מחירי המזון בישראל, למעט ירקות ופירות, עלו ב־12 החודשים האחרונים עד אוגוסט בשיעור חד של 4.2%. כל אחד מהקוראים מרגיש ורואה זאת במהלך הקניות השבועיות שלו. המחירים עלו בשנה האחרונה בשיעור חד אף יותר עבור העניים (שני העשירונים התחתונים בחברה הישראלית): 4.6% - הרבה יותר מהעלייה במחירי המזון עבור העשירים הנמצאים בשני העשירונים העליונים (3.9%). לכן חשוב לבחון מה מקור העלייה החדה והמדאיגה.
אולי הסיבה היא במחירי היבוא של המזון, שעלו ודחפו את המחירים בישראל כלפי מעלה? בפועל, מחירי היבוא של המזון לישראל דווקא ירדו ברבע השני של השנה בשיעור של 3.2% לעומת הרבע השני של 2023. הירידה במחירי המזון המיובא הייתה לאחר שברבע הראשון של השנה מחירי המזון המיובא ירדו בשיעור של 4% לעומת הרבע הראשון של 2023.
נתניהו הפסיד במלחמה לחמאס - ומורח את הזמן במלחמת התשה
או"ם שמום: הארגון הוכיח השבוע את חוסר הרלוונטיות שלו
אז אולי עלות הייצור של מזון אצל היצרנים בישראל עלתה בשיעור חד המצדיק עלייה במחירי המזון? לא, מדד מחירי היצרן בתחום המזון עלה בשנה האחרונה, על פי נתונים רשמיים, בשיעור של 1.9%, פחות מחצי מהעלייה במחירי המזון בשנה האחרונה עבור הצרכנים (4.6% כאמור).
אלא שישראל היא שוק חופשי ותחרותי ומטבע הדברים כל יבואן וכל יצרן בתחום המזון קונה תשומות ומוכר סחורתו כהבנתו, מעמיד הסחורה לטובת הקמעונאים בסוף שרשרת המזון, הפעם תרתי משמע. הבה נבחן, האם ייתכן כי רווחי הקמעונאים, קרי רשתות השיווק והסופרמרקטים, בעלייה? כן, הם בעלייה. ראו דוחות של חברות השיווק הציבוריות, הבורסאיות, לרבעון השני של השנה, שהצביעו על זינוק חד ברווחיות.
מחירי המזון הם רק חלק ממדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע וקפצו בשיעור של 0.9% - כמעט כפול מהמצופה. המדד השנתי טיפס בשנה האחרונה לחודש אוגוסט כבר ל־3.6%, שיא של עשרה חודשים, מעבר ליעד האינפלציה של הממשלה העומד על 1%־3%. האינפלציה שוחקת עד דק את חסכונות הציבור, המאבד במהירות את כוחו הריאלי של כספו, במיוחד הפראיירים המחזיקים בבנקים מזומן בהיקף כולל של 122.3 מיליארד שקל.
נשארים בארץ
לא כולם מתנהגים כמו קמעונאי המזון. נעבור להלבשה והנעלה: מדד מחירי היבוא שם ירד ברבע השני של השנה ב־0.2% לעומת הרבע השני של 2023, לאחר ירידה של 2.9% ברבעון הראשון. מדד מחירי היצרן בישראל של מוצרי הלבשה ירד בשנה האחרונה לאוגוסט ב־6.5% ומדד מחירי ייצור טקסטיל ירד ב־1.9%.
ואכן, מחירי הלבשה והנעלה ירדו בשנה האחרונה לחודש אוגוסט ב־0.1%. בתחום אחר, ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים, ירדו מחירי היבוא של מוצרים אלה בשיעור קל, וכמוהם גם מדד מחירי היצרן. ירידות אלה הגיעו לכיסו של הצרכן הישראלי, ומחירי הריהוט ירדו בשנה האחרונה בשיעור 1.2%.
מי שכיכבו במדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, היו מחירי הטיסות לחו”ל, שעלו בחודש אחד בלבד ב־22.1%! מחירי הטיסות תרמו ל־45% מכלל העלייה במדד המחירים לצרכן, והביאו ישירות לעלייה של 0.41% מתוך כלל העלייה. חברות התעופה הישראליות חוגגות ומנצלות את צמצום הטיסות לישראל וממנה, ובראשן אל־על עם נתח שוק בחודש אוגוסט, לדבריה, של 40%.
אחריה משתרכות ישראייר וארקיע עם נתח של ספרה אחת בקושי. באל־על טוענים בתוקף כי לא העלו מחירים בחודש אוגוסט וכי אין ידה במעל. אז נכון, יש כאלה שקנו כרטיסים ברגע האחרון ומטבע הדברים הם יקרים יותר, אבל אנחנו נציין כי הלמ”ס מודדת מחירי כרטיסים, ולא חשוב אם נקנו ברגע האחרון או קודם לכן - ומדווחת. טוב שכך.
שינוי תמהיל הטיסות לישראל על ידי חברות התעופה הזרות הוא נושא עסקי גרידא. ככל שהסיכון בישראל גבוה יותר בעיני החברות הזרות, כך מפחיתים או מבטלים טיסות מפני שחברות הביטוח הבינלאומיות אינן מסכימות לבטח את הטיסות (או שקובעות מחירי ביטוח המוציאים לחלוטין את הכדאיות הכלכלית לכך).
