גורמים בכירים במשרד המשפטים מעריכים כי תיק הבדיקה בעניינו של ראש המוסד יוסי כהן הוא "זוטי דברים", הגדרה משפטית למעשה קל ערך שלא היה צריך להיעשות, ודינו להיסגר. שלא מרצונו נגרר לאחרונה כהן לעין סערת החקירות נגד ראש הממשלה ורעייתו בעניין המתנות שהרעיף עליו איש העסקים ארנון מילצ'ן. אנשים שרצו ככל הנראה לפגוע עוד יותר בנתניהו שרבבו לפרשה את שמו של כהן, שנחשב למקורבו.
לפני כחודשיים פרסם רביב דרוקר בערוץ 10 כי כהן קיבל במתנה כרטיסים לקונצרט מאיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, שהוא גם ידידו של נתניהו. פאקר, על פי הפרסומים, מימן בכמה הזדמנויות נסיעות ליאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ואירח אותו. פאקר הוא גם חברו ושותפו העסקי של מילצ'ן. הרושם שנוצר היה של קשר מרובע מושחת: נתניהו-מילצ'ן-פאקר-כהן.
בעקבות השידור פתחה נציבות שירות המדינה בבדיקה. כהן התבקש למסור בכתב את גרסתו וכך עשה. את ממצאי הבדיקה שלחה הנציבות למשרד המשפטים כדי שיחליט בסוגיה. הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יכולים להחליט על אחת מכמה אפשרויות: להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית; להחזיק בממצאי הבדיקה בלי לקבל החלטה ולהמתין לתוצאות החקירות נגד ראש הממשלה; להודיע לנציבות כי היא יכולה להעמיד את כהן לדין משמעתי; או לסגור את התיק. לפי מקור משפטי בכיר, מנדלבליט ובכירים בפרקליטות סבורים כי בחומר אין בסיס להליך פלילי, וספק אם יש בו אפילו תשתית להליך משמעתי. הערכה דומה השמיע השבוע גם ברוך קרא, הפרשן המשפטי של ערוץ 10.
כהן הכיר את מילצ'ן ואת פאקר לפני כעשור וחצי, בעת שהיה ראש חטיבה באגף להפעלת סוכנים, צומת. הוא נשלח אל מילצ'ן על ידי ראש המוסד דאז מאיר דגן, שסבר שהמוניטין של הארגון מצויים בשפל וביקש לשקמם בעזרת מפיק-העל ההוליוודי. דגן ציפה שמילצ'ן יפיק סדרת סרטים עלילתיים על הארגון, מה שיתרום להילתו הנועזת ויעצים את כושר ההרתעה שלו. אך מילצ'ן, שלא רצה להפיק בעצמו ומכספו את הסרטים, ניסה לשדך למוסד מפיקים אחרים. בסופו של דבר, לא יצא מכך כלום, למעט ההיכרות בין מילצ'ן לכהן.
מילצ'ן ערך היכרות בין כהן לפאקר, שהיה שותפו לעסקים בהוליווד. שותפות שהקים מילצ'ן עם קרי פאקר, אביו של ג'יימס. בהמשך הקימו מילצ'ן וג'יימס פאקר חברה לייעוץ ביטחוני באסיה, שבה הועסק בין השאר ג'קי אשל, ראש "קיסריה", אגף המבצעים במוסד. במילים אחרות, לא היה זה נתניהו, כפי שניסו לרמוז בתקשורת, שהכיר לכהן את מילצ'ן ואת פאקר. הקשר בין פאקר, שידידיו מכנים אותו ג'יימי, לכהן, נמשך מאז. זה אינו קשר אסור. הוא היה כזה אם פאקר היה סייען של המוסד.
מדיניות המתנות
למוסד יש כללים נוקשים במיוחד של מותר ואסור ביחסים בין מפעיל סוכנים לסוכן או לסייען. הקשר חייב להיות מקצועי, ואסור לו לגלוש ליחסים אישיים, אינטימיים או עסקיים.
אף שבעבר היו מקרים שבהם אנשי מוסד יצרו קשר פסול עם סוכנים או סייענים - היו מי שניהלו יחסים אינטימיים או נישאו לסייענית שהכירו על רקע עבודתם, והיו כאלה, ביניהם בכירים, שהחלו לעבוד עבורם לאחר פרישתם - לא ידוע על מקרה שבו איש מוסד נענש על כך.
במוסד יש גם כללים מחמירים מאוד בקשר למתנות. בעיקרון, אסור לאנשי מוסד לקבל מתנות. זה חל במיוחד על אנשי השטח - בין שהם אנשי האגף המדיני (תבל) שנפגשים עם עמיתים במדינות שאליהן הם מאומנים, ובין שהם קציני האיסוף (הקצ"אים) שמפעילים סוכנים. עליהם להיות ספקניים באשר למניעיו של מביא המתנה, שיכולים להיות מחווה נימוסית או חנופה, אך גם רצון להפוך את קצין המודיעין לסחיט.
