בשבוע שעבר פורסם בערוץ 10 “מבצע דרייפוס", סיפור הצוללת הישראלית ששיגרה טורפדו לעבר ספינה אזרחית במלחמת לבנון הראשונה. אור הלר שידר כתבה שעסקה בירי ובתוצאותיו הטרגיות: 25 אזרחים הרוגים. המרואיין מייק אלדר לקח על עצמו להתריע על הכשל המוסרי, ומכאן ואילך השאלה היא: מה הלאה?
כמי שהיה לו בעניין חיכוך עם הצנזורה, נטיתי לא לעסוק בכך. חשבתי שמדובר בכתם שכל מי הים התיכון לא ינקו אותו, חשבתי שלמדנו את הלקח, חששתי שאנשים שנקלעו לסיטואציה הזו, אם בצוללת עצמה ואם במטה חיל הים, בלי קשר למעשה עצמו, ימצאו את עצמם בבית הדין הבינלאומי בהאג, ולאן ניקח את החרפה, ובכלל כבר היו דברים מעולם, ויאללה, בואו ונשכח שמשמעו הייתה בואו ונשכיח.
אבל מה שנשכח, כולל אצלי, הוא אפקט הבומרנג של הניסיונות לקבור סיפורים מעין אלו. הודות לעקשנות של ערוץ 10 ולעמותת “הצלחה", צף הסיפור כמו צוללת רפאים שהגיחה מתחת למים באור יום; מה שמשאיר חלל ריק ובו כמה שאלות מתבקשות. בהינתן העובדה שהאירוע פורסם ולא הוכחש, אין מנוס ממתן תשובות. חוקי המשחק אומרים שברגע שבו פורסם האירוע ולא הוכחש, יתחולל מחול שלדים שהוצאו מן הארון ובעיקר שרשרת תביעות אזרחיות על רקע פוטנציאל של פנייה לבית הדין בהאג לפשעי מלחמה.
ברגיל, מדינת ישראל מעדיפה תמיד לשלם במקום להיגרר לבתי משפט. כמו 400 אלף הדולר ששולמו, אחרי 23 שנה, למשפחת אחמד בושיקי שחוסל בטעות בלילהאמר שבנורווגיה. כך שיש על מה להסתמך כשבודקים לאחור את ניסיון ההשתקה הנואל של ירי הצוללת. אצל בושיקי זו הייתה החלטת מפקד שגויה בשטח, במקרה של החלטת מפקד הצוללת יש מעליו שרשרת פיקוד, נהלים שלכאורה הופרו ואחראים בצמרת המדינה, אם היו כאלה שידעו על המקרה וטייחו.
מפקד הצוללת טען שזיהה על הסיפון אנשים במדים. מאז ירי צוללות U הנאציות על אוניות סוחר במלחמת העולם השנייה, אין מצב שבו יורים טורפדו על אוניות סוחר אזרחיות. וגם אם יש חשד שמדובר במחבלים, יש באזור סטי"לים שתפקידם לבדוק ספינות חשודות. השאלה היא האם ניתן לסגור את תיבת פנדורה הזו, והתשובה היא לא. מכאן ואילך, ברגע שיהיה קצה חוט כמו הודאה באירוע של מדינת ישראל, כל קרוב משפחה של אחד מהרוגי הספינה עשוי לחבר את הנקודות ויאללה – להאג, או פיצויים או שניהם.
הדבר הנכון הוא להודות מיד באחריות, לשלם לקרובי הנפגעים פיצויים, לסגור את התיק וללמוד לקח. כמו תמיד, יש כאן איחור אופנתי של מדינת ישראל – אבל ניתן לתקן את המצב, אפילו היום. האלטרנטיבה היא המשך חפירה: כמו האם מפקד החיל ידע או אישר. בקיצור, לחתור לחוף מבטחים ולסגור את התיק.