התובע הכללי בבוגוטה בירת קולומביה פרסם השבוע הודעה רשמית שעל פיה במסגרת מבצע שקיבל את השם "מבצע סדום", עצרה המשטרה כמה ישראלים, ונגד אחרים הוצאו צווי מעצר בינלאומיים. המעצרים תועדו במצלמות המשטרה המקומית, ומפקדי המשטרה הופיעו בטלוויזיה המקומית ובהבעת שאט נפש וגועל תיארו את החשדות נגד העצורים: "הרשת עסקה בסחר בנשים, בעבדות מינית של קטינות ובארגון מסיבות מין עם נערות ממשפחות הרוסות עם קשיים כלכליים".
בהודעה המפורטת של המשטרה לעיתונות נאמר שהנערות אותרו ברחובות ובבתי ספר, ושהרשת הביאה לקולומביה גברים ישראלים, אנשי עסקים וחיילים משוחררים, העלתה אותם למתקני נופש וליאכטות שבבעלותה, וערכה להם אירועים סגורים שבהם ניצלו מינית את הנשים והנערות. באירועים נשפך אלכוהול כמים, וסמים סופקו ללקוחות וגם לנערות–נשים.
החקירה, שהחלה ביוני 2016, העלתה בין השאר שקצין משטרה קולומביאני סיפק מידע לאחד הישראלים המעורבים ברשת, מה שאפשר לחבריה להיות זהירים ולהקשות על המשטרה המקומית לפעול נגדה.
מי שמכיר קצת את היסטוריית הפשע הישראלי בחו"ל לא מופתע. היצוא הישראלי שהיה פעם פרי הדר, אבוקדו ועגבניות השתנה ללא הכר, ואחד מענפי היצוא הבולטים בעשורים האחרונים הוא פושעים אלימים ומתוחכמים העוסקים בסחר בנשים, בסמים, בנשק ובהונאות כלכליות בסדרי גודל של מיליארדים.
בשנות ה־60 פרחו עסקי מועדוני המארחות ובתי הזונות בגרמניה, ואחוז גבוה מהבוסים היו יהודים מקומיים וישראליים. בשנות ה־70 שלטו בשוק הזנות בערים רבות בצרפת חבורות של יהודים, שחלקם היו גם בעלי אזרחות ישראלית והם נודעו באכזריותם הרבה. עסקי ההימורים והזנות משכו אליהם ראשי ארגוני פשע ישראליים, שעלו על מפת הפשיעה הבינלאומית, וזה הצריך את משטרת ישראל לשלוח נציגות קבועה לארצות רבות באמריקה, בדרום אמריקה, באירופה ובאסיה.
מעקבים מתוחכמים והאזנות סתר בשיתוף פעולה עם האינטרפול והמשטרות המקומיות הביאו למעצרים רבים ולתפיסות של משלוחי סמים בכמויות אדירות, אבל הביקוש ל"סחורה" (נשים, סמים והימורים) הוא כה גדול, עד שאת מקום העצורים ממלאים כוחות חדשים, שחלק לא קטן מהם הם צברים עוקצניים, כמו אלו שנעצרו במבצע "סדום" הקולומביאני. המשטרה המקומית פרסמה את שמותיהם של חלק מהעצורים: בנימין, אסי, איתי, מור ואחרים, לתפארת מדינת ישראל.
כשראיתי את הצילומים שפרסמה המשטרה הקולומביאנית, נזכרתי באחד השירים המדליקים שחיברו עלי מוהר וחיים מרין והלחין יוני רכטר, "שירו של מקס". השניים גם חיברו לשיר הזה המשך שנקרא "שיר התשובה". את "שירו של מקס" שר גידי גוב ואת "שיר התשובה" שר חיים צינוביץ'. שני השירים האלו מספרים בצורה משעשעת על הצד המלוכלך של החברה הישראלית החדשה לעומת דור המייסדים.
