האוויר רעיל בכתריאליבקה. זה לא בגלל שינויי מזג האוויר או המלחמה הבלתי נגמרת. זה רעל שמפיצים דיירי אגם הדרעק וערימת המאכערים שמקיפה אותם. זה הזמן בשביל אבי האומה ולהקתו המאותגרת להחליף שר ביטחון. מילא היו מוצאים איזה מצביא נדיר, אבל הם מצאו את גדעון סער, פוליטרוק בנוסח מפא"י, שיש לו אפס אלקטורט, ועוד שלושה טפילים שהוא גורר איתו לתוך הליכוד. זה נראה לי כמו סוס טרויאני קשיש שכבר ראה הכל ויעשה הרבה יופי של נזק בתנועה, אז אפשר להכין את הפופקורן המתוק כדי ליהנות מסרט האימה, שהתפקיד הנשי הראשי בו ניתן לאם האומה. חצי מאגם הדרעק מחזר אחרי אם האומה כדי שתאשר, כי אבי האומה לא יכול לבד, הוא זקוק לסיוע בקרב נגדה.

עוד לא ברור אם גדעון המפא"יניק, שמחליף מפלגות כל שנה ומשהו, יהיה הנבחר שיתחפש לביטחוניסט וילמד את התפקיד תוך כדי תנועה, או שאבי האומה ימנה ליצן אחר לתפקיד, כי זה מה שנחוץ לו בקרקס שהוא מוביל: ערב רב שלא שווה כלום ושום דבר. השאלה היחידה היא איך ישפיע המהלך על צה"ל, שהדרג הפיקודי שלו כבר פוליטי כמו אגם הדרעק. הרמטכ"ל הרצי הלוי ממשיך למנות את החברים שלו לג'ובים. הקונספציה היא אותה הקונספציה שהחריבה את הארגון לפני שנה, אבל ייתכן שגם לגדעון יש כמה חברים שצריך לקדם. הוא הרי כבר מספיק שנים בפוליטיקה־דרעק.

המשטרה הוחרבה, סופית. מי שצפה בתוכנית "זמן אמת" בכאן 11, ראה איך מטייחים את חקירת הריגתו של יובל קסטלמן ז"ל, אזרח שחיסל מחבל בתחנת אוטובוס בירושלים בסוף השנה שעברה. מילואימניק לא כשיר בתפעול נשק מנוער הגבעות, אביעד פריג'ה, הוריד אותו בירי לא מבוקר. פיתהמר, שהגיע לזירה, הגדיר אותו כגיבור. וכאשר התברר שהוא ממש לא גיבור, ימ"ר ירושלים טייחה את החקירה, ברשלנות שגובלת בטמטום ובחוסר מקצועיות. מח"ש גיבתה את ההתנהלות. חובה להקשיב להקלטות של ראש מח"ש, קרן בן מנחם. אוקצור, הארגון מת מוות קליני. משטרת ישראל היא ארגון פוליטי, שמעליב אפילו את המושג מיליציה מקצועית, כי מה שיש זו חרפה. ואם חוקרים כך את הריגתו של גיבור כמו קסטלמן, מה קורה שם ביומיום? חבל אפילו לחשוב, כי זה מדכא.

אומנם יש מלחמה כאן, אבל הבאבא־בובות מנהלים מלחמה משל עצמם, על מינוי הבאבא־בובות הראשיים. זו מלחמה על ימבה כסף, מיליארדים של שקלים על הכשרים, אגרות, מינויים, תעשייה דוחה ומגעילה – אבל כמובן בחסות חסדי השם – כל אחד שם והאלוהים שלו, יש שם הרבה אלוהים, לא רק לספרדים ולאשכנזים.

יש שם גם אלוהים פוליטיים, שממש חרמנים על הכייסף הגדול והעוצמה, כדי שיסתובבו בינינו עוד כמה טיפוסים עם שמלות ומגבעות רקומות, אבל יקראו להם גאונים, כי ככה אלוהים שלהם רוצה. ואחרי שהם ימונו לתפקידים, באמצעות איומים על הדרג הבוחר, הם יתחילו לקלל את החילונים. זה כבר בנוהל.

אופוריה, רבותיי, קבלו אותה במחיאות כפיים, אפשר גם לעמוד ולהריע. אין חולק ש"מבצע הביפרים" היה אדיר ונדיר באיכותו, ללא שום קשר אם היה ברירת מחדל. טובי התסריטאים והבמאים, אולי אפילו קתרין ביגלו מ"בלק הוק דאון" ועוד יצירות מלחמתיות, חשו גם את הריגוש שנוצר מהפגיעה שהשביתה אלפי מחבלים של חיזבאללה, בלחיצת מתג הפעלה.

