שנים רבות נחשב אליעזר פישמן בציבור לאחד מטייקוני המשק, אף על פי שהיה כמעט חסר כל: השליטה בעסקיו הענפים הייתה שייכת במסגרת הסכמים חשאיים לבנקים, אך הוא המשיך לקבל דמי ניהול של מיליוני שקלים בשנה, נהג במרצדס מפוארת והתגורר בבית רחב ידיים בסביון, ששוויו נאמד בעשרות מיליוני שקלים. גם בנפילתו הצליח פישמן לשכנע את הבנקים שלא לפנות לבית המשפט ולהכריז עליו כעל פושט רגל. הוא ועורכי דינו שכנעו את הנושים שמוטב להם לגמור עניין בשקט: לפעול בשיתוף פעולה למכירת נכסיו. הכרזה על פישמן כפושט רגל תביא למכירת לחץ של הנכסים, תמורת המכירה תהיה נמוכה, והבנקים יזכו לקבל רק חלק משוויים האמיתי.



אלא שלבסוף החליטה המדינה למשוך את השטיח מתחת להסדר השקט שנערך בין פישמן לנושיו ופנתה לבית המשפט בבקשה להכריז על הטייקון המדומה כפושט רגל. ההליכים המשפטיים ומינוי המנהל המיוחד לנכסיו הרימו את המסך גם מעל חלק מהנכסים המשפחתיים וחלוקתם. לפישמן אישה, טובה, שתי בנות, רונית פישמן־אופיר וענת מניפז, ובן, איל פישמן. אם יתקבלו דרישות המנהל המיוחד שמינה בית המשפט, יאבדו גם הם את כל נכסיהם. אלה יימכרו כדי להחזיר לפחות חלק מהחוב, שגובהו 4 מיליארד שקל.



הדוחות שהגיש המנהל מטעם בית המשפט, עו"ד יוסי בנקל, חשפו שמשפחת פישמן אוהבת לגור בסביון, ובמהלך השנים החליפו ביניהם בעלויות על הבתים באופן שגרם לבנקל לכתוב: "נדמה שבני משפחת פישמן עוסקים במשחק של כיסאות מוזיקליים, שבמסגרתו הם מעבירים מיד ליד וללא תמורה נכסי מקרקעין של החייב (אליעזר פישמן). ביתם של הזוג אליעזר וטובה פישמן הועבר לבת רונית, בית ברחוב הר דפנה בסביון הועבר מבעלותה של טובה פישמן לבן איל, וילה סמוכה נרכשה ב־2003 על ידי הבת רונית והועברה בדצמבר האחרון לאחותה ענת ובעלה, והבת ענת קיבלה גם בית שנרשם ע"ש אמה טובה ברחוב הגדרות 57".



לרשימת הנכסים שעליהם שם בנקל את עינו נוספה השבוע וילה הרשומה על שם הבן איל ואשתו ברחוב החרמש בסביון. בנקל טען שהנכס הוסתר, איל פישמן אמר בתגובה שמדובר בנכס פרטי שרכש בכספו ואינו קשור לעסקיו של אביו והערבויות האישיות שנתן. בנקל ינסה להוכיח שכל הרכוש המשפחתי צריך לשמש להחזר חובותיו של פישמן.



מערכות היחסים המורכבות לא הסתיימו רק בנכסי נדל"ן. מהדוחות עולה שפישמן שלט בקבוצה סבוכה של חברות, רובן פרטיות, שחלק מהן היו בבעלותם המלאה של בני משפחתו, ובכל זאת נחשבו לחלק מהקבוצה ופישמן אף ערב לחובותיהן. מהדוח עולה שאפילו המנהל המיוחד לא הצליח עדיין להתיר את פקעת העסקים של פישמן משלל הרישומים והבעלויות, אבל טענתו ברורה: על הנושים לראות בכל הנכסים של פישמן ובני משפחתו מקשה אחת. הערבויות האישיות שנתן פישמן כנגד חובותיו, מאפשרות, לדעת בנקל, להחרים את כל רכושו של פישמן, וכן את רכוש אשתו וילדיו, הכולל חמש וילות מפוארות, חברות ונכסי נדל"ן רבים.



העברות הנכסים שאותן תיאר בנקל נראות כאילו ניסה פישמן, ערב הקריסה, למנוע מהנושים להניח ידם על חלק מהרכוש האישי שצבר, אולם כעת נראה שפעולות אלה לא יעזרו לו. לכל היותר הן יכבידו על מלאכת האיתור של נכסי הקבוצה, שחלקם רשומים על שם בני הזוג של בנותיו וייתכן שגם על שמות בני משפחה ומקורבים אחרים.



