קרב מארון א־ראס, הקרב הקרקעי הראשון של מלחמת לבנון השנייה, התחולל בשבוע השני לפרוץ המערכה, לקראת סוף יולי 2006. בקרב, שנמשך מ־19 ביולי עד 22 ביולי, נלחמו כוחות של צנחנים, מגלן, שריון, הנדסה ואגוז ביחידה מיוחדת של חיזבאללה, ובסופו של דבר הצליחו לכבוש את מארון א־ראס, כפר שיעי בדרום לבנון, בסמוך לגבול ישראל־לבנון, שנחשב מעוז מובהק של ארגון הטרור.
במלאת עשר שנים למלחמת לבנון השנייה, פרסם השבוע דובר צה”ל את יומן המלחמה שבו תואר הקרב כך: “בבוקר 20 ביולי תקפו כוחות צה"ל את הכפרים בסמוך לגבול. כוח של חטיבת הצנחנים נכנס לכפר מארון א־ראס וניהל קרבות ירי מול אנשי חיזבאללה. בחילופי האש נהרגו עשרות מחבלים, בהם מפקד בכיר. הלוחמים לא נפגעו. עוד באותו יום הוחלט לשלוח כוחות מיחידת אגוז לאזור על מנת לסייע לכוח צנחנים. הם התקדמו לכיוון מארון א־ראס באור יום על אף הסיכון הרב והשתלטו על כמה בתים בפאתי הכפר. בכניסה לאחד הבתים נהרג לוחם אגוז מאש חיזבאללה. מאוחר יותר זיהה קצין ביחידה רכב, ובו אנשי חיזבאללה שנמלטים מהמקום. הוא פתח במרדף אחריהם לכיוון בינת ג'בייל, ירה ופגע ברכב. בשלב זה הכוח בפיקוד הקצין נותר חשוף לירי של חיזבאללה מכיוון בינת ג'בייל. הלוחמים ניסו להסתתר, אך נורה לעברם מטח של טילי נ"ט. הקצין, יחד עם עוד שניים מלוחמי היחידה, נהרגו. לוחם נוסף נקבר תחת ההריסות ונהרג גם הוא. גופתו חולצה לאחר חיפוש אינטנסיבי של חבריו והושבה לישראל כעבור יומיים".
גם לאחר קרב מארון א־ראס, שבו נהרגו חמישה חיילים, לא הסתיימה פעילות צה”ל בכפר הלבנוני. לאחר שצה”ל תפס שליטה על הכפר, הוחלפו כוחות הצנחנים בכוחות הנדסה קרבית ששמרו על נוכחות צבאית באזור עד סוף המלחמה. חטיבת הצנחנים החלה להתכונן למשימות חדשות באזור בינת ג'בייל. בין היתר, לחמו החיילים במחבלי חיזבאללה בבינת ג'בייל והשתתפו בפעולות החילוץ בעקבות התקרית שבה נפצעו חמישה חיילי צה"ל מירי כוחותינו.
הכי אח"י
ספינת הטילים אח"י להב של שייטת 3 של זרוע הים זכתה בתואר הספינה המצטיינת לשנת 2016. בין היתר, הספינה נמצאה מצטיינת בקריטריונים של תרגילי קרב, בקרת נזקים בספינה ומוכנות מבצעית. "מבצעיות, מקצועיות ועבודת צוות אלו הערכים שעל פי הם אנחנו עובדים, ובזכותם זכינו לתואר הזה", אמר סרן עומר דוד, צ'יף אח"י להב.
מעבירים מורשת
בחיל האוויר ציינו השבוע 65 שנים של פעילות מבצעית לטייסת העמק. במסגרת העברת מורשת קרב לטייסים הצעירים והוותיקים, הקדישו בטייסת שבוע שלם ללמידת ההיסטוריה, החל מטיסות שחזור של מתארים היסטוריים ופגישות עם אנשי הטייסת מהעבר, דרך חיזוק הקשר עם המשפחות השכולות ועד מסע רגלי בעקבות המורשת שמטרתו להכיר מקרוב את העבר. בפעילויות לקחו חלק כל אנשי הטייסת - מהטכנאים, דרך אנשי השלישות ועד אחרון הטייסים.
חטיפת חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, 12.7.2006
השבוע, לפני עשר שנים, נחטפו חיילי המילואים רס"ל אהוד גולדווסר וסמ"ר אלדד רגב. אירוע החטיפה אירע בגבול ישראל־לבנון. בבוקר 12 ביולי 2006, בשעה תשע בבוקר, פתח ארגון חיזבאללה בהפגזת יישובי הצפון בירי מרגמות וקטיושות כפעולת הסחה. באותו זמן עברה חוליית חיזבאללה באזור זרעית ותקפה בטילי נ"ט שני האמרים שנקראו לסיור על קו הגבול. מהרכב הראשון, שבו נסעו רגב וגולדווסר, הצליחו להיחלץ שני חיילים. הרכב השני ספג פגיעת נ"ט ישירה ונהרגו בו שלושה לוחמים - אייל בנין, שני תורג'מן וואסים סלאח נאזל.
מיד לאחר מכן פרצה חוליית חיזבאללה נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח ישראל וחטפה את גולדווסר ורגב, שכל הנראה נהרגו מטיל הנ"ט או נפצעו באורח קשה. החוליה נסוגה עם החיילים לשטח לבנון והעבירה אותם למקום מסתור בכפר עייתא א־שעב בדרום לבנון.
טנק צה"לי, שנשלח לאחר כשעה ללבנון כדי לאתר את החטופים, עלה על מטען גחון שנאמד בחצי טון של חומר נפץ וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בהמשך נהרג חייל נוסף מגדוד 50 מירי מרגמה.
בעקבות אירוע החטיפה נפתחה מלחמת לבנון השנייה, שהסתיימה כחודש לאחר מכן, ב־14 באוגוסט 2006. עד ליולי 2008, מועד החזרת גופותיהם של גולדווסר ורגב כחלק מעסקת חילופי שבויים עם חיזבאללה, לא התקבל כל מידע על גורלם. ההערכה, כאמור, היא כי השניים נהרגו כבר ביום החטיפה.