כדאי להטיל ספק בגרסאות שפורסמו בתקשורת האיראנית על הדרך שבה חוסל הנייה, בעת שנם את שנתו במתחם האירוח של משמרות המהפכה בטהרן.

מעשי הגבורה שלא תועדו מה-7.10: הלוחמים הושמטו מתחקיר הקרבות בבארי
"השריפה הגדולה": השופר של נסראללה בטוח - ישראל עשתה טעות ענקית ותשלם עליה ביוקר

הנייה נהרג בפיצוץ שהתרחש בדירה שבה התארח, אבל ספק אם היה שם כטב"ם או טיל או מטוס ששיגר חימוש ממדינה אחרת. האמת היא כנראה פשוטה יותר ומביכה יותר לאיראנים. 

לא במקרה נמנעו האיראנים מלחשוף את הדרך שבה בוצע החיסול או את צילומי הדירה שבה הוא חוסל. היכולת של המבצעים לחדור למתחם מוגן של משמרות המהפכה, שבו לנים אורחי הציר השיעי כבר שנים, חושפת חולשה שלהם. הם יודעים בדיוק מה קרה וכנראה מנסים להגיע אל כל מי שהיה מעורב. 

האבלים נושאים את ארון הקבורה של הנייה (צילום: רויטרס)
האבלים נושאים את ארון הקבורה של הנייה (צילום: רויטרס)


שני החיסולים שהתרחשו בלילה שבין שלישי לרביעי יצרו תחושה של מתקפה מתואמת ומתוזמנת, אבל מבצע כמו שהתרחש בטהרן הוא לא משהו שהחלו לעבוד עליו במוצאי שבת, אחרי טבח הילדים. זה יותר צירוף של נסיבות: חיסול מוחסן היה תגובה ישירה לטבח – חיסול הנייה משקף יכולת מבצעית שהבשילה במשך חודשים ארוכים והזדמנות שנוצרה.

אם ישראל היא שעומדת מאחורי חיסולו של הנייה, אפשר להניח שבשלישי בערב הייתה כאן התלבטות: האם שבע שעות לאחר שחיל האוויר תקף וחיסל את רמטכ"ל חיזבאללה בביירות – נכון לחסל גם את מנהיג חמאס בטהרן? התשובה הייתה כנראה – כן, בהחלט.

הלווייתו של רמטכ''ל חיזבאללה בביירות, פואד שוכר (צילום: רויטרס)
הלווייתו של רמטכ''ל חיזבאללה בביירות, פואד שוכר (צילום: רויטרס)


ישראל, שמאז אוקטובר נראית כמו ילד הכאפות השכונתי, שכל זב חוטם ומצורע יורה עליה בלי חשש, נראית לראשונה שוב כמי שלא מהססת לפגוע באויבים שלה במיטתם, בין אם היא בביירות או בטהרן. 

למסר הזה יהיה מחיר, אבל הוא קריטי להישרדותנו באזור הזה (בתקווה שלא נפרק את עצמנו מבפנים). כשבכירי חיזבאללה ומשמרות המהפכה תכננו את התגובה נגדנו, הם זכרו שישראל יכולה להגיע גם אל חדר השינה שלהם.

הטור המלא יפורסם מחר במעריב