"הנושים הגיעו לנכסיו של פישמן מפני שהוא חתם על ערבויות לחוב", מסביר עו"ד חגי אולמן, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד יהודה רוה. "כאשר אדם חותם על ערבות, כל הנכסים שלו משמשים עירבון כנגד החוב. כאשר הלווה אינו עומד בחוב, פונה המלווה לבית המשפט ולאחר שהוכיח את חובו הוא יכול למכור את נכסי החייב כדי לקבל את החוב".



אבל במקרה הזה חלק מהנכסים שהבנק מבקש לשים עליהם את ידיו שייכים למשפחה. מדוע הילדים צריכים לאבד את הבית שאביהם עזר להם לקנות?


אולמן: "כשמגיע אדם לפשיטת רגל, בודקים אם הלווה תרם או העביר נכסים לאנשים הקרובים אליו לפני פשיטת הרגל. ההנחה היא שהעברות כאלה פוגעות בנושים לטובת בני משפחה והן לא תקינות. על פי החוק מבוטלות כל ההעברות שנעשו שנתיים לפני פשיטת הרגל, ואחרי בדיקה ניתן לבטל העברות רכוש ומתנות שניתנו במהלך עשר השנים שקדמו לפשיטת הרגל, אם מוכיחים שהלווה היה באותה תקופה נתון בחשש לפשיטת רגל".



אבל במקרה של פישמן דורש בנקל לבטל העברות שנעשו לפני 16 שנים, וטוען שפישמן החל להיערך כבר אז לפשיטת רגל באמצעות פיזור נכסים בין קרוביו ומקורביו.


"זו בדיוק הטענה שעליה מערערים בני המשפחה, שטענו בבית המשפט שאי אפשר ללכת כל כך הרבה זמן לאחור ולבטל מתנות והעברות שנעשו 16 שנה לפני פשיטת הרגל. הטענה של בנקל היא טענה חדשנית, ואני לא יודע אם בית המשפט יקבל אותה. מה שכן, נראה לי שקל יהיה להוכיח שגם בשנים שקדמו לפשיטת הרגל היה פישמן בסוג של חדלות פירעון ובכל מיני הסדרים עם הבנקים, שהעדיפו שהוא יהיה במצב דומה של פשיטת רגל רק ללא חותמת בית המשפט".



***



פישמן כמובן אינו לבד. מדי שנה נקלעים אלפי ישראלים למצב של פשיטת רגל. בשנה שעברה הגיע מספר פושטי הרגל לשיא של כ־19 אלף. רוב פושטי הרגל אינם אנשי עסקים, אבל כמעט כל הקמת עסק בסיוע הלוואות מכניסה את היזם לקבוצת סיכון.



עו"ד נועה הבדלה, שותפה במשרד ברנע המתמחה בתחום פשיטות רגל, אומרת שיש דרכים למנוע את אובדן כל נכסי המשפחה, גם במקרה של פשיטת רגל. "צריך להימנע מלערב את נכסי המשפחה עם הנכסים העסקיים. וגם כשאין ברירה ונאלצים לשעבד נכסים אישיים, רצוי להימנע משעבוד שוטף על כלל הנכסים אלא לשעבד את הנכס שאותו אפשר לאבד. במקרה של ערבות אישית, החלה על כל הנכסים של בעל העסק, קיימת אומנם סכנה לכל הנכסים. במקרה של פשיטת רגל, נדרש בעל החוב למכור גם את הנכסים המשפחתיים המשותפים וחלקו בהם יועבר לבנק.



"לכן, מי שפועל באמצעות חברה בע"מ צריך להיזהר: בשותפות עם בני המשפחה יש לחתום על חוזים מסודרים במקרה שבן משפחה עובד בחברה, או כאשר המשפחה נותנת הלוואות לחברה. באופן כזה ניתן יהיה להחזיר בחלק מהמקרים חובות של החברה גם לבעליה. במקרה של פשיטת רגל חייבים אומנם להחזיר גם נכסים שהועברו לבני משפחה בשנתיים שקדמו לפשיטת הרגל, אבל לגבי תקופות קודמות יצטרכו הנושים להוכיח שבעל החוב היה נתון באותה עת בחשש לפשיטת רגל".



מה ההכנסה המינימלית שיש להשאיר בידי פושט רגל?


"קטנה מאוד, ומשתנה בהתאם למצבו המשפחתי. היא נעה בין 2,162 שקל לחודש ליחיד עד ל־4,400 שקל לאלמן או גרוש ואב לשני ילדים לפחות".



[email protected]