בעקבות ההצלחה המטורפת מהשבוע שעבר, שבו הגשתי לכם את מילון הסאב–טקסט המלא לחג הפסח, אני מתכבד להציג את חלקו השני המיוחד לחול המועד: למה הישראלי באמת מתכוון כשהוא אומר את המשפטים הכביכול בנאליים הבאים:
אז איפה עשיתם את החג? טוב, ברור לכם שאני לא באמת מתעניין ועשיתי טעות כששאלתי את השאלה המיותרת ביותר בעולם, כי אם יש משהו שפחות מעניין אותי עכשיו - זה שנסעתם לצפון ועשיתם את ליל הסדר אצל ההורים שלו, והיה ממש נחמד כי אירחתם גם חייל בודד. בבקשה, רק אל תתחילו לספר לי איפה עשיתם גם את החגים הקודמים, כי אז כל מה שיישאר לי לעשות זה לעמוד פה ולהמתין למוות שלי. אז אם אפשר תענו במילה אחת ותשחררו אותי מהעול הזה! לעומת זאת, אם תרצו אספר בשמחה על החג שלנו.
אז מה אתם עושים עם הילדים? אחרי שמיצינו כבר את כל הפסטיבלים, השווקים, הדוכנים, הצגות הרחוב, הקרקסים בקניונים, הליצנים במרכזי קניות, המתנפחים בדשא של השכנה וכל כינוס ציבורי עם למעלה משלושה אנשים, אין סיכוי שמתקיים אירוע שלא שמענו עליו. אז מה אתם אומרים? פינת יצירה עם גלילי נייר טואלט בחבל הבשור? אבנר, שים ווייז, אנחנו נוסעים לדרום.
בטח שאנחנו שומרים. בכל זאת, מסורת. אף אחד מאיתנו לא שומר, אבל יש סבא אחד שעדיין חי, אז אנחנו עושים לו כבוד. אנחנו לא מקפידים על יין כשר, מקפיאים לחם, נוסעים בחג, רואים נטפליקס בשבת ואוכלים ללא חשש קטניות וללא פאניקת גלוטן.
בינינו, קצת קשה לי להתארח במשפחה של בעלי. זה ממש לא רק בינינו, כי גם בעלי וגם כל המשפחה שלו יודעים שאני לא מסוגלת לסבול אף אחד מהם. אני מבהירה להם כל חג שהאוכל שלהם מזעזע, הילדים מעצבנים והדירה שלהם קטנה. אבל בינינו, מזל שהם מארחים כי לי אין כוח.
אז נשארתם בארץ בסוף? בעלך הקמצן לא יכול היה להשקיע בחופשה בחו"ל, אז גם השנה נסעתם לצימר עם ארוחת בוקר גלילית בצפון בטענה ש"אין כמו בארץ, במיוחד אחרי שהכנרת התמלאה ואין הבדל בינה לבין אגם קומו באיטליה, וכמה חשוב שתהיה תיירות פנים". ואת עוד קונה את כל השיט הזה במקום לנער אותו ולהגיד לו: “כפרה, אם בקיץ אנחנו לא נוסעים מינימום לאורלנדו אני מורידה לך את הסלסילה עם ארוחת הבוקר הגלילית על הראש".
שדה התעופה החדש באילת - אין מה להשוות! ומה שאני הולך לעשות עכשיו זה להשוות כל דבר שהיה בשדה הישן לשדה החדש: כמה שילמנו על המונית, אילו אוטובוסים יש שם, מה יש לאכול, איך הייתה הנחיתה, מה היו התגובות של כל הנוסעים, איך הייתה החזרה, למה זה עדיף, איפה זה גרוע, מי מרוויח עלינו כסף. ואם היו מתייעצים איתי - שאני נוסע הרבה לאילת - אז הייתי בונה את הכל אחרת, אבל אין מה להשוות.
אפרופו מה שאת מספרת. זה ממש לא מעניין אותי מה שאת אומרת עכשיו, לכן נעבור לדבר עלי.
נו, זה ההוא מ... איך קוראים לזה, זה שהיה ב... “משחקי הכס" נראה לי. לא, איפה הוא שיחק? הוא ממש מוכר. נתקענו מול סרט מעפן בטלוויזיה כי אין מה לראות, אז אנחנו צופים בקומדיה נטולת כוכבים רק כדי להעביר עוד ערב משמים.
אז מאיפה בעצם התפתחה המימונה הזו? אני בזה לחג עתיר הפחמימות הזה ולכל הסוכרים שאתם צורכים שם, אבל גם קצת מקנאה בשמחת החיים המטורפת שאתם מפגינים, ומעולם לא ראיתי אנשים רבים כל כך שמחים כל כך בדירה קטנה כל כך. אבל זה כל היופי בפולקלור הזה, אני מתארת לעצמי.
אז תקפצו לקפה / גם אתה יכול להרים טלפון לפעמים / למה לא רואים אתכם יותר / נשב ליין איזה ערב? אם באמת היינו רוצים להיפגש, היינו עושים את זה כבר. ברור שהיחסים האלה הגיעו למיצוי מזמן, אין לנו שום רצון לראות אתכם, וכל מה שנותר זה להבטיח בכל פעם מחדש, שבאיזשהו זמן עתידי ולא מוגדר ניפגש לכאורה, אף על פי שלכולנו ברור שזה לא יקרה כי אף אחד מהצדדים לא מעוניין.