מבחינת ליברמן, הכניסה לממשלת נתניהו בתנאים האלו היא בגדר התאבדות

היחיד שקובע: ביום שלישי ישב אביגדור ליברמן עם חבריו הקרובים לשיחה צפופה. מדובר במעגל הפנימי של "חוג המייסדים" של ישראל ביתנו, האנשים שהולכים איתו יותר מ־20 שנה. יש שם כאלה שלמדו איתו באוניברסיטה, או היו איתו בימים העליזים ההם במצודת זאב ובליכוד, דרך ביתן 28, הקמת "ביתנו" והקמפיינים הרבים שחלפו מאז. על פי כמה מהנוכחים במפגש הזה, ליברמן היה היחיד שדיבר ברצינות על אפשרות ההצטרפות לקואליציה.
 

מצד שני, ליברמן הוא היחיד שקובע. מצד שלישי, נכון לעכשיו, מצב רוחו של ליברמן קרבי. אם זה לא יקרה בתנאים שלו, זה לא יקרה. האופציה שעליה מלחשים במסדרונות הפוליטיים, שלפיה ליברמן לא ייכנס לממשלת נתניהו אבל יניח לה לקום (60 נגד 55), וינהל מקח וממכר עם ראש הממשלה מבחוץ, אינה קיימת. ליברמן הודיע באותה פגישה שזה לא רלוונטי. "או שאנחנו בפנים, או שאנחנו בחוץ", הדגיש. "לא תהיה שום קומבינה של בין לבין".
 

אנשיו של ליברמן אמרו לו באותו מפגש את הדברים האלה (במילים שלי): כניסה לממשלה בתנאים הנוכחיים היא התאבדות. נקודה. אנחנו נהיה עלה תאנה וניתן חסות להתחרדות כוללת, ממלכתית, בסמכות וברשות. "נתניהו ימכור את המדינה לחרדים", אמרו הפעילים, "ומן העבר השני לפיד וכחול לבן יעשו עלינו סיבוב כל שבוע, עם הצעות חוק שיעשו מאיתנו צחוק. מה נעשה כשהם יביאו חוקים לגיור, נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, מרכולים? נאבד את האמינות שלנו ואת זכות הקיום שלנו".

 

את ההצעות הנדיבות של הליכוד ברמת הג'ובים והתיקים הגדירו באותו מפגש כ"מלכודת דבש". הליכוד, אמרו האנשים לליברמן, הולך עם ליצמן וגפני מלא־מלא, אין שאלה בכלל. אין לביבי שום עניין או יכולת להתעמת מולם, שלא לדבר על דרעי. סדר העדיפויות של נתניהו קשיח, וישראל ביתנו לא בראשו. להפך. קודם החרדים פלוס דרעי, אחר כך כל השאר. זה הקונצנזוס בקרב כל יושבי בלפור, נאמר בפגישה. בכל עימות שייווצר בהמשך הדרך, נתניהו ייאלץ להכריע לטובת החרדים, ואנחנו נשלם את המחיר הציבורי. כניסה לקואליציה במצב כזה היא כניסה לקוראלס, שתוביל לסופה של ישראל ביתנו.
 

אז מה עושים? מה שהומלץ באותו מפגש זה להתנות את ההצטרפות בהישגים ברורים בתחום דת ומדינה, שיסוכמו וייחתמו מראש. רק אז יתרצה ליברמן ויחזור לקריה כשר הביטחון בפעם השנייה. בואו נפתח סוגריים: האם ליברמן באמת רוצה לחזור להיות שר ביטחון בפעם השנייה? מה יהיה שם, שלא היה בפעם הראשונה? האם הפעם יתרצה נתניהו ויתיר לו לפלוש לעזה? קשה להאמין. ועוד ערב "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ. 
 

