למרות מצבו שהולך ומחמיר, סינוואר אינו צפוי להתגמש בסוגיה המרכזית של הפסקת המלחמה. ככל שמצוקתו תחריף, יתחזק התנאי שלו להפסיק את המלחמה תמורתם, וכך עלולים החטופים להוות קלף יקר יותר אפילו. הוא ימאן לשחררם תמורת הפסקת אש בלבד, וידרוש הפסקת המלחמה כפי שדרשו הוא וחבריו עד היום. אם לא יצליח להפסיק את המלחמה, אגב ערבויות שישראל תציית לכך, יסרב למסור את החטופים. הכדור, אם כן, מצוי כתמיד בידי ישראל. האם ברצותה לנצור את הנשק או לא.
בצד הפלסטיני יש רבים שהולכים ומפנימים, כי על הזרוע הצבאית של התנועה, למרות שאלפים מאנשיה עדיין חיים וקיימים, מרחפת בימים אלה סכנת קיום. לאורך כל האידרה, מצמרת ההנהגה ועד אחרוני החמושים בשטח, הצליחה ישראל להרוג בהם ללא רחם. על-פי הפרסומים היא העבירה לעולם הבא את הנייה ואת סגנו, סלאח אל עארורי, בינואר בביירות. ברצועה היא הצליחה להגיע לראש הזרוע הצבאית, מוחמד דף, לאחרים מבין ראשי הזרוע, לעשרות חטיבות ולמפקדי גדודים. לפני שבוע פורסם בעיתון "א שרק אל אווסט", כי צה"ל הגיע גם לרוחי מושתהא. מושתהא, 65, אחד מאנשי ה"מטבחון" של סינוואר שתכננו איתו את טבח 7 באוקטובר, הסתתר במנהרה שהותקפה בעזה לפני כשלושה שבועות.
מיד לאחר מינויו: המסר שהעביר סינוואר למצרים
ייהרג ואל יעבור: לחמאס כנראה היה מחליף אחר להנייה - האיראנים הניפו דגל אדום
סינוואר עצמו מצוי על הכוונת, אולם הוא מקיף את עצמו בחטופים, וסביר להניח שגם נשמר לא לנוע בלעדיהם. במוקדם או במאוחר, ישראל תגיע אליו ותהרגו. סינוואר יודע זאת. לפני שלוש שנים הוא אמר, באחד מנאומיו, כי מוטב לו למות כשהיד ולא להידרס בתאונה או ללקות במחלה קשה. ועדיין, כמת שהוא גם חי, לסינוואר יש הרבה במה להיאחז בימים אלה. הוא הכניס את אויבתו המושבעת לביצה של בעיות ביטחוניות, מדיניות, כלכליות וחברתיות גם יחד. כל אויביה חלמו שנים לפניו להטביעה בתוכן, ונכשלו.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב