1. עושים צחוק מהחוק
אנשי האוצר ניהלו השבוע סחר מכר מואץ עם משרד היועץ המשפטי לממשלה על הנוסח הסופי של חוק ההסדרים. החוק במתכונתו הסופית (נכון לעכשיו) יוצג על ידי שר האוצר בשבוע הבא. את החוק ניתן לכנות בקלות "חוק ההסתרים", שכן בחסותו מנסה כחלון להגניב במרוץ נגד הזמן שלל רפורמות תוך דילוג על ההליך הפרלמנטרי הרגיל. קודמו יאיר לפיד לא נתן לזה לקרות והציג חוק הסדרים רזה.
חוק ההסדרים הוא קיצור תורים פרלמנטרי על ידי ממשלה בעלת רוב דחוק. מנכ"ל האוצר שי באב"ד הודה השבוע שהתקציב הדו־שנתי השנוי במחלוקת מהווה מקפצה נוחה להעברת רפורמות. הממונה על התקציבים, אמיר לוי, מבהיר שבניגוד לביקורת שמתחתי עליו הוא אינו חוזר מעמדתו נגד תקציב דו־שנתי, דבר שאינו נהוג בשום מקום בעולם למעט בחריין. עם זאת, הוא מדגיש שמנגנוני הבקרה המוצעים ימזערו חסרונות ויאפשרו הכנת תקציב אחראי.
אז מה מנסים להסתיר מעיני חברי הכנסת? למשל, מנסים להקל על המבוטחים בהליך הגשת תביעות נגד חברות הביטוח תוך קיצור הליכים משפטיים רגילים. חברות הביטוח אכן נוהגות בקשיחות מרגיזה בענייני תביעות, והבעיה אכן ראויה לטיפול.
אבל מחטף החקיקה סותר את עמדותיהם הבסיסיות של ח"כים ושרים כמו חיים כץ, הדורשים שהמפקחת על הביטוח תבקר בכנסת קודם להנחתת הוראות רגולטוריות. זאת גם עמדת שרת המשפטים איילת שקד, שהפכה בשנה האחרונה למחסום יעיל נגד מגיפת החקיקה והרגולציה. שקד הפעלתנית מתכתבת מעולה עם המגזר העסקי: היא מקדמת הצעה לתשלום אגרה כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות, יזמה בחינה משפטית של סוגיית קבוצות הרכישה (אפרופו פרשת ענבל אור), קידמה נגישות לטאבו דרך האינטרנט ועוד. על חוק שכר הבכירים התבטאה שמוטב שהחוק לא היה רואה אור. בקיצור, היא עוקפת בסיבוב את נתניהו עם השקפותיו הניאו־ליברליות כביכול.
בעניין ביטוחי אחר הקשור לחוק ההסדרים, מוצע לממן את הגדלת סל הבריאות ל־550 מיליון שקל באמצעות היטל מוגדל של 3%־9% על ביטוחי הבריאות הפרטיים. מבחינתו של ליצמן, גם אם הסל יגדל למיליארד שקל ועל הדרך ישודרגו קצבאות הביטוח הסיעודי זה בסדר, כל אנחנו השכירים נשלם יותר מסים (שהמגזר החרדי של ליצמן כמעט לא משלם).
אבל ממתי הוצאה תקציבית מסוימת ממומנת במקור כספי "צבוע"? אם זה הפרינציפ, אז אולי נייעד את כספי הקנסות על מהירות מופרזת לתקציב המלחמה בתאונות דרכים, את קנסות החנייה לשיפור תשתית המדרכות ואת ההיטלים על זיהום האוויר להגבהת הארובות של תחנות הכוח?
הרי בשביל כל אלה יש תקציב. דוגמה נוספת היא הנעשה במכון התקנים. באוצר מעוניינים לקדם את הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן לרפורמה במכון דרך חוק ההסדרים, מחשש שתיתקע בגלל לחצי התעשיינים. ראשי הארגונים העסקיים (כולל איגוד לשכות המסחר) שיגרו השבוע פנייה יוצאת דופן לראש הממשלה: "אל תאפשר את הלאמת מכון התקנים והחלשת נציגות המגזר העסקי בו". באוצר טוענים שהפעלת מכון התקנים במתכונתו הנוכחית כרוכה בהוצאה של 500 מיליון שקל.
