אי אפשר לפתוח בלי ציטוט קטע מתוך נימוקיה של השופטת יעל וילנר בפסיקת בג״ץ אתמול: ״קשה להלום שמינוי נשיא העליון - אשר משמש כאמור גם ראש הרשות השופטת ומהווה אחד מסמלי השלטון של מדינת ישראל - יסוכל במשך למעלה משנה, רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה. אף עם שאיפת השר כי מינוי זה ייעשה בהסכמה רחבה, היא ראויה כשלעצמה״.
וילנר מביאה בהמשך דוגמאות: לא יעלה על הדעת שיו״ר הכנסת יימנע לאורך תקופה ארוכה מלכנס את הכנסת לצורך בחירת נשיא המדינה, רק כי יש לו ביקורת על הליך הבחירה. או שנשיא המדינה יימנע מלהטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת לאחר בחירות, מאותה הסיבה.
בג"ץ קבע לכנס את הוועדה למינוי נשיא עליון; לוין: "לא אעבוד עם השופט עמית"
ח"כ רייטן למעריב: "יריב לוין גורם נזקים אינהרנטיים לציבור"
זה בדיוק מה שעושה עכשיו דחליל רעיל בשם יריב לוין, שתאונת שרשרת היסטורית הפכה אותו לשר המשפטים של מדינת ישראל בתקופה הרת גורל כל כך. ברוב חוצפתו הלא תיאמן הוא טוען שהחלטת בג״ץ אינה חוקית. ובכן, מר לוין, החלטת בג״ץ חוקית לעילא. בית המשפט הוא הפרשן העליון והיחיד של החוק בישראל. כשלשון החוק מעורפלת, כמו במקרה הנוכחי, בית המשפט יפרש את כוונת המחוקק. כשצריך לאזן בין העובדה שהסמכות לכינוס הוועדה למינוי שופטים מצויה בידי שר המשפטים - לאינטרס העליון שיהיה לבית המשפט העליון נשיא מכהן ומתפקד - בית המשפט הוא זה שמאזן בין האינטרסים. והוא איזן אותם אתמול, פה אחד.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ולא סתם פה אחד: השופטת וילנר, שמתוך פסיקתה ציטטתי למעלה, היא נכדתו של הרב יצחק אריאלי ואחייניתו של הרב מרדכי אילן. היא למדה באולפנת חורב והייתה בין העולים לקרקע בהתנחלות הראשונה של גוש אמונים בסבסטיה. וילנר, כמו שני שופטי ההרכב האחרים גרוסקופף ושטיין, שייכת לאגף השמרני של בית המשפט העליון ומונתה על ידי איילת שקד. על השלישיה הזו התגולל אתמול יריב לוין בלקסיקון מופרע, שמזכיר יותר משפחת פשע משר משפטים. מה הפלא, הרי האיש הוא בן בית בחצרה של משפחת פשע הרצליינית ידועה.
כמו שנתניהו לא יוכל לחמוק לעולם ממשפט ההיסטוריה, שתראה בו לנצח האחראי העליון והראשי לחורבן 7 באוקטובר, כך לא יוכל יריב לוין להתחמק מאחריותו הישירה לכל מה שקרה כאן בכמעט השנתיים האחרונות. הוא סייענו הראשי של מלאך החבלה. ובדיוק כמו נתניהו, לקח לו זמן להתאושש מהלם 7 באוקטובר, אבל הוא חזר.
בשבועות הראשונים אחרי הטבח היה לוין צל חיוור של עצמו. היושבים לידו בקבינט דיווחו על פנים אפורות כשק, רגל רועדת, קול רועד לא פחות. הוא נאלם דום ונדמה היה, לרגעים קצרים, שהוא מכה על חטא. אבל במקום לעמוד עד יומו האחרון בפינת החדר עם הפנים לקיר, הוא חזר במלוא המרץ כדי לדהור פעם נוספת מול הקיר במהירות של 200 קמ״ש.
