הפריימריז במפלגת הליכוד זכו לתהודה רבה. החברה הישראלית הביטה בהשתאות בחגיגה הדמוקרטית, שהפכה מצרך נדיר במפלגות האד הוק שקמות חדשות לבקרים ומונהגות על ידי שליטים יחידים. 



הפריימריז הנהוגים בישראל דורשים שיפורים מסוימים, אך הם בהחלט שיטה מועדפת וראויה שמבטאת את רצון חברי המפלגות. השבחים למפלגת הליכוד בהקשר זה במקומם. אלא שמכאן ועד ההתלקקות של התקשורת, ואף של חלק מאנשי שמאל סביב הרשימה, הדרך עוד ארוכה. 
 
שבחים הורעפו על הרשימה בתקשורת. רבים בה מיהרו להצהיר כי מדובר בנבחרת ממלכתית, מכובדת ורצינית. גם בקרב אנשי שמאל נרשמה התלהבות. ח"כ איתן כבל, למשל, טען בתוכניתו של רינו צרור: “אני מוכרח להודות שזו חתיכת רשימה, קשה להמעיט בערך העשירייה הראשונה וקשה שלא לפרגן". 
 

צריך לומר בבירור: גם אם שמים את האידיאולוגיה בצד, רשימת הליכוד לכנסת היא בעיקר רשימה כושלת של מנותקים מהעם. גם הממלכתיות ממנה והלאה. זו רשימה שהאנשים בה לא רואים ממטר את האינטרס הציבורי ולא את ערך ניקיון הכפיים. רובם ככולם מעניקים שכפ"ץ מוסרי לראש הממשלה נתניהו ומוכנים לתת לו להמשיך להנהיג את המדינה גם במקרה שיוגש נגדו כתב אישום והוא יצטרך לבלות את ימיו בבית המשפט. לא מן הנמנע שיחתמו גם על החוק הצרפתי. 
 
יולי אדלשטיין, הראשון ברשימה, היה זה שמינה ועדה ציבורית בניסיון להגביל ולצנזר את שידורי ערוץ הכנסת ולהפוך אותו לערוץ מטעם. שר התחבורה ישראל כץ, שהתברג במקום השני, הוא שר כושל שמחזיק בתפקידו כבר שלוש קדנציות ברציפות. את התוצאה אזרחי ישראל חשים כל יום בפקקים, בדחק ובתקלות האינסופיות ברכבת, שהפכה מפתרון לבעיה קשה. השר גלעד ארדן, שנבחר למקום השלישי, הוא דוגמה נוספת לשר כושל. פעמיים לא הצליח למנות מפכ"ל, ובתקופתו אמון הציבור במשטרה הגיע לשפל. 
 
בצד אלה, קשה שלא להזכיר את השר יואב גלנט, שנבחר למקום השישי. הוא, כזכור, נפסל לרמטכ"לות בעקבות ממצאים בדוח מבקר המדינה הנוגעים להשתלטות בניגוד לחוק ולאורך זמן על קרקעות מדינה. חדור זעם קדוש, הוא אינו מפסיק לטנף על הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שנבחר לבסוף במקומו. 
 
השרה גילה גמליאל, במקום התשיעי, שולחת את ילדיה לבית ספר פרטי, אקט שיש בו כדי להגדיל את הפערים בחברה הישראלית ולפגוע בחינוך הציבורי. היא אינה מבינה מדוע אין הדבר מתיישב עם תפקידה הנוכחי או עם שאיפותיה להיות שרת החינוך. אבי דיכטר, שהגיע למקום העשירי, היה כזכור ראש השב"כ, ולא מזמן, באקט שיש בו מנוסה מאחריות, הצהיר כי מי שניהל מטעם הארגון את חילוץ מדחת יוסף הוא לא אחר מאשר סגנו.
 
ניתן לציין נבחרים נוספים ברשימה: חיים כץ (המלצה לכתב אישום) ודוד ביטן (חשוד בקבלת שוחד). וחשוב להזכיר עוד דמות: קרן ברק, עד לא מזמן לוביסטית של חברת הסיגריות "ג’ול", איגוד חברות הנפט, הבנק הבינלאומי, סלקום, צומת ספרים ועוד חברות רבות. הציבור כבר לא יודע את מי נבחריו משרתים.