גם אם זה נכון, אני לא רוצה לחשוב על הסערה שתתחולל במקרה של נורה לא תקנית המחשמלת ילד, או כשאחד מצעצועי פורים יגרום לחנק או לשריפה. בינואר־אוקטובר 2014 הושמדו על ידי מכון התקנים 24.6 מיליון פריטים בשל בעיות התחשמלות, חומרים מסרטנים, צעצועים בעלי סיכון לגיל הרך ועוד. מי ייקח על עצמו את האחריות על כשל אם יחפפו בתקינה?
כהורה אני מודאג מהאפשרות שצעצועים סיניים בדולר יגיעו לישראל ללא בקרה מקצועית איכותית. אז נכון שצריך לרענן נהלים ואולי גם לצמצם פה ושם, אבל עניין מהותי כתקינה חייב לעבור בכנסת. כל עוד אין מדובר בעניין של חיים ומוות, לא צריך חקיקה עוקפת פרלמנט.
עניינים נוספים המופיעים בחוק נוגעים לעידוד הצמיחה והמגזר העסקי, כמו הפחתת שיעורי המס. מוצע גם להקים 4־6 מכללות טכנולוגיות כצעד לעידוד ההכשרות המקצועיות. מדוע התעלמו לחלוטין מהמכללות הקיימות ומהתעשיינים, שהם בעלי העניין? מערכת היחסים הקלוקלת בין כחלון לשרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, היא אחת התשובות לכך.
כחלון הבטיח שעד מועד יציאת הכנסת לפגרה (3 באוגוסט) יחליט על סבב המינויים בכולנו בעקבות פרישת השר אבי גבאי. מסתמן שבמסגרת הסבב תקבל כולנו את משרד הכלכלה (יש לקוות שלתפקיד ימונה ח"כ אלי כהן הפעלתן). זאת ההזדמנות לצו פיוס של התעשיינים עם שר האוצר. זה לא עניין אישי, ומשחקי האגו אינם במקומם.
לחוק ההסדרים דחסו נושאים הקשים לעיכול בימי שגרה כמו נסיעות שיתופיות במוניות - וכאן מבחנו של שר התחבורה ישראל כץ, שהוכיח בעבר את כוחו כמסכל רפורמות הנעשות מעל לראשו; או הקמת קרן ארנונה של כ־900 מיליון שקל (העברת התשלומים מרשויות מקומיות חזקות למוחלשות). האם המהלך האחרון יעבור את הליכודניק חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי? קשה להאמין. גם לא ברור מדוע צריך את חוק ההסדרים כדי לעודד שימוש בגז טבעי באמצעות הסבת השימוש במשאיות מסולר לגז.
לפי לוח הזמנים הנוכחי, התקציב יגיע לאישור הממשלה ב־11 באוגוסט. בשבועות הקרובים תתקיימנה פגישות עם יו"ר הכנסת, ואז, לאחר שעבר מריטת נוצות משפטית, יעבור חוק ההסדרים גם מריטה פוליטית. לקראת אוקטובר יאושר חוק רזה הרבה יותר, רק כדי למנוע את נפילת הממשלה.
2. ימי ניסן
דווקא באחד השבועות הקשים והמאתגרים נתקף אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות בכאבים עזים. הוא הוחש לטיפול רפואי וחזר לעבודה. ליו"ר ההסתדרות אין את הלוקסוס להיעדר, אלא שיום לאחר שובו הוא שוב חש ברע. "היום אני מרגיש מצוין", הוא עונה על שאלתי ומציין את האירוע החשוב ביותר מבחינתו השבוע: היוזמה המחייבת גופים ציבוריים לקלוט לפחות 5% מהעובדים בעלי נכות של 40%.
"את הקרדיט אני מעניק לח"כים איציק שמולי ויואב קיש, וכמובן לאורן הלמן מחברת החשמל. לכל אחד מהם וגם לי סיבות אישיות להתעסק בנושא שהינו בעל חשיבות רבה. נציבות שירות המדינה ניסתה להתחמק ונאלצתי לשגר מכתב אזהרה שבו הבהרתי את עמדתי. בעלי המוגבלויות יקבלו מעתה ייצוג הולם, והביטוח הלאומי יספק את המידע הנדרש. ימונה בעל תפקיד שיהיה אחראי על הנושא. מעסיק שלא ימלא את חובותיו יסתכן בקנסות מינהליים".
אבל עיקר עיסוקך השבוע נגע לתאגיד השידור הציבורי. מדוע בכלל נכנסת לקלחת לאחר שכבר נחתמו ההסכמים והיה ברור שהתאגיד החדש יוצא לדרך?
