאג, ה-ICC (שהוזכר בנאום באופן נרחב וסימבולי) יוציא בחשאי את צווי המעצר, דווקא כשכנף ציון יהיה בדרכו מישראל לארצות הברית.
נתניהו היה מוכן לשלם מחיר גבוה כדי לזכות להופעה על הבמה בין החשובות בעולם, במגרש הביתי שלו, במקום ובסיטואציה שבהם הוא הכי בנוח, בסיטואציה, כשהקסם הגדול חוזר במלואו. נתניהו, כידוע, הוא במידה רבה תוצר של התרבות האמריקאית, הקצב האמריקאי, הדרמה האמריקאית. את כל הכלים האלה ניצל נתניהו בצורה המבריקה ביותר שאפשר היה לדמיין.
אחרי שהסכמנו כי הביצוע היה מצוין, נעבור לפרמטר הבא - התוכן. גם כאן יש לציין כי נתניהו היה במיטבו. בדיוק כפי שהבטיח מראש לבכירי הממשל המודאגים - הוא לא פגע ולו במילה לא בביידן ולא בממשלו. כל מסר נבחן בקפידה, רובם - מוסכמים, גם בארץ וכן, גם בארצות הברית. הנימה הדו-מפלגתית, המחמאות במינון שווה לביידן ולטראמפ, המסרים המאחדים עבור שתי המפלגות - נתניהו הוכיח את שליטתו המושלמת באומנות של הליכה בין בטיפות.
אישיות נוספת שנעדרה מהנאום בהפגנתיות הכמעט לא מוסתרת - קמלה האריס - זכתה לעקיצה אלגנטית, בשונה משני הנשיאים שכאמור קיבלו שפע של מחמאות. כשנתניהו דיבר על עיכוב הפעולה הצבאית ברפיח, על הגורמים שהעלו חשש מקורבנות רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית (בדגש על העובדה כי במציאות נביאי הזעם הללו התבדו) - הוא התכוון בדיוק אליה, לסגנית הנשיא שהתריעה בפומבי בפני הקטסטרופה ההומניטרית במקרה של תמרון ברפיח.
ועדיין, גינוי חריף של ניסיון ההתנקשות בטראמפ, תודות ופרגונים ובעיקר - הצגה לעולם של "ברית אברהם" (הרפרנס להסכמי אברהם וברמז להמשכיות) - לא הותירו ספק אצל הצופה הקשוב, מה היא שאיפת ליבו של הנואם באשר לבחירות לנשיאות ארצות הברית.
הדברים שלא נשמעו במהלך הנאום - אמירה ברורה על עסקת חטופים, לא רק על הרצון לשחרר ולהחזיר הביתה את החיים ואת המתים שעדיין נמצאים בשבי חמאס. אמירה ברורה על יום שאחרי, לצד החזון הכללי והיפה לעזה מפורזת ומחודשת. הנאום המבריק היה כן היה, הבשורה - לא ממש. הרושם האדיר שנאום נתניהו הותיר על הנוכחים רק חידד את הפער שבין המילים למעשים.