בסוף, טראמפ יתברר כאיש המשמעותי ביותר במערכת הבחירות בישראל

מיד לאחר הבחירות, כאשר הנשיא רובי ריבלין יידרש להכריע על מי להטיל את משימת הרכבת הממשלה, נתניהו או גנץ, תונח על השולחן עסקת המאה של הממשל האמריקאי. על פי מה שהודלף עד כה, תקום מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית. היישובים היהודיים ביהודה ושומרון יתרכזו בשלושה גושים: גוש עציון, גוש מעלה אדומים וגוש אריאל. אין ספק, מפלגות הימין יתקשו לקבל את העסקה הזו, שתזכה כנראה לתמיכה של מדינות ערב המתונות.
 

טראמפ רואה בתוכנית משימה מדרגה ראשונה. הוא מתכוון להיאבק על ביצועה במלוא עוצמתו. כבר נוכחנו לדעת כי כאשר הנשיא האמריקאי נעול על מטרה, הוא הולך עליה עד הסוף. מה גם שהוא הבהיר כי העברת השגרירות האמריקאית לירושלים היא חלק מהתוכנית הכוללת שלו לפתרון הסכסוך, ובהמשך הדרך גם ישראל תצטרך לשלם את חלקה כדי להגיע לפתרון הסכסוך.
 

כאשר התוכנית הזו תגיע לשולחנו של נתניהו, אם יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה, הוא יתקשה לדחות אותה, למרות כל המוקשים שטמונים בה. מנגד, שותפיו בימין, כולל חלק ניכר מחבריו בליכוד, יתנגדו לתוכנית. מצב זה ייאלץ את נתניהו לפנות שמאלה, אל כל אלה שמושמצים על ידו בימים אלה. והם, כמובן, לא יוכלו לסרב לעסקה שיש בה מרכיבים מהמצע שלהם. בקיצור, פה כפי הנראה תיסלל הדרך להקמת ממשלת אחדות לאומית - ליכוד, כחול לבן, עבודה ואולי מרצ. 
 

לא במקרה דרש נפתלי בנט לאחרונה לראות את תוכנית המאה עוד לפני הבחירות. הוא כבר רואה את הנולד, את התסריט שמוצג כאן, שבו הוא יישאר מחוץ לממשלה. השאלה הגדולה היא כיצד יתמודדו גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי, וגם גבאי וחבריו בעבודה, עם ההליכה עם מועמד שכתבי אישום חמורים ניצבים מולו בכפוף לשימוע. הם הרי הודיעו מראש שאין סיכוי לשיתוף פעולה, אבל אולי השלום ייאלץ אותם להתגמש, כי ישראל לפני הכל.
 

מבחינת נתניהו, כל מהלך שיאפשר לו לשרוד הוא כשר, אפילו ישיבה בממשלה עם שמאלנים חלשים, ולכן אין להתייחס ברצינות לכל ההשמצות ההדדיות. מה שנאמר עכשיו זה לא מה שייאמר ב־10 באפריל. הכל יתנדף, יקבל ממדים אחרים ומשמעויות שונות. בסופו של דבר, טראמפ כנראה יתברר כאיש המשמעותי ביותר במערכת הבחירות בישראל.