קצין איסוף ותיק שפעל בחו"ל סיפר כי אחד מסוכניו הטובים היה סוחר סמים ידוע. יום אחד הביא לו הסוחר במתנה קופסה יפה וקטנה. כשפתח אותה ראה שהיא מלאה באופיום. המפעיל שלף את אקדחו והצמיד אותו לראשו של סוחר הסמים ואמר לו: בפעם הבאה אני אלחץ על ההדק. סוחר הסמים קלט את הרמז העבה למדי.
מצד שני, במוסד מבינים כי רצוי לא להעליב את הסוכן או הסייען שעובד עם איש תבל או עם הקצ"א. ולכן נקבעה מדיניות המתנות, המחמירה יותר מזו המקובלת בשירות המדינה: איש מוסד המקבל מתנה מסייען או סוכן מחויב לדווח עליה ולהעבירה למטה בגלילות. שם יושבת על המדוכה ועדה מיוחדת שקובעת את ערכה של המתנה ומאפשרת לאיש המוסד, אם הוא חפץ בכך, לפדות אותה בכספו. גם אורחים שמגיעים לישראל - בין שהם ראשי מדינות ובין שהם ראשי ארגוני מודיעין או משתייכים לדרגי עבודה מקצועיים - מביאים עמם תשורה. זה יכול להיות ספר אמנות, אדריכלות או היסטוריה של מדינתו או תעודות ומגיני הוקרה. אלה מאוחסנים או מוצגים בחדרי קבלת הפנים במטה המוסד.
פאקר לא היה סייען, ולכן מבחינה מקצועית אין כל פסול בקשרים החבריים שיצר עמו כהן. השניים נפגשו פעמים אחדות בדירותיו בקיסריה ובתל אביב. אגב, בניגוד לדיווחים, מעולם לא בחברת יאיר נתניהו. ארוסתו של פאקר הייתה הזמרת האמריקאית מריה קארי, וכשהיא הגיעה להופעה בישראל בקיץ 2015 (קודם לכן נפגשה עם נתניהו ואשתו), הזמינה את כהן ומשפחתו להופעתה. כהן קיבל ארבעה כרטיסים להופעה בראשון לציון. הוא הגיע לקונצרט עם אשתו ובתו, ואת הכרטיס הרביעי נתן לנהגו. שווים של הכרטיסים היה כ-1,000 שקל. בנוסף לכך רכש כהן על חשבונו עוד כמה כרטיסים לבני משפחה נוספים.
באותה עת המתין כהן, שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), בציפייה דרוכה לכך שנתניהו ימנה אותו לראש המוסד. לדעת רבים במוסד ומחוצה לו, כהן היה המועמד המוביל והראוי מבין שלושת המועמדים, שכללו את רם בן ברק ונ'. מאיר דגן המליץ על כהן. אך נתניהו כהרגלו היסס, התקשה לקבל החלטה ומרט את עצביו של כהן עד לשנייה האחרונה, כשבישר על כך בשידור חי לאומה. אך טבעי שבנסיבות כאלה הוא בחן חלופות למקרה שלא ימונה למשרה. אחת ההצעות שקיבל הייתה להצטרף לחברת סייבר שמשקיעיה היו מילצ'ן ופאקר.
בדיעבד, כהן יודע ששגה. הוא הודה באוזני מקורביו שטעה כשנענה להזמנה להיות אורחה של הזמרת. אפשר להניח שהוא כבר הפיק את הלקחים הדרושים מהפרשה שפגעה בו, במשפחתו ובשמו הטוב. תהיה ההחלטה שיקבלו היועץ המשפטי והנציבות אשר תהיה, משיחות עם שרים, פקידים בכירים בממשלה ואנשי מוסד, ניתן להתרשם כי הפרשה אינה פוגעת בתפקודו של כהן.
רוח המפקד
מהיום שנכנס לתפקידו, כהן שם לעצמו למטרה לבצע כמה שינויים מבניים וארגוניים שתכליתם להפוך את המוסד לגוף עוד יותר יעיל ומבצעי. הוא התגייס למוסד ב-1983 והוכשר להיות קצ"א, תפקיד שבו לדעת כל הצטיין. דגן, שמינה אותו לעמוד בראש אגף צומת, הפקיד בידיו גם את המבצע הגדול לסיכול תוכנית הגרעין של איראן. לפי פרסומים זרים, במסגרת זו חיסלו לוחמי המוסד מדעני גרעין באיראן, ולפי פרסומים זרים, חיבלו בציוד שהיה מיועד לתוכנית הגרעין שלה בשיתוף פעולה עם ארגוני ביון אחרים.
לא מעט מרעיונותיו שואב כהן מניסיונו האישי במבצעים מיוחדים. לפני יותר מחודש חוסל בתוניסיה מהנדס שסייע לחמאס בפיתוח יכולות בתחום המטוסים ללא טייס, ושקד על פיתוח צוללת בלתי מאוישת. החיסול, המיוחס למוסד, נעשה במבצע יצירתי במיוחד - המחסלים התחזו לעובדים בחברה להפקת סרטים.
