בדרכו המגושמת: טראמפ ביקש לשבח את ישראל, אך נמצא פוגע בה

לכאורה, ישראל צריכה להיות מרוצה מדבריו. הם מוכיחים כי נענו הבקשות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, ראש אמ"ן לשעבר הרצי הלוי, ראש אמ"ן תמיר היימן וראש המוסד יוסי כהן, ולפיהן לא תשיג ארה"ב את כוחותיה מסוריה. ישראל מעוניינת בנוכחותם שם כדי שיהיו משקל נגד לנוכחות הרוסית ומנוף לחץ לדרישה להוצאת כל הכוחות האיראניים מסוריה.

אבל בדרכו המגושמת, עם אוצר המילים המוגבל שלו, טומנים דברי טראמפ מלכודת לישראל. הברית האסטרטגית יוסדה על אדנים מוצקים של שותפות אינטרסים, ערכים משותפים וקשרי משפחה. היא מאפשרת לישראל, זה עשרות שנים, ליהנות מסיוע כספי נדיב – ששיעורו עומד היום על כ־4.3 מיליארד דולר בשנה – ומתמיכה מדינית. ארה"ב היא ספקית הנשק של ישראל, בין שתי המדינות מתנהל שיתוף פעולה מודיעיני הדוק, ובכללו מבצעים חשאיים משותפים. על אדמת ישראל פרוס מכ"ם אמריקאי, ושני הצבאות עורכים אימונים משותפים. אבל כל אותן שנים הקפידו כל הממשלות להדגיש בפומבי, וגם בשיחות סגורות, כי ישראל יודעת להגן על עצמה וכי אין כל רצון שחיילים אמריקאים ילחמו שכם אל שכם לצד חיילי צה"ל. זו גם עמדת ממשלתו של בנימין נתניהו.

כעת, בעקבות דברי טראמפ, עלול להיווצר מצב חדש: אם חיילים אמריקאים ימותו בשדות הקרב של המזרח התיכון, יוכלו יריבי ישראל ואנטישמים משורות הימין הקיצוני האמריקאי להטיל על ישראל  את האחריות על כך. כבר עתה, בחלוף יממה מדבריו, יש מי שאומרים זאת, בעיקר ברשתות החברתיות. לו היה טראמפ חושב מעט לפני שדיבר (וזו בקשה מוגזמת ממנו) הוא היה צריך לתת הסבר אחר להחלטתו להשאיר את חייליו במזרח התיכון. זו החלטה שסותרת את עמדתו המקורית, שהיא בדלנית במהותה, להחזיר את הבנים הביתה, ולשחרר את אמריקה מתפקיד השוטר של העולם. מוטב היה שנשיא ארה"ב יסביר את החלטתו ברצון למנוע את התפשטות איראן במזרח התיכון.