נשאלת השאלה: כיצד טסות ארבע חברות התעופה הישראליות (כולל חברת הטסת מטען ק.א.ל)? פשוט מאוד - מדינת ישראל, באמצעות זרוע הביטוח שלה, חברת ענבל, הוציאה אישור ביטוח בהיקף אדיר של 6 מיליארד דולר לטובת חברות התעופה הישראליות. כלומר, המדינה הסירה בשמכם מחברות התעופה הישראליות את מרכיב הסיכון הכרוך בטיסות לישראל וממנה.
ההחלטה של המדינה, האוצר, באמצעות החשב הכללי, התקבלה כבר באוקטובר אשתקד לאחר הטבח בעוטף עזה שביצע חמאס. ועדת הכספים של הכנסת היא שאישרה מתווה הביטוח בהיקף של 6 מיליארד דולר לחברות התעופה הישראליות, צעד נכון ומתבקש בכדי שישראל לא תהיה נצורה.
כך נוצר יתרון לחברות התעופה הישראליות, ובראשן אל־על, מול חברות התעופה הזרות, יתרון שהביא לניצול והעלאות מחירים דרסטיות בחודשים האחרונים. יחד עם המטוסים הישראליים המריאו גם המחירים – והאזרח התמים משלם פעמיים: פעם אחת בביטוח על חשבונכם, ופעם שנייה בעליית מחירי כרטיסי הטיסות שאתם קונים. אל־על היא חברה ציבורית, ואתם יכולים לצפות ברווחיה באתר הבורסה בתל אביב: הרווחים נסקו ברבע השני של השנה ב־84% לעומת הרבע הראשון של השנה: 147.4 מיליון דולר לעומת 58.9.
בלי פתרון באופק
אבל הכוכבת האמיתית במדד המחירים לצרכן היא העגבנייה, שעמדה בחודש אוגוסט בראש מצעד מחירי הירקות. מחיר העגבנייה זינק בחודש אוגוסט בלבד ב־37.3%, מה שתרם לעלייה של כעשירית מכלל עליית המדד. עוד נאלץ הציבור לשלם בחודש אוגוסט 26.7% יותר עבור קישואים, 25.9% יותר עבור כרוב, 18.7% יותר עבור מלפפונים, 15.5% יותר עבור חצילים, 13.7% יותר עבור פלפלים ו־9.9% יותר עבור ברוקולי. היכן משרד החקלאות “והביטחון התזונתי”? שאלה שנשארת כרגע ללא מענה.
עול נוסף על הישראלים הוא שכר הדירה, שממשיך לטפס. בחודש אוגוסט הוא עלה ב־2.6% עם עלייה חודשית של 5.3%. מחירי השכירות של דירות עלו ברבעון השני של השנה לעומת הרבע המקביל בשנת 2023 בשיעור ארצי ממוצע של 5.5%: 6.6% בכפר סבא, 5.8% בירושלים ובפתח תקווה, 5.6% בחיפה ו־5.1% ברמת גן ובתל אביב. גם בבאר שבע עלתה השכירות, אבל רק ב־2.7%.
השכירות עולה בקצב מהיר יותר מאשר המדד, שעולה אף הוא בקצב גובר, וכל זה מצמצם את יכולת התמרון של המשפחות שגם אם יבקשו לרכוש דירה, גם שם ייתקלו במשימה בלתי אפשרית: מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב־5.8%, עלייה ריאלית של 2.5%־3%.
לעומת זאת, מחירן של דירות חדשות (ש־63% מהן נמכרות “על הנייר” - שלם מעט עכשיו והשאר בעוד כמה שנים) עלה בשנה האחרונה (ליוני־יולי) רק ב־1.2%, כחמישית מהן מסובסדות במחיר על ידי הממשלה. מחיר דירות חדשות ללא סבסוד ממשלתי עלה באוגוסט ב־0.8% לעומת 0.9% במחיר כלל הדירות, חדשות ויד שנייה.
הישראלים ממשיכים לשלם גם עבור מוצרים ושירותים לא סחירים מבחינה בינלאומית, כלומר בעלי אופי מקומי ללא תחרות מחו”ל. בחודש אוגוסט היו עליות של עד 3% בתחומים הלא סחירים הבאים: שירות תיקונים למוצרי חשמל, שירותי ביטוח בריאות בקופות חולים, שירות ביטוח רפואי פרטי, ריפוי שיניים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי, חינוך גבוה, הארחה, נופש בישראל, שיעורי נהיגה, תספורת ומכון יופי, שירותים משפטים ושירותים פיננסיים.
כרגע אין פתרון לסוגיות שהועלו פה. כמובן שהזרמות אדירות של הממשלה למימון המלחמה, בעלות של למעלה מ־10 מיליארד שקל לחודש, בנוסף לזינוק בהוצאותיה האזרחיות של הממשלה, מביא לעלייה בהיקף ההון והכסף בידי הציבור ומאפשר את ליבוי האינפלציה. הריבית תישאר ללא שינוי, לפחות עד לרבעון השני של 2025, והפחתת הריבית בארה”ב השבוע כמוה כהעלאת ריבית אצלנו.
מנגד, מחירי הבנזין ביציבות או בירידה בחודש הקרוב, ובחודש ספטמבר צפוי דווקא מדד מחירים שלילי. הנה, בכל זאת אפשר להתנחם בכך שהאור הזמני מעבר לפינה. לפנינו רגיעה בתקופת החגים עם תקווה לשנה טובה יותר. בתיאבון בסעודת החג היקרה.