באחד מן השלטים מעשה בית שהניף שלשום אחד התומכים בכנס גנץ בגני התערוכה נכתב על קרטון חום: "יאללה בלגנץ". אכן התחיל בלגנץ במערכת הפוליטית כאשר פורסמו אתמול הסקרים, אבל כרגע נראה שזה בלגנץ בעיקר במחנה השמאל. לא יפה, ככה לא עושה מי שמנסה להביא את החידוש המרענן: אין שמאל ואין ימין. מבחינת חלוקת הבוחרים, הרי התוצאות האלה בסקרים משאירות את השמאל והימין באותם מקומות שבהם הם היו מאז בריאת העולם וצדדיו. התוצאות רק מדרגות את מועמדי השמאל בסדר אחר.
זה די עצוב. האם באמת אף אחד מן הבוחרים, הן מימין והן משמאל, לא מאמין לגנץ שהוא ביטל את החלוקה לימין ולשמאל, וכי הוא יתעלם ממנה וגם בעתיד לא יפעל על פיה? על פי החלוקה של הבוחרים, ובהנחה שהסקרים מבטאים אותה ולו בקירוב, הרי הבוחרים לא מאמינים לו. למרות דבריו, מיקמו אותו בשמאל. הן בוחרי גוש הימין לא מאמינים לו, ולכן הם לא שוכנעו להצביע לו, והן בוחרי השמאל חושבים שהוא דיבר מן השפה אל החוץ בעניין הגדרת המחנה שהוא היה רוצה לייסד. הם רואים בו מייצג מוצלח של המרכז־שמאל ולכן מעבירים את הקולות שלהם ממועמד המרכז־שמאל שלהם אליו.
צריך לזכור שתוצאות הסקרים האלה מתארות אותה חלוקה של בוחרים גם אם מאמצים את הדעה שאלה בחירות שבהן אין משקל לימין או שמאל, אלא למחנות החדשים: מחנה "רק לא ביבי" ומחנה "ביבי למרות ודווקא". יש עוד זמן עד הבחירות, וגם החידוש שבדמותו היפה־באמת וההרואית־באמת של גנץ אולי ידהה בגלל כיעור הפוליטיקה.
למפלגת השלטון ולראש הממשלה יש אפשרויות למשוך את לב וראש הבוחרים בדרכים רבות, כי ביכולת ראש ממשלה מכהן לבצע ולא רק לנאום. מובן שראש ממשלה עלול גם לעשות שגיאות במעשיו, שבעקבותיהן העם לא יצביע עבורו. הכל פתוח, והסקרים ינסו לשקף זאת מעתה ועד הבחירות. הבחירות יציגו לבסוף את תוצאות האמת, שגם הן יכולות להפתיע.
למפלגת השלטון ולראש הממשלה יש אפשרויות למשוך את לב וראש הבוחרים בדרכים רבות, כי ביכולת ראש ממשלה מכהן לבצע ולא רק לנאום. מובן שראש ממשלה עלול גם לעשות שגיאות במעשיו, שבעקבותיהן העם לא יצביע עבורו. הכל פתוח, והסקרים ינסו לשקף זאת מעתה ועד הבחירות. הבחירות יציגו לבסוף את תוצאות האמת, שגם הן יכולות להפתיע.
לפני תחילת הכנס של חוסן לישראל ראיתי מול הכניסה לאולם כמה צעירים, מתולתלת אחת וארבעה צעירים נוספים, עומדים עם שלט בד ארוך שעליו כתוב: "בלי איחוד אין חוסן לישראל". כולם מחזיקים בו מאוחדים וכולם צועקים "תתאחד, תתאחד, תתאחד", בקצב ובעזרת מגפון. הם מתנדבים בעלי אכפתיות פוליטית, כך ביררתי בשיחה איתם. חשבתי לעצמי אם נאה שאביך אותם בשאלה סבוכה קצת יותר, בסך הכל צעירים אכפתיים. שאלתי: "מה דעתכם על איחוד כזה: גנץ מתאחד עם הליכוד והעבודה?". "לא, לא", הם אמרו לי, "יש מחנות. מחנה שמאל מול מחנה ימין. שיתאחד עם לפיד, העבודה, כחלון". על פי הסקרים שפורסמו, החלוקה הזו עדיין לא נפרצה. גם לא על ידי גנץ, שלא מכיר בה.