הפאניקה סביב "עליית השמאל" מלאכותית, מבוימת ומגוחכת. מדהים שנתניהו הצליח לשכנע את כולם במציאות האלטרנטיבית הזו רק כדי להמשיך את מלחמתו הנואשת להימלט מאימת הדין. עצוב שאין בליכוד צדיק אחד שיתנער, יקום ויגיד את האמת. הכבשים פועות רק בחדרים סגורים, בסודי־סודות, בהצללה ועיוות קול. הפחד משתק את כולם. ביום שאחרי נתניהו, הם יספרו איך חירפו את נפשם על משמר הדמוקרטיה.
לא מזמן, סדרת הפעולות הלא תיאמן של נתניהו ביממות האחרונות הייתה מייצרת רעידת אדמה שממוטטת את המערכת הפוליטית על עצמה. האיש משריין מועמד מהבית היהודי אצלו בליכוד, כדי שיפרוש יום אחרי הבחירות ויחזור לבית היהודי.
האיש מבטיח לסמוטריץ' שני תיקים בכירים בממשלה, כמו תיק החינוך. ומה עם הקבינט? אני מתאר לעצמי מה עובר עכשיו על ראשי זרועות הביטחון המבועתים. בקצב הזה, סמוטריץ' עוד יהיה המבוגר האחראי של הקואליציה הבאה.
אחרי שאמרנו את כל זה, חובה להוסיף: השמאל, או שאריותיו, הרוויח את מצבו ביושר. מי שמגן על זכותה של חנין זועבי לכהן בכנסת ישראל, לא יכול לבוא אחר כך בטענות נגד בן גביר ובן ארי. חופש הדיבור וחירות הביטוי צריכים להגן באותה מידה על שני הקטבים הפוליטיים.
מי שלא הבין בזמן שגם דמוקרטיה לא יכולה להשלים עם נציגים שמנסים להחריב אותה מבפנים ומזדהים עם אויביה השוללים את קיומה, לא יכול להתקומם על העובדה שגם הצד השני דורש חירות ביטוי מוחלטת. הקווים האדומים חשובים, אבל צריכים להיות מתוחים לרוחב כל החזית, לא רק בצד אחד שלה. נכון, זועבי פרשה, אבל בטח יקום לה יורש. אין סיבה לגלות סובלנות מול התופעה הזו.
הטור המלא של בן כספית ב"מעריב סופהשבוע".