הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מנגד הנהר וגומא מרשרש.
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא - ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.
יהורם גאון שר את אחת הקלאסיקות הישראליות: הבלדה לחובש. במשך שנים אני משרת כחובש קרבי בסדיר ובמילואים. הבלדה לחובש היא החוזה הלא כתוב וחתום - הלוחם מסתער אל מול פני אויב מתוך ידיעה כי אם יפגע יהיה לצידו החובש שיטפל בו. שרופא או פראמדיק ילחמו על חייו. וכן צוות פינוי איכותי יחלץ אותו מהתופת.
צה"ל הצליח במלחמת "חרבות ברזל" להדהים את הקהילה הרפואית העולמית ואת מערכי הרפואה הצבאית בעולם המערבי. מהירות הפינוי הרפואי, איכות הטיפול הרפואי מרמת היחידות הלוחמות, הטכנולוגיה הרפואית שהוכנסה לשדה הקרב ומעל כל זה יכולת השרידות של הפצועים. הנתונים הללו הושגו בזכות נחישות ומיומנות של צוותי הרפואה הקרבים, עוז רוחם של טייסי המסוקים ובראשם טייסי טייסת 123 "ציפורי המדבר" שאמונים לחלץ את מאות הפצועים מזירות הלחימה כאשר הם מובילים את לוחמי יחידת הפינוי בהיטס 669.
צה"ל מפעיל, לצד מסוקי הפינוי, מערכי פינוי נוספים כמו יחידות הניוד ויחידות הרפואה הקדמיות. בסך הכל חיל האוויר פינה אלפיים פצועים במלחמה הזאת. כמעט כל הפצועים הללו קיבלו בחזרה את חייהם בזכות המערך השלם שעבד מאז תחילת המלחמה כמכונה משומנת. בתנאים הכי קשים שבצבאות אחרים בעולם לא חושבים לסכן כך כוחות קרקעיים ובוודאי לא אוויריים כדי לחלץ או להילחם ולהציל כל פצוע. להביא לכל אם את הבן משדה הקרב. זאת הברית הלא כתובה כאמור. אתמול בלילה היא שוב עמדה למבחן.
ערך הרעות, לפיו לא משאירים מאחור אף פצוע, נסדק בשבועות האחרונים סביב הוויכוח הפוליטי. האם יש מחיר לשחרור 101 החטופים? האם ישראל צריכה לעשות הכל, האם לשחרר רוצחים, לוותר על פילדלפי למען החזרת החטופים? כמה שעות לפני התאונה התהפכה למדינה שלמה הבטן עם הסרט שצילם דובר צה"ל על התנאים שבהם הוחזקו ששת החטופים ועל המנהרה בה הם נרצחו על ידי חלאות האדם של החמאס.
בצה"ל מבינים כי הערך הזה של לא משאירים מאחור הוא הבסיס לקיומנו כעם, כמדינה, כחברה וכצבא. אתמול בלילה טייסי ציפורי הלילה ולוחמי 669 נתנו משנה תוקף למילות השיר של יהורם גאון:
״פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!״