הערכה זהירה - כן, תיק הביטחון הוא התיק שליברמן ייטול לעצמו, אם וכאשר ירובע המעגל או ישולש הטרפז של המבוך הקואליציוני. למה? כי אביב כוכבי. ליברמן סבור שיהיה לו קל יותר לעבוד עם כוכבי מאשר עם איזנקוט. הוא שומר על כבודו של הרמטכ"ל הקודם, אבל בונה על הנוכחי. ליברמן הוא שמינה את כוכבי לשני התפקידים האחרונים שלו. הוא בונה עליו הרים וגבעות. יהיה לי, הוא אומר בשיחות סגורות, סוף־סוף רמטכ"ל ידידותי.

 

עד שזה יקרה, צריך איכשהו להכניס את ליברמן והחרדים לאותו אוהל, ולא מדובר באוהלה של תורה. האם זה יקרה? בדיון ביום שלישי היה ליברמן היחיד שאמר, שלגרור את המדינה עכשיו לקמפיין נוסף זה הימור מסוכן. אנשיו, כמעט כולם, חשבו אחרת. "אנחנו חדורי קרב, המטה לא פורק, המנגנון קיים, הכל בסדר", אמרו לו. "הפסדנו בבחירות האחרונות יותר מ־2 מנדטים לפייגלין ולימין החדש, זה לא יקרה אם יהיו בחירות חדשות. נחזור מחוזקים. עבדנו נגד פייק סקרים ונגד גל של הכפשות מכל הכיוונים, הפעם נגיע הרבה יותר מוכנים". ליברמן הקשיב. לא ברור אם הסכים.
 

אחרי כל זה, כדאי למי שיהמר על מה שליברמן יעשה בסוף, להשיג לעצמו מיליקובסקי. אני מעריך שליברמן עצמו לא סגור על זה עדיין. הדילמה שלו אמיתית. כניעה לחרדים אינה אופציה מבחינתו. על חוק הגיוס, כפי שהוא, לא יוותר. החוק עבר בקריאה ראשונה, נתניהו עצמו הצהיר במהלך הקמפיין שהחוק יעבור גם בשנייה ובשלישית. ליברמן יהיה מוכן לתת לחרדים חופש הצבעה על החוק, בתנאי שכל שאר חברי הקואליציה יתמכו. הוא מעריך שתהיה לחוק תמיכה גם באופוזיציה ושהוא יעבור ברוב גדול. בתמורה, הוא דורש חופש הצבעה לישראל ביתנו בכל סוגיות דת ומדינה. זו העסקה שהניח ח"כ עודד פורר מטעמו של ליברמן במפגש המו"מ האחרון. עוד לא התקבלה עליה תשובה.
 

מה עם הגיור? ליברמן דורש שהממשלה תקבל את מתווה משה נסים, מי שעמד בראש ועדה שמינה נתניהו לפתרון הסוגיה, שהופכת את חייהם של מאות אלפי ישראלים משרתים ומשלמי מסים לגיהינום. נסים לא רפורמי ולא שונא חרדים, אומר ליברמן בשיחות סגורות. יכול להיות שהוא צודק. הבעיה היא החרדים, לא משה נסים. כך או אחרת, שום דבר משמעותי לא יקרה עד אחרי יום העצמאות. עד אז ינהל ליברמן את ענייניו בשקט, מאחורי הקלעים.

כשיתפזר ענן הפסטיבלים, למחרת יום העצמאות, יישארו לנתניהו שבועיים להרכיב ממשלה. בפרק הזמן הזה מתכוון ליברמן לצאת לאור. הוא ידבר עם הציבור, עם הבוחרים ועם הפעילים. משעמם זה לא יהיה.

לא סתם כולם אוהבים את דוד ביטן. תוכו של האיש כברו. אחד לאחד. כמו הילד הקטן שמספר בגן מה אמרו אבא ואמא אתמול בחדר השינה, כך ביטן השבוע בטלפון לניר גונטז' מ"הארץ". איך מבקשים קידום מנתניהו? אה, זה פשוט - מדברים עם אשתו או עם הבן. ככה פשוט. שני עשורים אני משנן את זה כאן (זה התחיל רק עם הרעיה, הבן הצטרף בהמשך), עד שבא ביטן קטן אחד ושם קץ לוויכוח.
 