"פנה אלי מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר וביקש בשם ראש הממשלה לדחות את ההקמה כי התאגיד החדש לא יהיה מוכן בזמן. לא יכולתי ליזום בעצמי את הדחייה, כי אני חתום על ההסכם. פניית נתניהו שינתה את המצב, אבל עמדתי על כך שהשינוי ייעשה בהסכמת שר האוצר שהוא צד להסכם. עמדת שר האוצר הייתה מקובלת עלי בכל מקרה, ולכן אישרתי את הסיכום איתו. מדובר בסיכום סביר שנותן לעובדים מספר חודשי התארגנות נוספים. זה יסייע להעביר קבוצה נוספת של עובדים למסלול הפנסיה".
אבל מדוע לדחות? התאגיד אמור היה לעלות לאוויר באוקטובר, ועכשיו יש סימן שאלה גדול לגבי הלו"ז. על כך חטפת ביקורת קשה.
"התאגיד אינו מוכן לעלות לשידור באוקטובר. יש כאן שקר לבן. גם אלדד קובלנץ מנהל התאגיד אמר שהוא לא מוכן והחודשים הקרובים הם בבחינת חמצן לתאגיד. נכון שהדבר כרוך בהוצאה תקציבית נוספת, אבל העניין אושר על ידי שר האוצר. תאגיד השידור החדש יעלה לאוויר בין ינואר לאפריל 2017, למרות שהם היו רוצים לעלות כבר בינואר. לדעתי, זאת סתם היסטריה. אני לא מאמין שיהיו הארכות נוספות מעבר ל־1 באפריל ולא חושב שמישהו מחפש עוד הארכה. כולם רוצים לגמור את הסיפור וזה גם האינטרס של התאגיד".
אבל מדובר כאן בדיוק בסיפור של שדה דב. מחליטים לפנות ואז דוחים ודוחים וכלום לא קורה.
"אני לא מזהה את התהליך שאתה מדבר עליו. אבל אני חייב לומר שכבר בתחילת הדרך הייתי נגד חיסול רשות השידור. מבחינתי, צריך היה לעשות את הרפורמה שנעשתה ב־BBC ולהתייעל מבפנים בצעדים אמיצים. אבל בסיטואציה הנוכחית אנחנו כבר בנקודת אל חזור, וחשוב שהתאגיד החדש יקום כמו שצריך. אני מקווה שייקלטו כמה שיותר מעובדי רשות השידור, עם מינימום של 51%. התאגיד החדש ימנה 853 עובדים, כלומר כ־450 מתוכם עובדי הרשות".
מדוע בכלל הסכמת לחסל את רשות השידור? מדובר במהלך חריג ויוצא דופן במגזר הציבורי.
"אני מודה שלפני שנתיים נאלצתי להסכים לפירוק, כי אז פרץ מבצע צוק איתן וגזרתי על עצמי שלא לעשות צעדים ארגוניים בזמן המלחמה. שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ניצל זאת לרעה ועשה מחטף לא הוגן. הקמת התאגיד לא נדונה בוועדת הכלכלה ועקפו אותה באמצעות ועדה מיוחדת. נוצרה סיטואציה שלא יכולתי להתנגד בה. יש לי כאבי בטן על עובדי הרשות אבל לפחות דאגתי להם לתנאי פרישה הוגנים ושלא יפוטרו מיידית".
השבוע פורסם ב"גלובס" שנתניהו לוחץ להכניס את סעיף בוררות החובה לחוק ההסדרים.
"בדקתי את הפרסום. זה ממש לא רלוונטי, מדובר בספין. טיוטת חוק ההסדרים הופצה ויש לי אותה ביד וזה לא מופיע שם. כמובן שאני מתנגד אבל לא הגבתי כי הפרסום לא היה נכון".
היחסים של ברוש עם כחלון עלו על שרטון. איך היחסים שלך איתו, ואיך זה משפיע על מצב השולחן העגול?
"היחסים שלי מול כחלון מצוינים. העבודה מולו טובה, ועד היום עמדנו בכל הסיכומים. השולחן העגול התפרק כי הוא לא היה מספיק ממוקד. הרעיון המקורי היה שיושבים במטרה ליצור דיונים של פיוס וקידום הדדי. בפועל זה לא התנהל ככה. אם השולחן העגול נועד להציג רק את משנת אגף התקציבים, זה לא שולחן עגול אמיתי. ממילא אני לא צריך את השולחן העגול. אני מבחינתי ממשיך לעבוד מול משרד האוצר באמון הדדי מלא. בעניין מערכת היחסים של האוצר מול ברוש, אני מעדיף שלא להתייחס".