כן, המציאות עולה על כל דמיון, בהנחה שטענותיו של נסראללה נכונות, אנחנו מאוד יצירתיים, תמיד היינו, אבל מה הלאה? המבצע המדהים בתוצאותיו לא נמשך במתקפה כדי לחסל את האיום בביירות או באתרי השיגור של חיזבאללה. ממש כמו הבדיחה הישנה והעבשה: "נהרוג טורקי וננוח". אז אצלנו מבסוטים מהצילומים בלבנון וסוריה, אבל איך יגיב חיזבאללה? האם ארגון הטרור יגרור אותנו לעוד שנת מלחמה, או שנים רבות? לא נותנים לנו תשובות, אבל אני סבור שבגועליציית האפסים יש כבר סימפטומים להתקף חרדה, או אף חמור מכך, מה חושבים בביתו של אבי האומה? האם הוא יבטל את הטיול לאמריקע?

כאוס בלבנון בעקבות סדרת הפיצוצים (צילום: רשתות ערביות)
כאוס בלבנון בעקבות סדרת הפיצוצים (צילום: רשתות ערביות)


אולי משום שאבי האומה עסוק עכשיו בעוד שתי מלחמות, במקביל למלחמה. מצב החטופים לא פוגע בשנתו ובאורח חייו בכלל. יחיו כמה? סבבה. ימותו עוד? - ואולי כל החטופים החיים ימותו - גם סבבה. זה לא הילדים שלו, ורובם בכלל חטופים שמתעבים אותו, או ילדים להורים שמתעבים אותו. אתם יודעים, כל השמאל־מחבלו־פלשתינו, סוג של אנושות ששימשה כמגן אנושי בגבול הדרום – אבל אבי האומה ולהקותיו, חסרות הכישורים והיכולת, הקפידו להתעלם מעוטף עזה.

גם מאז 7 באוקטובר לא מצא אבי האומה זמן להיפגש עם תושבי 22 היישובים בעוטף, כי יש לו גועליציה על הראש, ואת אם האומה שמכתיבה את צעדיו וכמובן הילד"ז הגולה מאונס, שהוא נזק בלתי הפיך, כמו הוריו, גם אם הוא במיאמי. המלחמה הקרובה של אבי האומה היא עוד נאום חסר תכלית באו"ם, ארגון שמקפיד לפגע בנו כבר כמעט שמונה עשורים, מאז אישר את הקמת המדינ'ע. זה לא מעניין את אבי האומה. בעצרת הוא יכול לנאום באנגלית, אולי שוב יביא איתו להקת מעודדות ומעודדים, כדי לשעמם אותנו. בניגוד להילי־בילי'ז באמריקע, אנחנו מכירים את אבי האומה, מאמש־מאמש טוף.

אין שום קשר מציאותי או אמיתי בין המילים שהוא משמיע לבין המציאות הקודרת. מדובר גם בטיול חשוב לאם האומה והכביסה שלה, שתקבל מקום של כבוד בכנף של ציון. גם הילד"ז יגיע לאיחוד משפחות בניו יורק, וייתכן שהם יבלו שם בוויקאנד, כי הנאום חסר התועלת לציבור יתקיים ביום שישי, אז אסור לטוס בשבת, כי הכנף של ציון יאבד את ההכשר של אלוהים.

עוד מלחמה קשה היא מסעות הבטלנים לאומן. זלנסקי צריך את הקרנבל המשיחי הזה כמו שהוא נזקק לעוד צרה. המדינה שלו במלחמה, אבל הוא נדרש גם להגן על החניוקים שבאים להתפרע אצלו באומן. ברורררר שגם ארגוני הביטחון שלו עסוקים בקרנבל המטופש, שכולל השתטחות על מצבה וא־ביסל'ע אלכוהול וסמים. בימין הפסיכי מאשימים את השמאל־מחבלו־פלשתינו שהלך לחגוג במסיבת ה"נובה" ברעים. אבל הקרנבל באומן? זה מאלוהים שלהם, ככה הוא ציווה עליהם.

אז מתברר שמולדובה מקשה על החוגגים להיכנס לתחומה. היא כבר הודיעה לעשרות אלפי ברסלבים שלא תאשר נחיתה בתחומה. יש גם חוב כספי למולדובים, שמאמש־מאמש־עכשיו עורכים אצלנו מגבית בגועליציית האפסים כדי להחזיר אותו, כתנאי למעבר דרך מולדובה. לקרנבל של בטלנים תמיד יש געלט־קוידש בגועליציה. לסל תרופות דווקא אין געלט, אבל יש באבא־בובה שחבר בוועדה.

