דבר אחד טוב כבר יצא מההכרזה על הבחירות, והוא המסר מוושינגטון על דחיית "תוכנית המאה" המופלאה של הנשיא טראמפ. לאור קווי המתאר הצפויים של התוכנית המודלפת, חשוב לקבל הפוגה של לפחות חצי שנה. אחר כך נראה מי יהיה הפריץ, מי הכלב ומי אולי ימות. 
 
בכלל, הבחירות הללו באות בעתן. אומנם הקואליציה בהרכבה הנוכחי יכלה בהחלט להגיע להישגים דרמטיים בכמעט שנה שנותרה עד למועד הפורמלי של הבחירות, אבל לא בנסיבות הנוכחיות, שכתובות על הקיר זה כחודש וחצי - מאז שאביגדור ליברמן התפטר מהממשלה. מאז אנחנו כבר במערכת בחירות, כשכל הצגה של שיירת הקואליציה הממשיכה כרגיל בדרכה הייתה חלק מהונאת מסע הבחירות עצמו. זכורות במיוחד ההצהרות הנרגשות של ראש הממשלה על התקופה הביטחונית הרגישה שבה אנחנו נמצאים, ועד כמה יהא זה חסר אחריות לפרק ממשלת ימין, וחלילה ימיט עלינו עוד אסון בנוסח אוסלו.

ובכן, עכשיו יכולים גם האדוקים שבביביסטים לבחון כמה כנות הייתה באמירה הזו של נתניהו, במיוחד מצד מי שמשמר מכל משמר את תוצר אוסלו – הרשות הפלסטינית. לממשלה הזו לא הייתה יותר זכות קיום בגלל כל הסיבות הטובות שמספרים לנו עליהן בתקשורת. אבל ישנה סיבה נוספת - בניגוד לססמאות של ראש הממשלה, היא לא באמת הייתה ממשלת ימין והיא לא באמת הביאה לביטוי את הפוטנציאל שהיה גלום בה.

 הצבעה בכנסת על חוק ההסדרה. צילום: מרק ישראל סלם
הצבעה בכנסת על חוק ההסדרה. צילום: מרק ישראל סלם


לא בכדי נאלצו מרכיבים בקואליציה להפעיל על נתניהו סחיטה באיומים בשבועיים האחרונים, כדי להתחיל לחוקק חוקים כמו חוק ההסדרה ב', שהיו צריכים להיחקק או להתבצע כבר לפני ארבע שנים. נתניהו מנע את החקיקה וההסדרה כל העת, והחמיץ, החמצה היסטורית, את האפשרות להבטיח את גורל מדינת ישראל עם דונלד טראמפ בראש נבחרת חלומות וושינגטונית. 
 
נתניהו החמיץ את שינוי כללי המשחק מול הרשות וההתיישבות, כנראה במכוון, מתוך תפיסת עולם שלא עולה בקנה אחד עם הצהרות הבחירות שלו. אותן הצהרות קוממיות שאליהן ניחשף בקרוב מחדש, בדיוק כפי שעשה ערב הבחירות הקודמות. שוב יאגף את הבית היהודי מימין ויפציע כמר ביטחון והתיישבות. אלא שהפעם לא ברור עד כמה הטקטיקה הזו תצליח. כמה פעמים אפשר להפעיל את אותה תוכנית הונאה עד שיפסיקו להאמין לך? 
 

אלא שמבחינת המצביעים הפוטנציאלים של נתניהו זו בהחלט לא הבעיה היחידה. גם אם לא יוגשו כתבי אישום נגדו לפני יום הבוחר, וכנראה שלא יוגשו, כל מצביע חייב לשאול את עצמו מה יקרה ביום שאחרי. כי לפי ההצהרות הנחושות שבוקעות מהפרקליטות, גם אם נתניהו ייבחר, הוא ימצא את עצמו מיד בשימועים, לקראת הגשת כתבי אישום. האם זה ראש הממשלה הלאומי שהם רוצים לבחור לעצמם, או שהם חייבים למצוא אלטרנטיבה בתוך המפלגה או בתוך המחנה?