ביום ראשון יוחלט מתי יתקיימו הפריימריז לעבודה. אתה תומך בהרצוג. מה עמדתך?
"הוועידה אכן תתכנס ביום ראשון הקרוב ותקבע את המועד. כל מה שייקבע מקובל עלי. אני מבין שבוז'י מציע לדחות את הבחירות ליולי 2017. האמת שלא שמעתי עדיין על הצעה נגדית. אני מעדיף לפעול בנושא מאחורי הקלעים".
3. המפץ הגדול
השבוע קיבלנו מספר דרישות שלום משוק התקשורת. בזק בישרה על סיומו המוצלח של ניסוי שיקפיץ את מהירות הגלישה באינטרנט ל־1 גיגה ביט לשנייה, ענקית האינטרנט יאהו נרכשה על ידי ורייזון ב־4.8 מיליארד דולר ונמחקה מהמפה. ויש לנו חוק ההסדרים שבמסגרתו ינסו לשדרג את עידן פלוס כמתחרה פוטנציאלי להוט וליס, ולאלץ את חברות התקשורת הגדולות להעמיד את התשתיות שלהן לטובת המתחרים.
נתמקד דווקא בעניין האקטואלי הנוגע לבזק ולאינטרנט המהיר בטכנולוגיה המכונה G.FAST. השיטה עושה אינטגרציה בין הסיבים האופטיים שפרסה בזק לחוטי הנחושת שבבית הלקוח. השלב האחרון יהיה החיבור הפיזי בין הסיבים לנחושת. בזק אינה לבד, אם כי היא המתקדמת ביותר במגרש משחקים זה.
בשוק מסתובבות גם פרטנר וחברת החשמל עם מיזמי סיבים. מהירות הגלישה המרבית בבזק הינה כיום 100 מגה והממוצעת הגיעה ברבעון הנוכחי ל־40 מגה. הקפצת מהירות הגלישה ל־1,000 מגה כמוה כמעבר מנהיגה בסובארו לפרארי. מנכ"לית בזק סטלה הנדלר אינה נוקבת בלוח זמנים לפריסה ארצית להגדלת המהירות, אבל נראה שהמהלך ייצא אל הפועל ב־2017. הלקוחות ייתקלו אז בים של אפשרויות שעולם האינטרנט מעמיד בפניהם, שזכו לכינוי (IOT INTERNET OF THINGS).
עולם הטכנולוגיה והאינטרנט עובר בחמש השנים האחרונות מהפכה המשנה לחלוטין את אורח חיינו. מושגים כמו: ענן, ענן היברידי, בית חכם, IOT ,LTE, 4G או G.FAST הפכו לחלק בלתי נפרד מלקסיקון הבסיס של כל איש תקשורת. תפקידן של חברות התקשורת כמו בזק או הוט הוא להנגיש את הסינית הטכנולוגית ולהפוך אותה ראויה למאכל אדם.
באותן חמש שנים ענקיות טכנולוגיה כמו יאהו או נוקיה הודחו ממעמדן על ידי המלכים החדשים המשתלטים על חיינו בשקט ובזריזות. גוגל, שחדלה מזמן לשמש רק כמנוע חיפוש, היא אחת הבולטות בממלכה. היא ממציאה את עצמה מחדש בפיתוח המכונית האוטונומית ובכניסה מאסיבית לעולמות התוכן.
פייסבוק חדלה לשמש רק רשת חברתית. לאחר שרכשה את אינסטגרם, בלעה את וואטסאפ ושכללה את המסנג'ר, היא מתהדרת בקנייה הנוצצת של חברת אוקולוס. לפי הפרסומים, פייסבוק נפרדה מלא פחות מ־2 מיליארד דולר כדי לרכוש את הפיתוח הממכר אותנו למשחקי וירטואל ריאליטי בתוכנת תלת ממד. באחרונה נחשף מטוס המונע באנרגיית השמש שנועד לאפשר לפייסבוק להעניק גם לתושבי אפריקה את שירותי האינטרנט. אפל ממשיכה להתמקד בשיווק מכשירי אייפון, והסם המשמש כמנוע הצמיחה שלה הוא האפליקציות בחנות האפסטור.