כך הם סדרי העדיפויות אצל אבי האומה בסדר היום של הפוליטיקה דרעק שהוא מנהל כאן. אבל הג'מעה של ברסלב לא תוותר לאבי האומה. מנהיגיה מפעילים לחץ עצום על נציגי אלוהים באגם הדרעק, כדי שהמדינ'ע תיקח אחריות על מבצע אומן. כפי שאנחנו מכירים את נציגי אלוהים בדרעק, הם יעשו את הכל. חטופים, מפונים וצה"ל לא מעניינים את המתחזים לציונים חדשים של אבי האומה, מנהיג הימין מלא־מלא־מלא, אבל ברסלבים שלא יבלו בקרנבל בראש השנה - איך זה אפשרי, חסדי השם?

אם הייתה פעולה אחת חיובית שאהבתי בסדר היום של אבי האומה, זו ההדרה של מירי "המחוננת" רגב ופיתהמר בן גביר מהקיבינימט של הביטחון, שעסק בין השאר בפעולה בלבנון. הם באמת מיותרים, אם כי סמוצ'קנע גרנד־מייזר, שדווקא השתתף בישיבות, מיותר לגמרי גם הוא. אבל היו צריכים שהוא יביא את אלוהים שלו להחלטות, אז כנראה שהוא היה נחוץ. כי בלי אלוהים של מישהו, אי אפשר להחליט כאן על כלום.
עוד מעט קט ראש השנה. כל דיירי אגם הדרעק יהיו בארוחת ערב עם משפחותיהם, רק כדי שניגעל מהם יותר, אם כי זה ממש קשה יותר.

הגועל קבע רף שאפילו מונדו דופלאנטיס, שיאן העולם בקפיצה במוט, לא מסוגל להגיע אליו. והאמריקאי־שוודי הזה כבר קפץ לגובה של 6.25 מ'. רק החטופים ומשפחותיהם לא מצאו ולא ימצאו סיבה לחגוג. וכפי שחלק מבני המשפחות נראים אחרי השנה הזאת, גפילטע פיש דוחה או דג טונה ברוטב אדום ממש לא מעניין אותם. בשבוע של ראש השנה יש גם טקס שמפיקה מירי "המחוננת" לכבוד אבי ואם האומה. אל תשכחו להכין בבית תרופות נגד בחילות, כי בוודאות תזדקקו להן. רק תוודאו שהן לא תוצר של קרפיון.

כמו בכל סופשבוע, ליקטתי בשבילכם תופינים עטופים בגועל. אין פה תפוח בדבש, יש רק לענה דוחה, שמתאימה למצב הכללי כאן.

# כוח צה"ל, כולל הנדסה, פילס נתיב בטוח אחרי ירי במחבלים, כדי לאפשר כניסה של אלפי מתפללים לקבר יוסף. צה"ל כבר יותר מדי זמן משמש כחברת אבטחה לכל ההזיות של הכיפות. מה קרה, אנחנו לא במלחמה? אי אפשר להתפלל בבית? דווקא בקבר של יוסף (לא בטוח שזה קברו, כן?) זה כל כך חשוב, שחייבים לסכן לוחמים ולוחמות? אין עם מי לדבר, אין גם על מה. אגב, יוסף הצדיק עוד לא תרם לנו כלום למאמץ המלחמתי, אולי כי אלוהים לא מתיר לו. ניסיתי לברר, אבל כשלתי.

בצילומים מהטיול הקדוש והמסוכן לקבר המיותר, ראיתי רק גברים. למה לא לוקחים גם נשים, למשל אמהות צדיקות? אולי דווקא תפילת אישה ואם תעזור? הרי את ה"לא" כבר יש לנו. אולי אם תהיינה מתפללות, נשמע "כן" מסייעתא דשמיא של הכיפות?


# יהיר לפיד קיצר את ביקורו, המיותר, באמריקע, כדי לחזור לארץ אחרי "מבצע הביפרים". למה הוא הקדים? למה הוא נסע? מה השיג בנסיעה? הוא עכשיו יותר רלוונטי מלפני שעלה לטיסה? התשובה היא: לא.


