הדבר הראשון שצריך לציין הוא שלמרות ההחלטה של ישראל לקבל את הפניה המצרית להפסקת האש וההכרזה הרשמית מצדו של חמאס, הניסיון מלמד שכדאי להמתין עוד כמה שעות לפני שמסכמים את סבב ההסלמה הנוכחי. לכאורה בחמאס וגם בישראל מעוניינים בהפסקת האש, אבל לעתים, כפי שראינו בדוגמאות למכביר במהלך מבצע צוק איתן, הדברים בשטח יכולים להתפתח אחרת לחלוטין ולשנות את המציאות מקצה אחד לשני.
אך למרות זאת, יש מקום לסיכומים. בעימותים מהסוג זה - של צבא סדיר מול ארגון טרור כמו חמאס, להיבטי התודעה והקרב עליה יש חשיבות רבה, בהקשר הזה, גם הפעם העניק הקבינט הישגי חינם לחמאס. במקום להציג לציבור בישראל באופן בהיר את הסיבות להפסקת האש וההיבטים האסטרטגיים שלה, שרי הקבינט כבר היו עסוקים בוויכוח הפוליטי שמחזק עוד יותר את תודעת ההישג של חמאס.
בצה"ל סבורים שהפניה של חמאס למצרים לבקש הפסקת אש קשורה בקשר ישיר לתקיפות חיל האוויר בעזה ובעיקר בהפלת ארבעה בניינים, גבוהים יחסית לרצועה יעדים שלטוניים של חמאס כמו תחנת טלוויזיה, משרדי מודיעין ומשרד הפנים ותקיפות של עוד מאה ושישים מטרות מהאוויר, הם שגרמו לחמאס לבקש את הפסקת האש. אבל הנרטיב הזה, שמוצג עכשיו גם על ידי הדרג המדיני, על המכה הקשה שלכאורה ספג החמאס, לא נראה בשלב הזה כטיעון משכנע - גם הפעם חמאס הוביל את קצב האירועים בתחילתו ובסיום של הסבב הזה ואת זה קשה מאוד להסביר לתושבי הדרום בפרט, ולתושבי ישראל בכלל.
המשגרים יורים, היכולת נשחקה
אבל לצד השיח על הפסקת האש והמדיניות של ישראל מול רצועת עזה, נראה שגם לצה"ל יש הרבה לקחים להפיק מהימים האחרונים. הבלבול המדיני של ממשלת ישראל מול הרצועה אינו פוטרת את הצבא מהתבוננות ביקורתית על בעיות ותקלות מבצעיות שעלו מסבב האלימות האחרון. במהלך היומיים האחרונים, חמאס ירה מעל 460 רקטות ופצצות מרגמה לשטח ישראל, כאשר הוא ממקד את הירי בעיקר לאזור עוטף עזה בירי של פצצות מרגמה. מספר הפעמים שצה"ל פגע באותם משגרים היה מצומצם ביותר.
במקרים רבים אותו משגר היה בשימוש במשך 36 שעות הלחימה, כשהוא משגר אש לעבר אותו היישוב ללא הפרעה. בעבר באוגדת עזה ידעו לפגוע במשגרים אלה, ולשתק את מקורות הירי, אך היכולת הזאת הלכה ונשחקה בשנים האחרונות. ההסברים על שיפור יכולות החמאס בהטמנת משגרים באדמה, שימוש בטיימרים או השימוש באוכלוסייה כמגן אנושי, אינם יכולים להוות כתירוץ לשחיקה ביכולת הזו, גם בתוך המגבלות בהפעלת האש בידי צהל היכולת לעשות הרבה יותר במערך הזה של חמאס והג'יהאד האסלאמי.
לא רק האוטובוס היה חשוף מול ג'בליה
גם פגיעת טיל הנ"ט באוטובוס סמוך לאנדרטת "החץ השחור" בעוטף עזה, צריכה להדליק את נורות אדומות לקראת סבב הבא. מי שחושב שמרכז התקלה של האירוע הזה קשורה לבעיית משמעת חמורה של קצין ששיקר לשוטרים הצבאיים ועקף את המחסום, ככל הנראה שלא ראה את הסרט המלא שפרסם החמאס, ולא זוכר את התקלות החמורות שהתרחשו בשטחי הכינוס במהלך המבצע.
חוץ מהאוטובוס שספג את ירי הנ"ט, באזור התקרית היו עוד כוחות רבים, ורכבים חשופים לחלוטין לכל צלף או מפעיל נ"ט מג'באליה, שנמצאת במרחק של כשני ק"מ בלבד מגדר המערכת. בישראל לא מעוניינים במבצע בעזה, אבל במידה וירי כזה היה הורג לוחמים רבים, כנראה שכבר היינו בעיצומו של מבצע שממשלת ישראל אינה רוצה בו. גם אם סבב ההסלמה הזה הסתיים, התקופה הקרובה צפויה להיות מאוד לא יציבה. עד סבב הסלמה הבא לדרג המדיני וגם לצה"ל יש לא מעט לקחים להפיק.