מאז שנכנס לתפקידו לפני כשנה היו עוד כמה פרסומים על חיסולים ומבצעי חבלה שיוחסו למוסד. קשה לדעת עד כמה הדיווחים נכונים, אך הם בהחלט מבטאים את "רוח המפקד". המוסד אינו מאשר או מכחיש את הדיווחים על החיסולים שמיוחסים לו, אך עצם הדיווחים מחזקים את הדימוי של הארגון, מעצימים את הפחד ממנו, מרתיעים אויבים ומגבירים את כוח המשיכה שלו. לאחר כל התנקשות מוצף אתר המוסד בפניות מגולשים המבקשים להתגייס לארגון או לנדב לו מידע.
ביטוי אחר להערכה שלה זוכים מערכת הביטחון והמודיעין של ישראל ניתן למצוא בקשרים המיוחדים שיש למוסד ברחבי העולם. לישראל יש קשרים דיפלומטיים עם כ-150 מדינות בעולם; למוסד, באמצעות אגף תבל, יש קשרים חשאיים עם יותר מדינות, בהן ערביות ומוסלמיות, ועוד עשרות ארגונים ברחבי העולם.
רק עם שתי מדינות נמנע המוסד מלקיים קשרים: איראן וקוריאה הצפונית. הסיבות להיעדר מגעים עם איראן מובנות. היא נחשבת לאויב מר של ישראל, והמגע היחיד שמיוחס לאנשי מוסד עמה הוא למטרות איסוף מודיעין ולעתים גם למבצעים אלימים. במקרה של קוריאה הצפונית, מדובר בבחירה של ראשי המוסד שלא לקיים קשר עם משטר הדיכוי המטורלל של קים ג'ונג און. זה שנים שקוריאה הצפונית מספקת ידע וטכנולוגיה לתעשיית הטילים של איראן, והיא אף החלה לבנות עבור בשאר אסד כור גרעיני, שעל פי פרסומים זרים הושמד על ידי ישראל ב-2007.
לא תמיד נמנעה ישראל מלקיים קשרים עם קוריאה הצפונית. לפני כ-20 שנה שלחו המוסד ומשרד החוץ משלחות לפיונגיאנג ונפגשו עם ראשי השלטון. מטרת הביקורים הייתה לנסות לתפור עסקת חבילה: סיוע של ישראל ואנשי עסקים יהודים במימון ובפיתוח מכרה זהב בקוריאה הצפונית, בתמורת להפסקת הסיוע שלה לתוכנית הטילים של איראן. העסקה לא יצאה אל הפועל.
למעשה, לראשי המוסד בשני העשורים האחרונים לא הייתה כל בעיה להיפגש עם מקביליהם במדינות רבות. המגמה הזו מתעצמת תחת ניהולו של כהן, שמכהן בתפקידו שנה וחודש. לא עובר כמעט שבוע בלי שהוא יארח במטה המוסד בגלילות עמיתים מארגוני ביון, וכמו קודמיו בתפקיד, הוא נוסע מעת לעת להיפגש עמם בחוץ לארץ. השבוע הוא נפגש ככל הנראה עם ראש ה-CIA מייק פומפיאו שביקר באזור.
כשהמזרח התיכון עולה בלהבות ובבית הלבן יושב נשיא בלתי צפוי, הביקוש למותג הנקרא מוסד רק הולך וגובר. הרצון לפגוש את ראש המוסד הישראלי ולשמוע את דעתו על המצב אינו מוגבל רק לעמיתים למקצוע. גם ראשי מדינות שמבקרים בישראל חפצים לראותו.
סדר היום של המוסד - מה שקרוי ציון ידיעות חיוניות (צי"ח) - אינו משתנה בתקופת כהן, למעט הדגשים קלים פה ושם. בראש סדר העדיפויות של הארגון, כמו באגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן), וביתר שאת עתה עם בחירתו של טראמפ, עומדת איראן. אחריה נמצאים חיזבאללה וחמאס (האחריות על פעולותיו בעזה ובגדה היא של השב"כ אך בחוץ לארץ של המוסד). אלה הן משימות של מעקב ואיסוף מידע, ואם צריך גם פעולות אלימות המיוחסות לישראל, נוסח התנקשויות במפקדים, מניעת אספקת נשק, ומעת לעת גם הפצצתם בסוריה ובאגן ים סוף.
לפני כמה שבועות הופיע כהן בפני גמלאים של אחד האגפים של המוסד ונשא באוזניהם סקירה מקיפה על המצב במזרח התיכון ומעמדה של ישראל במרחב. רבים משומעיו, ובהם בכירים לשעבר שכבר שמעו הכל, התרשמו. "יוסי כהן מוכיח שהוא בחירה ראויה", אמר לי איש מוסד בכיר לשעבר.