בעת כתיבת הטור הזה אני לא ממש יודע באיזה מצב נהיה ביום שישי, ברגע שהעיתון יופץ ותקראו את המילים הללו. יכול להיות שנשב במקלט, מאזינים לחדשות בטרנזיסטור, דחוסים בין בקבוקי מים לשקית עמוסת בגדים של איזו קרובת משפחה שעדיין מאופסנת אצלנו, בעוד טילים מאיראן וביירות נוחתים על הראש שלנו כנקמה על מכת הפיצוצים שניחתה על חיזבאללה.
ואולי בכלל בשישי בצהריים נביט לעבר קיסריה או בלפור, בזמן שיחתמו על המוגמר בעסקת פיטורי גלנט ומינוי גדעון סער לשר הביטחון. בינתיים אפשר רק להרהר בספקולציות פוליטיות.
פחד מקץ הקריירה שלו? המהפך הבלתי נתפס של סמוטריץ' | חיים אתגר
חמאס הובס צבאית, אך נפשית - אנחנו כמעט כבר גמורים | חיים אתגר
אני בעד גלנט. איש אמיץ, עומד בלחצים, מדבר לעניין. ברור לי שכל הניסיונות להדביק לו תווית של מוחלש והססן הם לא יותר מספינים. לפעמים הספינים ציוריים מאוד כמו של השר קרעי ולפעמים בוטים וישירים. בלי קשר, זה תמיד מצחיק כשזה מגיע מאושיות וצייצנים שלא יודעים להבחין בין אוגדה לחטיבה. אבל היום הכל הולך.
נכון לעכשיו גלנט הוא השעיר לעזאזל של הליכוד. הקורבן האופנתי. כבר כמה חודשים יש הוראה לטפס עליו, אז מטפסים. תמיד יש אחד כזה, ומה לעשות, הפעם זה הוא. כל אדם עם מעט יציבות באזור עמוד השדרה שהיה מספיק זמן בליכוד והביע התנגדות לנתניהו, מצא את עצמו בשלב מסוים אובייקט לטיפוס.
במקביל, הרעיון שסער ייכנס לממשלה נראה לי מצוין. סער יכול לתת איזון לטירוף שרץ שם. אלקין גם איש רציני, ופלוס שרן השכל, מדובר בפוליטיקאים מנוסים, מתונים יחסית. צריך כמה שיותר מהם בממשלה. אנשים כמותם חסרים מאוד.
ולמי שמתפתל עכשיו בכיסא ומקלל אותי ואת כל שושלתי, אומר: הממשלה הזאת תכלה את ימיה. תרצו או לא. אין לאף אחד אינטרס בקואליציה לפרק אותה. מי שמוכר לכם את זה, מוכר לוקש. נכון, היה עדיף הרכב אחר. אפילו עם נתניהו כראש ממשלה. שרים אחרים וכיוון שונה. אבל זה המצב. העם קבע. זה המנגנון.
אם סער ממש ירצה לשחק אותה, הוא יוותר על תיק הביטחון ויסתפק בתיק משמעותי אחר, בצירוף וטו על החלטות ביטחוניות מרכזיות תוך השארת גלנט בתפקידו. זה יכול להיות בינגו כפול בשבילו: להכריז שהוא מכניס קול מאזן לבית המשוגעים ועם זאת לא להחליף שר ראוי בזמן מלחמה. מה עוד שכרגע אין לו לא הידע ולא הניסיון שגלנט צבר בתפקיד ובמהלך המלחמה. וזה דרמטי.
לוקח זמן להיכנס לתפקיד ולשלוט ברזי המערכות והאתגרים העכשוויים, לכן החלפה כזו עלולה לגרום נזק כבד, ובימים כאלה אסור להמר. מדובר בחיי אדם ובביטחון שלנו. הלוואי והמלצתי תתקבל.
לצערי, מצב הדברים הוא כזה שאפילו בבית שלי, שתי בנותיי הקטנות אינן מקשיבות לי. מי אני ומה אני. אסקופה נדרסת. ועדיין, תמיד אפשר לחלום.
אופציה שלישית: סער לא ייכנס. גלנט לא יפוטר וסך הכל עשו פה סיבוב ובעיקר אותתו לכל החברים הלוחצים שנמצאים בפנים: “תירגעו, יש לכם חלופות". תעשו לראש הממשלה יותר מדי שרירים - ותמצאו את עצמכם בחוץ.
כרגיל יש מנצח אחד - נתניהו. אלוף הפוליטיקה הישראלית. האיש שהצליח לסובב את כולם. ראש הממשלה כנראה יסיים את הקדנציה הזאת, והוא אולי אפילו בדרך לאחת נוספת. אני בטוח שהוא כבר מתכנן את המהלך וחושב על 2026. לכן, טוב יעשו מחרימי נתניהו אם יתעשתו ויבינו שהוא לא הולך כל כך מהר. זו הכלה, זו החופה. אם ימשיכו להחרים אותו, כולנו נשלם ביוקר.
נכון, בעולם מתוקן הכל היה אחרת: ראש הממשלה היה מגלה אחריות, אולי מתפטר, אולי מתנער מהקיצונים ואולי הופך לפייסן לאומי. לפחות מקים ועדת חקירה ממלכתית. זה לא המצב. לכן, בקלפים הנוכחיים, סער עושה מהלך שהוא טוב לעם ישראל. כדאי שגלנט יישאר, ואז זה יהיה מהלך אחד מושלם בנסיבות המחורבנות של חיינו.