אמזון הייתה נותרת עוד רשת ספרים בסיאטל כמו בארנס אנד נובל אלמלא ג'ף בזוס מייסדה, שהוכתר ב־2012 על ידי המגזין "פורבס" כמנכ"ל הטוב ביותר בארה"ב. בזוס חשב שאמזון יכולה להיות לא רק רשת ספרים אלא רשת קמעונאות המוכרת כל דבר שזז, בהם שטחי פרסום ומכשירי קריאה, ובאמצעות שירותי הענן גם את עודפי שטחי האחסון הממוחשבים. החברות הוותיקות התעוררו וגילו שמישהו הזיז את הגבינה שלהן וגורלן עלול להיות זהה לזה של מוכרי הקרח או לזה של נוקיה, שנחשבה פעם למלכת הסלולר.
ספקיות תקשורת אמריקאיות כמו AT&T וורייזון או ספקיות תוכנה וציוד כמו מיקרוסופט ואריקסון הבינו שהן חייבות בדחיפות להתאים עצמן למציאות. הידיעה מהשבוע על עסקת הענק של ורייזון לקניית יאהו תמורת 4.8 מיליארד דולר לא הפתיעה. ורייזון התעניינה בפעילות האינטרנט של יאהו שהתחילה את פעילותה יחד עם גוגל. איפה היא היום ואיפה גוגל. כל ענק תקשורת שחפץ חיים, מיהר לפתוח מרכזי חדשנות התואמים באורח פלא את הדנ"א התרבותי־עסקי של חברות כמו פייסבוק או גוגל.
המרכזים המכונים LABS או סטודיו מספקים את החידושים הטכנולוגיים העדכניים ביותר לצרכן. חלקם מאוישים על ידי צעירים ישראלים שחושבים פרוע. סביבת העבודה הפתוחה והעיצוב החיצוני האקסטרווגנטי יוצרים את הרושם שמדובר במשרד פרסום. המנהלים אפסנו את העניבה, ומסתובבים בג'ינס במקום בחליפה. מרכזי החדשנות הנפיקו בשנה האחרונה מוצרים המתכתבים עם האינטרנט.
"הפח החכם" מאפשר מעקב אחר מצב האשפה כדי לחסוך בהוצאות ההובלה. הרחפנים חדלו לשמש רק אמצעי לשינוע חבילות באמזון אלא הפכו לספקי מידע בזמן אמת על השדות החקלאיים, מאפשרים בקרה מרחוק של פעילות ועוד. אצטדיון ה"פורטי ניינרס" בקליפורניה מציע פתרונות דיגיטליים לניהול האצטדיון, כולל רישות של אלפי עמדות WI-FI. זה מאפשר הזמנת מזון ומשקאות באמצעות הסמארטפון, מעקב צמוד אחר מצב החנייה ועוד.
חזרה לבזק: מנועי הצמיחה בתחומים מסורתיים כמו טלפוניה או סלולר מוגבלים כיום מסיבות רגולטוריות, גם במחיר פגיעה בלקוחות. למרות זאת, בזק יכולה למנף את האינטרנט לפיתוח עסקים חדשים. יומיים לאחר חשיפת שדרוג מהירות הגלישה השיקה בזק שירות בית חכם, לא לפני שתוצאות סקר הוכיחו ש־95% מהנשאלים היו רוצים לקבל התראות בזמן אמת על המתרחש בבית באמצעות הסמארטפון. גידי גוב בשיתוף קארין גורן משכנעים אותנו יפה.
המידע יכול להתקבל באמצעות עדכוני Push באפליקציה, שיחת טלפון, מסרון או דואר אלקטרוני. הוא נתמך בשירותי ענן מאובטחים, והמידע שהלקוח אוסף (הקלטות וידיאו, התראות) מקודד ואינו ניתן לזיהוי על ידיגורם זר. לא ברור מדוע חברות הביטוח מתמהמהות ולא משתפות פעולה עם המיזם להוזלת פרמיית ביטוח הדירה ללקוחות הבית החכם.
גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות בבזק, מסביר שהמהלך הוא חלק מאסטרטגיה ליצירת ערך מוסף ברשת האינטרנט. תוכניות בזק מתכתבות יפה עם עמדת משרד התקשורת, הרואה בהשקעה בתשתיות את אחד ממנועי הצמיחה לענף. שאלתי את יקי זנו, סמנכ"ל טכנולוגיות בבזק, מה הבשורות לחודשים הקרובים: "בזק תרחיב את ניסוי ה־G.FAST שיגיע למודיעין, חיפה, ראשל"צ, שדרות, תל אביב, גני תקווה וטורעאן. אנחנו עומדים בשורה אחת עם חברות כמו סיוויס קום, AT&T ו־BT, הפועלות לאספקת קצב של מאות מגה".
