השבוע מלאו שלוש שנים לתחילת יישום הסכם הגרעין בין שש המעצמות לאיראן. נותרו להסכם עוד שבע שנים ובסוגיות מסוימות הוא יפוג רק בעוד 12 שנה. שמו המלא הוא "תוכנית משותפת ושלמה לפעולה" או בראשי תיבות באנגלית JCPOA. ההסכם עבר מהפך אדיר כאשר הנשיא דונלד טראמפ הודיע במאי 2018 כי ארה"ב מבטלת את ההסכם ומחדשת את העיצומים על טהרן. 
 
שאר המדינות שחתמו על ההסכם – סין, רוסיה, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיראן – ממשיכות לדבוק בו. כך שלמעשה נטישת ארה"ב לא שינתה דבר באשר לדבקות במסגרת הלגיטימיות הבינלאומית שלו. אולם בפועל נבקעים סדקים ביחס להסכם, במיוחד מצדה של טהרן, שמאבדת את סבלנותה מהתנהלות שלוש מדינות האיחוד האירופי החתומות על ההסכם.

האיחוד האירופי אומנם הבטיח להקים קרן מיוחדת שתסייע לחברות אירופיות ותפצה אותן על נזקים שייגרמו להן אם ארה"ב תחרים אותן בתגובה להמשך קשריהן העסקיים עם איראן. אך הקרן טרם קמה וגם אם תקום – סבירות נמוכה שהיא תצליח לשכנע חברות אירופיות גדולות להמשיך לשמר את השקעותיהן או המיזמים שלהן באיראן.
 
וכך, יותר ויותר תאגידי ענק אירופיים, כולל בנקים גדולים, ופה ושם אף סיניים ורוסיים, הכריזו ומכריזים כי הם עוזבים את השוק האיראני. הם חוששים שוושינגטון תנקום בהם וברור שהם מעדיפים לעשות עסקים עם ארה"ב ולזרוק את איראן אל מתחת לגלגלי האוטובוס. על רקע זה הודיע לאחרונה מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי אדמירל עלי שמחאני כי נסגר לאירופה חלון ההזדמנויות לסייע לאיראן לממש את היתרונות הכלכליים שמעניק לה ההסכם, בעזרת מנגנון עוקף־עיצומים אמריקאיים.

רמז נוסף בא מפיו של ראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן עלי אכבר סאלחי, שהודיע כי ארצו מפתחת יכולת לשוב ולייצר דלק גרעיני ברמת העשרה של 20%. יש להדגיש כי איראן עדיין לא מייצרת את הדלק הזה, משום שזו תהיה הפרה ברורה של ההסכם, שאיראן עדיין דבקה בו. 
 

דוחות שמפרסמת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שנסמכים על ביקורי פקחים באתרים איראניים מדגישים כי טהרן מכבדת את הסכם הגרעין. אם כי פה ושם נתגלעו חריגות שהן מבחינתה שוליות. אחת כזו נחשפה בעקבות מבצע המוסד, שבו נגנב ארכיון הגרעין האיראני במלואו. או אז התברר כי איראן לא העבירה לסבא"א את כל המסמכים, הרישומים, התיעוד והציוד של תוכניות העבר שלה, שהצביעו - על מה שהיה גם כך ידוע - שעד שנת 2003 היא שקדה על פיתוח תוכנית גרעין צבאית, שיקרה לעולם והפרה את מחויבויותיה הבינלאומיות. 
 

הדבר מעיד על רצונה של איראן לשמר את הידע והיכולת שלה לרגע שבו תחליט לחדש את תוכנית הגרעין הצבאית ולפתח נשק גרעיני. בכל מקרה, גם אם איראן תחליט לעזוב את ההסכם, אין פירושו של דבר שהיא מיד תפרוץ אל הפצצה. היא פשוט תחדש את המחקר והפיתוח מהמקום שבו הפסיקה, בגלל מגבלות ההסכם.