המונרכיה שהבטחתי לכם בטורים הקודמים כבר כאן. הנה, השבוע הכריז השליט שבקרוב יקרא יישוב ברמת הגולן על שמו של שליט ידידותי אחר. הוא הקדים בחירות כדי להקדים את החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניינו, ואז מיד דרש מהיועץ לדחות את ההחלטה בגלל הבחירות. עכשיו, אחרי הבחירות, הוא פשוט לא לוקח את חומרי החקירה שהצטברו בתיקיו ובאותה נשימה דורש לדחות את השימוע, כדי שיהיה לפרקליטיו זמן להתכונן אליו. 

 

בין לבין, ממשיך נתניהו לא לשקול אפילו לנהוג כאחד האדם ולממן את הגנתו המשפטית. יכול להיות ש"ייאלץ" לוותר על הבנק, כלומר הבן דוד מיליקובסקי, לטובת "המונית האווירית", המיליארדר ספנסר פרטריץ'. להושיט יד ולהכניס אותה לכיס המשפחתי הגדוש? לא יעלה על הדעת.
 

בשבוע שעבר נחשף שם שמו של יעקב בורובסקי, ניצב בדימוס, כמועמד לתפקיד מבקר המדינה. זאת, בהנחה שבצלאל סמוטריץ' ייאות להותיר את המשרה הזו על כנה עד החודש הבא. כעבור יומיים הפציע אותו בורובסקי בראיון רדיו (לשרון גל) ו"חשף" איך המשטרה תפרה תיקים כדי לטרפד מינוי שרים לפני עשור או שניים. לא, הוא לא שקל לחשוף את זה בזמן אמת, חלילה. הוא גם לא שקל לחשוף את זה כשפשט מדים. עכשיו זה נהיה רלוונטי. מיד לאחר החשיפה התברר שמועמדותו של בורובסקי אכן מקודמת בידי בכירי הליכוד. האיש גם סייע למשפחת המלוכה, כזכור, בכמה מתלאותיה בפרשת המעונות. אכן, אין מועמד ראוי ממנו במקומותינו.
 

בורובסקי הוא אדם חף מפשע ולא הועמד לדין. יחד עם זאת, הוא גורר אחריו שק של פרשיות באושות, חקירות מצחינות, ניגודי עניינים ושאר ירקות. אילה חסון פרסמה פעם עדות של פעיל ליכוד, שטען כי בורובסקי העביר דרכו מסר למשפחת שרון, שלפיו אם ייבחר למפכ"ל, אריאל ועמרי שרון יוכלו לישון בשקט בלילה. באותם ימים הזכיר המרוץ למפכ"לות את הפריימריז בליכוד, שבורובסקי היה מכוכביו. במפכ"לות, לא זכה. בחקירה, כן. 

 

בסופו של דבר, התיק נסגר. באשמת השוחד, הוא נסגר מחוסר אשמה. באשמת הפרת אמונים, הוא נסגר מחוסר בראיות מספיקות. בורובסקי דרש להמיר את עילת הסגירה בחוסר אשמה מהיועמ"ש מזוז. בתמורה, חטף מכתב (שנחשף על ידי גיא פלג) בוטה ממזוז. מאז הוא מסתובב בשטח. רב־בחשן, מגה־עסקן, ידו בכל. רק במונרכיה אפשר להעלות על הדעת למנות אדם מהסוג הזה לתפקיד שאין נקי ממנו. מצד שני, מה זה כבר משנה? הרי גם כך מתכוונת הקואליציה הבאה לערוף את ליבת תפקיד המבקר ולהפוך גם אותו לעוד בובת סמרטוטים שתתפלש בעפרה של המשפחה המלכותית. בורובסקי? שיהיה בורובסקי. המבקר הבא אחריו בטח יהיה נתן אשל.