4. הלוקר של יוחנן
מאז פרש מתפקידו כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, עשה יוחנן לוקר סיבוב עסקי קצר. הוא שימש כיו"ר החברות בקבוצת כלל תעשיות שבבעלות לן בלווטניק. לפני חצי שנה הוצע לו להצטרף לכימיקלים לישראל כמחליפו של ניר גלעד.
לא ברור אילו כישורים מביא איתו לוקר המצדיקים תגמול של 5.6 מיליון שקל לשנה, כפול מהקבוע בחוק, אבל דבר אחד בטוח: יוחנן מצא את הלוקר ללבו של עידן עופר, שסבור שהוא יוכל לספק עבורו את הסחורה במסדרונות השלטון.
לוקר נבחר לאחר שתוקפו של צעצוע המחמד הקודם (ניר גלעד) פג. דבר אחד נוסף בטוח. לוקר לא התברך בכישורים מסתוריים למציאת נוסחה סודית להפקת מינרל חדש מים המלח. הוא גם אינו מסוגל לשנות את האסטרטגיה העסקית של כי"ל ולפתח שוקי יעד חדשים.
עידן עופר, בעל השליטה בכימיקלים לישראל, שולט במשאב ציבורי השייך לעם ישראל. בפועל אין הבדל בין ניהול כספי ציבור בקופת גמל לבין כריית מחצבים. אין הבדל בין רישיון בנק לגיוס פיקדונות מהציבור לרישיון לכריית פוספטים בשדה בריר. כולם מתכתבים במישרין עם הציבור. ולכן תמוהה ההפרדה המלאכותית בחוק שכר הבכירים בין "מוסדות פיננסיים" לחברות הנוהגות בפועל כ"מוסדות ציבור".
מדוע זהבית כהן, בעלת השליטה בפסגות, מתקשה בגיוס מנכ"ל לבית ההשקעות בגלל מגבלת השכר (של 2.5 מיליון שקל), בעוד בתנובה, שבה שלטה עד לאחרונה, יכלה לשלם למנכ"ל הקודם אריק שור שכר ללא הגבלה? האם תנובה פחות ציבורית מפסגות? האם כימיקלים לישראל פחות ציבורית מהבנק הבינלאומי? התשובה לשתי השאלות היא שלילית.
אם כן, חוק שכר הבכירים מפלה לרעה בצורה קיצונית את מנהלי החברות הפיננסיות. לאור כל אלה מעניין לבדוק אם בעלי המניות של כי"ל יאשרו באסיפה הכללית הקרובה את שכרו של לוקר. האם טרפוד המהלך יגרום לעופר לעשות ברקזיט משל עצמו ולהתנתק מישראל באמצעות מכירת החזקותיו בכי"ל, בתי הזיקוק ובכל נכס נדל"ן שהוא מחזיק פה?
ההפרדה בין "חברות ריאליות" לחברות המנהלות כספי ציבור הינה מלאכותית. היא נועדה לרצות חברי כנסת תאבי פרסום. לאוצר אין כמובן אומץ להחיל את המגבלה הפוגענית על כל החברות הציבוריות מחשש לבריחה המונית לחו"ל. לכן הם מסתפקים בגופים הפיננסיים המוחלשים. עיוותים נוספים, כמו איך ייתכן שמנכ"ל לאומי קארד ישתכר יותר מהבוסית רקפת רוסק־עמינח, או איך ישתכר מנכ"ל לאומי ארה"ב יותר ממנה, נשאיר להזדמנות אחרת.
בית המשפט העליון ישוב וידון ב־7 בספטמבר בגורל חוק שכר הבכירים. זה לא מקרי שבהחלטת ביניים שניתנה שלשום הוארך צו הביניים נגד הפעלת החוק, והעתירה בנושא תידון בהרכב מורחב של שבעה שופטים. סביר להניח שבכל מצב שלא יהיה, גם אם יוחלט על ביטולו המוחלט של החוק, ח"כ שלי יחימוביץ' תצא וידה על העליונה. היא את הדיבידנדים שלה כבר קטפה.