ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר אתמול הצהרה מיוחדת. כמובן שלכאורה הוא לא חידש כלום והפעם, בניגוד לפעמים קודמות, הוא באופן מופחת מכל פעם, לקח את האחריות לכל מה שנעשה. במקום זאת, הוא נתן למערכת הביטחון קרדיט מלא ונרחב, ואת חלקו בדבר, הצניע.
סינוואר חשב שזה יהיה כמו בעסקת שליט - עד שהוא גילה נתניהו אחר לגמרי
אם נשווה לנאומו הקודם שבו הוא "פיקד" ו"בהוראה" ו"קיבל החלטות", כאן הוא דאג לא לקחת את הקרדיט לעצמו: "בשם אזרחי ישראל, אני מבקש להביע הערכה עמוקה לצה"ל, לשב"כ, לחיל האוויר ולכל זרועות הביטחון על ביצוע מדויק בשלוש חזיתות שונות". הוא הוסיף: "הלוחמים שלנו נלחמים כמו אריות, הם נחושים לנצח. ואני יחד עם עם ישראל מגבה אותם באהבה גדולה ואמונה גדולה בצדקת דרכנו".
שום צעד אצל נתניהו לא נעשה סתם, כלאחר יד. אצל נתניהו הכל מחושב מהמילה שבה הוא ירים את היד, עד להפסקה הדרמטית בין משפט למשפט. אז מה הייתה המטרה בהצהרה הזו ולמה הוא תזמן אותה לאתמול בערב? להצהרתו של נתניהו היו שתי מטרות מרכזיות ומטרה אחת שולית.
המטרה הכי משמעותית שלו הייתה לקשר בין החיסול בביירות והנקם על מותם של הילדים הדרוזים במג'דל שמס: "לפני ימים אחדים ביקרתי במקום הטבח במג'דל שמס וראיתי את עומק היגון. אמרתי לאחינו הדרוזים - 'אחים אנחנו'. יש בינינו ברית אחים והיא מתהדקת בימי יגון ואבל. סגרנו חשבון עם מוחסן ונסגור חשבון עם כל מי שפוגע בנו, כל מי שטובח בילדינו, כל מי שרוצח את אזרחינו, כל מי שפוגע במדינתנו - דמו בראשו." למעשה בכך הוא רצה להוריד ציפיות לתגובה צבאית. כמובן שאם חיזבאללה יגיבו, ישראל תגיב חזרה, אבל הוא רצה להוריד מעל הפרק את הרעיון שישראל תגיב צבאית לחיסול הילדים הדרוזים ולכן דאג לפאר את החיסול ולקשר זאת לתגובת נקם.
המטרה השנייה של נתניהו בנאומו הייתה להגיד סוג של "אמרתי לכם שאסור להיכנע מוקדם מדי": "מדי חודש אין שבוע שלא אומרים לי מבית ומחוץ לסיים את המלחמה. 'סיים את המלחמה כי מיצינו ואי אפשר לנצח', אומרים".
רק הוא מסוגל לקשר בין אי הפסקת המלחמה להצלחה בחיסול. באמת שלא ברור מה הקשר. "זה לא היה פשוט", הוא אמר, "הייתי צריך להדוף הרבה לחצים. "כך הוא ניסה לגרום לשומעיו לחשוב שיש קשר בין שני החיסולים המוצלחים שהיו (על אחד מהם כמובן לא מדברים) ובין המשך הלחימה. רק מה? את החיסול ניתן היה להוציא לפועל בלי שום קשר להמשך המלחמה, אבל מכיוון שחשוב לנתניהו להמשיך להילחם, הוא מינף את החיסול לקבלת לגיטימציה על המשך הלחימה ועוד הוסיף – "אמרתי לכם".
המטרה השולית הייתה לקרוץ לאמריקאים ולומר להם שעשינו גם את העבודה שלהם ועבורם: "בתקיפה חיסלנו את סגנו של נסראללה שהיה אחראי על רצח הילדים ועל רצח ישראלים רבים אחרים. הוא היה אחראי למתקפה הבלתי פוסקת על אזרחינו בצפון, ואחד הטרוריסטים המבוקשים בעולם. ארה"ב שמה פרס של חמישה מיליון דולר על ראשו. הוא היה מעורב ברצח 241 חיילים אמריקנים ו-58 חיילים צרפתים בביירות".
אז אם תהיתם למה היה חשוב לנתניהו לצאת בהצהרה ולא רק כדי לפאר את עצמו, להבין שתמיד יש איזשהו מניע נסתר.