# ישראל אייכלר, שמייצג את אלוהים שלו אבל לא את שלנו באגם הדרעק, אמר למשפחות החטופים בדיון בוועדת הרווחה: "עמדת סיעת יהדות התורה היא מחויבות עמוקה למצוות פדיון שבויים ופיקוח נפש". נו, באמת, ישראל, מה זו החארטה הזאת? שנה חולפת ואתה עוד לא מצליח לממש את המצוות ההזויות שלך? אתה מחויב רק לגעלט מהקופה הציבורית, להשתמטות משירות ביטחון, אז לפחות תשתוק, למה לדבר ולהונות אנשים במצוקה? עוד מעט סליח'ס, אז תבקש סליחה מהמשפחות, לא מאלוהים. כי אלוהים שלך לא יסלח לך, לעולם!

# כבר שנים מספרים לנו שאנחנו וגרמניה זה סיפור אהבה. נו, בטח, הרי אנחנו זוכרים, גדלנו על זה. אז גרמניה־מיין־ליבה מוכרת לנו נשק. ב־2023 היא מכרה לנו סחורה ב־326 מיליון יורו. מרוב אהבה, בשנת 2024 הם כבר לא מאוהבים, תמה תקופת התשוקה הבוערת. אז בשמונת החודשים הראשונים של השנה הם מכרו לנו סחורה בשווי של 14.5 מיליון דולר. אני מזהה בוררות הלכתית בקרוב מאוד. אסור בתכלית האיסור לעשות עסקים עם מי שהשמיד את העם היהודי.

# גבאי בית הכנסת "אוהל משה" בהרצליה סתר את טענות כרותי האונה מהמיליציה של פיתהמר, שלפיהן הוא התלונן במשטרת גלילות על שלוש הנשים שפיזרו עלונים בבית הכנסת. "מעצר שלוש הנשים הוא טירוף. לא פנינו למשטרה, אין לנו בעיה עם פיזור העלונים למען החטופים – להפך". אבל איך כולם שיקרו יפה? יולי אדלשטיין, אסיר ציון, שהמיליארדים של אשתו השכיחו ממנו את החוויה המטלטלת, והמשטרה בכלל. האמת בדיווח המשטרה היא תמיד המלצה בלתי מחייבת, יש לארגון אמת שלו. יש למשטרה גם אלוהים משלה, אל־צבאות־אדוניי, פיתהמר בן גביר.

העלונים עם תמונות החטופים שהופצו בבית הכנסת בהרצליה (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
העלונים עם תמונות החטופים שהופצו בבית הכנסת בהרצליה (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')


ראיתם איזה יופי הוא נראה במבצע בג'ואריש? לבוש אפוד מגן כמו יואב בן צרויה, גם אם אסור לפוליטיקאי דרעק להוביל כוחות בשטח. אז מה אם יש חוק? הוא מעל החוק. ובחזרה לאדלשטיין: בטיול שלו לקריית שמונה הוא גיבה את הגבאים שהתלוננו על פריצה, וגם את המשטרה. כי לדבריו, "צריך לשים גבולות". הוא צודק, צריך גם לשים גבול בפני האיש הזה, שלא יוכל להיכנס לאגם הדרעק, עד שיתחיל לדבר אמת.

# המאכערים של אבי האומה בכלל, והימין הפסיכי בפרט, בטוחים ששלוש הנשים שהניחו כרוזים ביצעו שורת עבירות פליליות. הגבאי טוען אחרת, אבל הוא רק גבאי, לא מאכער. עמית סגל, למשל, טוען שדעות נכונות אינן מעניקות חסינות פלילית. זה נכון, ברור שנכון. למשל, הפגנות מול ביתו של ניר אורבך, גירושו מבית הכנסת שלו, זה היה מאמש־מאמש־חיוני, כדי ללחוץ אותו להפיל ממשלה. או עידית סילמן, שעברה טרור, כולל הטרדות מיניות, זה ממש חיוני. גם להבטיח לעמיחי שיקלי ג'וב מיניסטריאלי, זה ממש צו אלוקי. אני מאוד אוהב שמאכערים מתחילים גם להגיד לנו מה נכון ומה לא. כבר שכחנו שבית כנסת הוא מבנה ומקום ציבורי – לא רק למי שנמצא בצד הנכון של מפת הפוליטיקה דרעק ומאוהב עד כלות באבי האומה.

# עידית סילמן, שמכרה את המושב שלה באגם הדרעק תמורת תפקיד שרה, לא רוצה ממשלת אחדות. "אחדות היא דבר חשוב, אבל אם המטרה של יוזמי המהלך היא שבני גנץ שוב ימנה רמטכ"ל בקרוב, כדי שהשמאל ישלוט בצה"ל, אז צריך לומר: לא תודה". תמהני אם היא חשבה על זה לבד, או ששמוליק, בעלה, אמר לה מה לומר. אני מקווה בשבילה שהיא חושבת על העתיד, ובודקת אפשרות למינוי בחברה ציבורית, כי האפשרות הנוספת היא לחזור להיות מורה לחנ"ג. כי עם פוליטיקה דרעק היא סיימה. מי שבגד פעם אחת, יבגוד כל החיים. אגב, גם אני חושב שאסור ממשלת אחדות, כי אין אחדות בעם, אז למה להמשיך לשקר?

