השביתה במשק שעליה הכריז יו"ר ההסתדרות, כולל השביתה המרשימה והסימבולית בנתב"ג, עושה רושם על רבים במדינה פרט לראש הממשלה וחברי הקואליציה. נסייג ונדגיש: המחאה והשביתה לא מרשימות אותם פוליטית. ברור שבאופן אישי ורגשי הרוב המוחלט של חברי הקואליציה לגמרי מעורבים ולא אדישים לכאב ולזעם של חלקים גדולים בחברה. זאת, גם אם מדובר בזעם ובמחאה של יריבים פוליטיים, וזאת בדיוק הנקודה.

אירוע המחאה שנולד בנסיבות הכי קשות וטרגיות בעקבות רצח של שישה חטופים על ידי מחבלי חמאס, בנסיבות שחלילה לחפש דמיון בינן לבין כל התרחשות פוליטית באשר היא  - עדיין מזוהה ומסומן פוליטית באופן די מובהק, וזאת מסיבה ברורה: כי הפוליטיקאים מתעקשים להיות חלק ממנו ואף להובילו.

אכזריות בלתי נתפסת: החטופים נורו מטווח קצר ב-72 השעות האחרונות
רצח החטופים: חמאס הימר על החברה הישראלית אך ויתר על הנכס היקר שלו

זה קורה שוב, בדיוק כמו שזה קרה בשנה שעברה, כאשר הכאב והחשש של המוני אזרחים בעקבות הרפורמה המשפטית של הממשלה המכהנת הפכו לפלטפורמה נוחה עבור גורמים פוליטיים שזיהו גל וביקשו לרכב עליו כדי לממש את המטרה הנעלה: הפלת הממשלה והקדמת הבחירות.

היום נראה כי התסריט חוזר. הכאב והזעזוע מהרצח הנורא הם הכי אמיתיים ואותנטיים. הצטרפותם אל הגל של ראשי האופוזיציה ופעילי המחאה באופן טבעי משנה את האופי של הגל, מכווין אותו לכיוון מסוים מאוד - ובכך מעניק לראש הממשלה, לחברי הממשלה ולחברי הקואליציה בסיס ולגיטימציה לתקוף במקום להתגונן, להתחרט ולשנות כיוון.

הרי הציבור, גם כאשר הוא אבל, כאוב ומזועזע - אינו עיוור ואינו נאיבי. קשה להאמין שכל מה שעומד מאחורי הקריאות של יאיר גולן או של יאיר לפיד לצאת לרחובות, להשבית את המשק ולמחות - זה הרצון לגרום לנתניהו לוותר על ציר פילדלפי ובכך לאפשר לצוותים להתקדם לקראת סגירת העסקה. 

יאיר לפיד (צילום: מרק ישראל סלם)
יאיר לפיד (צילום: מרק ישראל סלם)

הרי ראשי האופוזיציה גם לא מסתירים את רצונם, את המסר המנחה והוא - הפלת ממשלת נתניהו שבה הם רואים אסון עבור המדינה. עד כאן - זווית הראייה בה רואים את ההפגנות, המחאות והשביתה הצפויה בלשכת ראש הממשלה ובממשלה. אחד מבכירי הליכוד אף הגדיל לעשות והתבטא כך: "מעניין האם יו"ר ההסתדרות מתואם עם סינוואר, הרי השביתה משרתת בעיקר את חמאס".

יחיא סינוואר (צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90)
יחיא סינוואר (צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90)

קשה לראות מצב שבו השביתה שבלאו הכי תסתיים תוך יממה (אלא אם כן תימצא הדרך להפוך אותה לחוקית ולשלם לעובדים שישבתו גם בהמשך) גורמת לנתניהו לחזור בו מעמדותיו בנוגע לניהול משא ומתן לעסקה. סביר גם להניח כי  לו יחליט לעשות מעשה וידיח את שר הביטחון המורד שלו, פיטורי גלנט-2 יוציאו לרחובות יותר אנשים ממה שהטרגדיה בעזה מוציאה.  ועדיין - תמיד יש מקום להפתעות. גם אם כעת בלשכת ראש הממשלה לא מוטרדים מהמחאה, הם בהחלט עוקבים אחריה.