דור המייסדים והישראלים החדשים ברובם הגדול אינם מכירים את השירים, כי הם לא מופיעים בפלייליסט של תחנות הרדיו. הנה הם לפניכם. לטעמי מדובר ביצירות פאר שכדאי ללמדן בשיעורי אזרחות בבתי הספר.
שירו של מקס
מוכנים?
כשהשתחרר–תי
לחוץ–לארץ טסתי
מהשכונה עברתי
שלום לאמא רק אמרתי
נפרדתי
מחברים, קרובים, ידידים
מכרים, גיסים, בני דודים
לחוץ–לארץ טסתי
ואותה קרעתי
בפריז איך שנחתתי
ואת סימון וז'ק פגשתי
ויצאנו ת'עיניים קצת לשטוף
חתיכות מיד תפסנו
ולהן כמו כלום הכנסנו
שמה יש אחול–שרמוטות בלי סוף
רחובות שלמים כיסינו
ומכות טובות עשינו
הכספים מתגלגלים ממש ברחוב
רק להזיז קצת את התחת
ואת הקופות לקחת
גם הנוף מאוד יפה שם
אחלה נוף
חו"ל חו"ל חו"ל
זה פה ממש ממול
בקזינו ברולטה
לקופה עשינו דיאטה
ויצאנו עם מיליונים בכיסים
אבל את הכל שרפנו
כשלהמבורג התעופפנו
בבתי זונות פוצצנו ת'כספים
בברלין לא התמזמזנו
שם שוטר אחד בזבזנו
והלך שם קרב כמו מהסרטים
רק סימון היה קרוע
הסתבך שם עם מחלואה
והוציא הכל לקנות לה תכשיטים
חו"ל חו"ל חו"ל
זה פה ממש ממול
ובצרפת
– לא, בספרד!
– מה אתה מדבר, בצרפת!
– לא, בספרד!
– אולי ספרד...
– אתה יודע מה? צרפת!
– אח...
לא זוכר כבר איפה
לא זוכר מתי
למה הסתבכתי
איך יצאתי חי
איפה לא הייתי
זה היה כדאי
ובסוף התגעגעתי
למלון מונית הזמנתי
ונסעתי לשדה התעופה
ופתאום נהג הטקסי
הוא אומר לי: אהלן מקסי
בחיים לא תאמינו
זה היה בן דוד של ז'ינו
שיושב עכשיו שנתיים
על שוד בנק בגבעתיים
בקיצור סוף־סוף הגעתי
ובאדמה נגעתי
את אמי טיק–טק נישקתי
וחזרתי
לחוץ לארץ טסתי
ואותה קרעתי
שיר התשובה
דפקתי חנויות רבות בכל העיר
פיצחתי כספות מקיר אל קיר
משכתי ת'שטיחים מעל החבלים
מילאתי ת'כיסים בתכשיטים
רמסתי אלמנות, פוצצתי גם זקנים
היו לי עסקים קשים עם יתומים
מכרתי להם חומר במחיר מחיר
שחור וחום וגם לבן בהיר
חיפשתי חיפשתי ושוב חיפשתי
יגעתי יגעתי ולא מצאתי
את האור בקצה המנהרה
אכלתי בחורות מתחת ועד בזז
דפקתי בקיצור כל מה שזז
מאנגליה מטורקיה ומיוון
דפקתי להן ברז לא קטן
הרמתי מיידלך בכל רחבי העיר
איך שאומרים - אני זיינתי למכביר
ולא הרמתי ככה בסיטונות
הרמתי כדי להוריד אותן לזנות
חיפשתי חיפשתי ושוב...
עד שסוף־סוף נפתח האופק
ויש לי ביד את התשובה
יש אלוהים - ואללה יסתור
אם הוא לא מביא לי את המכה, יאללה
חיפשתי חיפשתי ושוב חיפשתי
הלכתי עם ראש בקיר וגם נכנסתי
יגעתי יגעתי והופ - מצאתי
את האור - חזרתי בתשובה!