את התקיפה אתמול, שכוונה לשדה תעופה בדרום־מערב דמשק, ייחסו בתקשורת הסורית והרוסית לישראל. הן התקיפה והן התגובה ממחישות, כבר בימים הראשונים לכהונת הרמטכ”ל הנכנס רב אלוף אביב כוכבי, כי אף אחד מהשחקנים המעורבים לא צפוי לוותר על היעדים שהציב לעצמו בסוריה.
נראה שבשבועיים האחרונים כולם מקשיחים את עמדותיהם ומקצינים את פעולותיהם, ועובדה זו עשויה להוביל לסבב הסלמה. הרוסים, על פי הפרסומים האחרונים, מסמנים לישראל כי יש אזורים, בהם שדה התעופה הבינלאומי בדמשק, שבהם לא יקבלו תקיפות ישראליות, אבל הם גם אינם שבעי רצון מהמשך הפעילות הישראלית.
מצד שני, גם עתה נמנע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מלהציב אולטימטום לישראל לעצור את התקיפות. בשבוע האחרון, מרחב העמימות, שגם כך נפרץ בחודשים האחרונים, כבר אינו קיים בפועל, ולראיה ראש הממשלה בנימין נתניהו מאשר את התקיפות הישראליות האחרונות עוד באותו היום. גם סיום כהונתו של אינזקוט וסיקור הישגיו במערכה מול התבססות איראן והתעצמות חיזבאללה בסוריה מחדירים אצבע בעין האויב ואינם מסייעים בניסיונות לשמור על הקווים האדומים של ישראל.
חשוב להדגיש שגם בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה, כשישראל תקפה מטרות של חיזבאללה או איראן, לכולם היה ברור שמדובר בתקיפות של חיל האוויר שלנו. נראה שבתקופה האחרונה, למרות הירידה היחסית במספר התקיפות שמבצעת ישראל על אדמת סוריה, מדיניות העמימות הישראלית נפרצה לחלוטין.
על פי הדיווחים, אתמול תקפה ישראל באופן חריג במהלך היום, וראש הממשלה נתניהו אישר כביכול את התקיפה כמה שעות לאחר מכן במהלך ביקורו בצ’אד. זהו כאמור שינוי במדיניות העמימות הישראלית, ואין להתעלם מכך. יכול להיות שזה קשור לעובדה שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות, שבה יש השפעה לדרך העברת המסרים הגלויה וגובר הרצון למנף את ההישגים בצפון. אולם בסוג כזה של מערכה, גם לדרך העברת המסרים, ולא רק לפעולות הצבאיות עצמן, עלולה להיות השפעה שלילית על רף המתיחות באזור.
בהיבטים שונים, התקיפות בסוריה הופכות מורכבות יותר. בעשרות מקרים תקפה ישראל ללא תגובה מהצד השני, אבל בישראל מזהים שינוי גם בעניין הזה. כמה מיליציות שיעיות, שנמצאות בפאתי דמשק ומופעלות על ידי כוח קודס האירני, מסומנות על ידי צה”ל ככאלה שעשויות להוציא אל הפועל תגובת נקמה על תקיפות ישראליות.
מדובר באלפי לוחמים בודדים בארבע מליציות. ההערכה היא כי רמת המקצועיות של הלוחמים הללו אינה גבוהה, אך האיראנים יכולים להשתמש במיליציות בעיקר ליצירת משוואת תגובה, באמצעות ירי רקטות לעבר רמת הגולן בתגובה על תקיפות שמיוחסות לישראל. ההערכה בצה”ל היא שבידי המילציות מאות רקטות לא מדויקות, שיכולות להגיע לטווח 70־80 ק”מ.
במציאות כזו, בצה”ל מביאים בחשבון שתקיפות של חיל האוויר בסוריה עלולות לגרור אחריהן ירי רקטות לעבר ישראל, שיוביל בהכרח לתגובה ישראלית נוספת, כפי שקרה ביום הקרב שבו הופל מטוס קרב ישראלי לפני קצת פחות משנה. בהקשר זה, נראה שהצבת מערכת כיפת ברזל באזור לא הייתה מקרית. בצה”ל נערכו מראש לצורך בהגנה אזרחית, במיוחד כאשר בחרמון נופשים ישראלים רבים.
הירי שבוצע אתמול לעבר החרמון כבר לא היה זליגה מקרית של ירי נ”מ לעבר מטוסי חיל האוויר. בפער הזמנים הברור בין התקיפה הישראלית ליירוט של כיפת ברזל, נורה טיל קרקע־קרקע לעבר צפון רמת הגולן והחרמון. ספק אם הוא היה פוגע בשטח הישראלי, שכן היירוט בוצע בשטח סוריה, אבל האירוע אתמול ממחיש עד כמה הגזרה הצפונית רחוקה מלהיות שקטה.