בית המשפט העליון מינה אתמול ליריב לוין כונס נכסים. כך ייעשה לחייב שלא עומד בחובותיו. הבעיה היא שההרפתקאות של לוין שהובילו אותו לפשיטת רגל - נעשות על חשבוננו. מי שמשלמת את חשבון שנאתו היוקדת למערכת המשפט היא מדינת ישראל. נשאלת השאלה מה עוד צריך לקרות כדי שהוא יבין את זה. כדי שמי שמינה אותו יבין את זה. כנראה שהרע מכל עוד לפנינו.
מערכת המשפט זקוקה לרפורמה עמוקה וכואבת. אני כותב ומטיף את זה כבר שנות דור. בראש ובראשונה, הוספת מאות תקנים של שופטים, פרקליטים ותובעים למערכת. קביעת דד־ליין מסודר להגשת כתב אישום, הודעה על סגירת תיק, ניהול משפט. סיום עינויי הדין שהם מנת חלקם של אזרחי ישראל. גם פסקת התגברות מאוזנת ושפויה רצויה כאן, כדי להסדיר אחת ולתמיד את המאבק המתמיד (והבלתי נמנע) בין הרשויות. אני הייתי מוסיף גם שורה של חוקי יסוד נוספים שיעגנו זכויות ודמוקרטיה, וכמובן ביצורו הסופי של חוק יסוד, בדרך שתמנע את ההתעללות שהחוקים הללו עוברים על ידי ממשלות ומחוקקים בשנים האחרונות.
מה שלוין ניסה להפיל עלינו, בהפתעה, בתחילת ינואר 2023 לא הייתה רפורמה. זו הייתה הפיכה משטרית, פיגוע מתוכנן בדמוקרטיה שיעניק לממשלה שליטה לא רק על הכנסת אלא גם על מערכת המשפט. טוב שמנענו את זה ממנו. ניתן היה לצפות שילמד לקח. הוא לא למד כלום.
עכשיו הוא טוען שהביא ״הצעת פשרה״. מצד אחד הוא טוען שאם יצחק עמית יהיה נשיא העליון, הוא לא יוכל לעבוד עם נשיא שאינו לגיטימי בעיני חלק עצום בציבור. מצד שני הוא מביא פשרה שבמסגרתה השופט אלרון יהיה נשיא העליון עכשיו למשך שנה, ועמית יחליף אותו אחר כך לעוד שלוש שנים.
אז בעוד שנה, עמית פתאום כן יהיה מקובל על רוב עצום בציבור?
מדובר בשרלטן מהסוג הירוד והמסוכן ביותר. בינתיים, מי שלא מקובל על רוב עצום בציבור זה יריב לוין. אבל הוא ממשיך כרגיל, עם הדי־9, בכל הכוח. ואין מי שיעצור אותו.
אתמול הוא הודיע שלא יוכל לעבוד עם הנשיא המיועד עמית. כפי שלא עבד עם מ״מ הנשיא המכהן עכשיו, פוגלמן. את מי הוא מעניש כשהוא ״לא עובד״ עם נשיא העליון? את פוגלמן? את עמית? לא. את הציבור. את בוחריו ובוחרי המפלגות האחרות, הראויים למערכת משפט מתפקדת.
לא רפורמה רוצה יריב לוין לערוך במערכת המשפט אלא ג׳יהאד. זה מסע נקמה אישי, שטוף שנאה וחסר מעצורים. כשהמסע הזה נבלם, החקיקה לא עוברת ואין רוב בכנסת לשינוי הכללים תוך כדי המשחק - הוא פשוט מפסיק לשחק. מכריז ״ברוגז״, לא מכנס את הוועדה וצורח על כולם שהם פוגעים בדמוקרטיה.
מתישהו צריכים גם בליכוד להבין שהם פשוט משמידים את כל מה שבנינו כאן. הם הצליחו להרוס את אמון הציבור בצבא, בפיקוד העליון של הצבא, בשב״כ, בבית המשפט העליון, במשטרה (זה שווה אייטם נפרד), בפרקליטות, בכל מוסדות המדינה, שומרי הסף שלה ומשרתי הציבור. ביטחון הם לא הביאו. משילות הם לא הביאו. לא הצליחו לבנות כלום, לשתול כלום, לייצר כלום. רק חורבן והרס. אבל הם ממשיכים.