בעיני רבים, כל נושא חקירות נתניהו כבר חרג מזמן מהאובייקטיביות

טקס הדלקת נר ראשון של חנוכה בנוכחות ראש הממשלה היה צריך להיות אירוע של אור, של שמחה. הוא נאם בפני חברי מפלגתו, הליכוד, וזה היה צריך להיות חיבוק משפחתי אוהב והדדי. הטקס היהודי העתיק הזה היה המקום והזמן לדבר על פרספקטיבה היסטורית, לברך על הניסים ועל הנפלאות. ובמקום כל אלה, שמענו נאום זועם מן הרגע הראשון. נתניהו פתח במטחי תותחים ללא רתע על כל הגורמים האפלים לדעתו שרודפים אותו בלי מעצורים ובלי הגינות. 
 

כך, פחות או יותר, רואה הציבור את הפרשה כרגע, ונתניהו תיאר אותה היטב. מצד אחד, יש הרואים בכל המתרחש סדרה של חקירות אכזריות נגדו, שלדבריו הן “תהליך שהוא נגוע מראשיתו". בנאומו חזר נתניהו שוב ושוב באוזני קהל בוחריו הגדול על ניסוחים דומים, שכולם מתארים את ההרגשה של ישראלים רבים מול החקירות, ואמר: “כל אחד מרגיש במעיים שלו שמשהו לא בסדר". הוא שב ואמר זאת בהמשך נאומו במילים אחרות: “משהו פה לא בסדר וכולם מרגישים את זה". 
 

ביבי יודע על מה הוא מדבר. בעיני ישראלים לא מעטים, כל נושא החקירות וההאשמות נגד נתניהו כבר חרג מזמן מהאובייקטיביות הקרה והזהירה שבה צריך להתנהל תהליך משטרתי. המעיים מנהלות כבר מזמן את התהליכים האלה יותר מאשר המוח. כך, לדעת ישראלים רבים החשים פגועים ונרדפים. נתניהו גייס את התחושה הזו בציבור כדי לאחד אותו סביב ההרגשה שהעוול המשפטי נעשה לציבור תומכי המפלגה הגדולה בישראל כולה ולקהל בוחריה, ולא רק נגדו, נגד בנימין נתניהו.

תחושת מעיים הפוכה נכונה גם לתיאור אותם חלקים בציבור שמייחלים לראות את נתניהו מואשם ולהדיח אותו מראשות הממשלה. הציבורים האלה צפו מעל מסך הטלוויזיה בנאום חנוכה הזה, בלי להאזין לדברים באמת ובלי להאמין ובלי לקבל ולו טענה או ביטוי מדבריו של נתניהו. לגביהם, כל החקירות של המשטרה וכל ההתמהמהות של הפרקליטות מעכשיו מיותרות. מה חשובה הוכחת האמת המייגעת והאינסופית הזו, הרי ברור שביבי ושרה אשמים.