# עיתון "הארץ" פרסם בכותרת ראשית שמערכת הביטחון משתמשת במבקשי מקלט, במאמץ המלחמתי בעזה. המערכת מציעה להם לקבל מעמד קבע בישראל. רעיון ענק, הרי חסרים לצה"ל אלפי לוחמים, וגם בסד"כ המילואים יש ירידה עצומה בהגעה לשירות. אבל למה רק מעמד קבע? מדוע לא מנחים את יצחק גולדקנופף לארגן להם דירה וקצבה חודשית? זה הרבה יותר חשוב מבניית דירות לחניוקים, שתרומתם לחברה היא האפס המוחלט.

# מאז תחילת שנת 2024 נהרגו 309 בני אדם בתאונות דרכים. בתקופה המקבילה אשתקד נהרגו 253 בני אדם. את גועליציית האפסים הנתון הזה לא מעניין. אין שום גוף רציני שמטפל במפגע הזה. יש כמובן גם עשרות אלפי פצועים בכל שנה, שחלקם נכים בדרגות הנכות החמורות ביותר. השרה שאחראית על התחום עסוקה בהפקות טקסים לאבי האומה או במסעות לחו"ל, כי היא מתכוננת לרכבת "הבולט" ולכבישים תלויים.
מאז קום המדינה נהרגו בכבישים 33,306 בני אדם, נכון לתחילת השבוע.

כמות ההרוגים הזאת גדולה יותר ממספר התושבים ב־22 ערים מבין 82 ערים בישראל. בכל מערכות ישראל נספו כ־26 אלף חללים, כולל שוטרים ושאר ארגוני הביטחון. כמות הנכים במערכות ישראל נכון להיום היא כ־70 אלף נכי מערכת הביטחון. בתאונות דרכים הכמות היא מאות אלפים, הרבה מאות אלפים. אז מדוע גועליציית האפסים לא מוצאת את הזמן לטפל במפגע הזה? אומן, חוק הרבנים, מעונות לחניוקים, לימודי קוידש, מימון נוער הגבעות, הפיכה משפטית, ובכלל פוליטיקה דרעק - הרבה יותר חשובים מקדושת החיים?

בכל שנה עולים לכביש כ־232 אלף כלי רכב מכל הסוגים. פחות מ־10% יורדים מהכביש. בארבע שנים זה כמיליון כלי רכב חדשים. כמה קילומטרים כביש סוללים כאן - לא במצב מלחמה, אלא בכל שנות קיום המדינ'ע? כלום, בהתייחס לכמויות הרכבים ושאר הכלים הממונעים בכבישים. את אף אחד באגם הדרעק זה לא מעניין. ישראל היא המדינה המפגרת ביותר במדינות ה־OECD בטיפול בתאונות דרכים. תנו זמן לזמן, ונהיה המדינה המפגרת ביותר בעולם.

זהו זה, קינדרלעך, לעת עתה. שתהיה לכם שבת ברוכה ובטוחה. תחשבו על אבי האומה, כמה קשה הוא עובד בשבילכם, כאשר הוא עובר על טיוטות הנאום המכונן שלו באו"ם. זה נאום שיחזיר את החטופים, ינצח את חמאס וחיזבאללה בניצחון מוחלט, יחזיר את תושבי הצפון הביתה, ישכנע את סוכנויות הדירוג שאנחנו מדינה נורמלית ולא אוסף של שבטים פרימיטיביים, ויארגן לנו תקציב מדינה שפוי ולא רק תקציב שדואג לשליש מהציבור, לכל היותר.

ואם לא שאלתם, אז התשובה ידועה לכם. אבי האומה אוהב את המלחמה, היא תימשך עוד הרבה זמן, הרבה יותר מדי. הוא הרי מעולם לא ניצח במערכה כרה"מ, הוא רק אמר שהוא ניצח. לכן הוא לא ממהר לסיים, כי מה הוא מסכן בעצם? כלום ושום דבר. הוא תלוי בשותפיו, הם תלויים בו. זה הניצחון המוחלט שלו, כי רווחת הציבור לא מעניינת אותו. רביב דרוקר והסרט "תיקי ביבי" דווקא כן מעניינים אותו. מתישהו, אחרי שנצפה בסרט, גם נדע מדוע.