שחרור אסירים חיים בעסקת באומל: מסר בעייתי מול חמאס

מסר בעייתי מול חמאס: אם אכן ישראל תשחרר רק שני אסירים סורים תמורת השבת גופתו של זכריה באומל, זהו מחיר נמוך והעסקה יותר מכדאית. משוחרר אחד הוא סוחר סמים מהכפר חאדר, שנעצר בשנת 2008 והיה אמור להשתחרר בעוד שלושה חודשים. השני הוא מחבל פלסטיני סורי ממחנה הפליטים ירמוכ, שבו על פי הדיווחים אותרה גופתו של באומל. הוא היה פעיל פת"ח שנעצר ב־2005 על ניסיון לבצע פיגוע בבסיס צה"ל והיה מיועד לסיים לרצות את עונשו בעוד ארבע שנים.
 

אבל צריך לקרוא לילד בשמו: מדובר בעסקה משולשת בין ישראל לסוריה ורוסיה. ואת זה ניסו ראש הממשלה בנימין נתניהו וצה"ל להסתיר. כבר ביום שפורסם דבר איתור גופתו של באומל והבאתו לקבורה בישראל, בעת פגישתו במוסקבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נכתב כי אצל נשיא רוסיה אין ארוחות חינם והוא ידאג לגבות את המחיר ההולם.
 

בישראל, כולל בצה"ל, הכחישו כי הייתה עסקה וציינו כי מדובר במחווה הומניטרית של פוטין. אבל כבר אז היו דוברים רוסים שדיברו על מעורבות סורית בידיעה או אפילו בסיוע בחיפושים אחר גופתו של באומל. דובר צה"ל אמר אז כי לא ידוע לו על מעורבות סורית.
 

ברור שנתניהו לא רצה, לפני הבחירות, להציג את האמת כי מדובר בעסקת חילופי שבויים. הוא חשש שהדבר לא יתקבל היטב בציבור, גם אם בדיעבד יתברר שישראל שילמה מחיר נמוך מאוד. יודגש שוב כי גם אם התשלום עבור גופת באומל היה יותר גבוה, עדיין זו עסקה שמן הראוי היה לעשותה.

 

קשה לקבל את הניסיון של דוברי ראש הממשלה להציג את המהלך כאילו הוא בסך הכל "מחווה" שהוחלט עליה רק בימים האחרונים. זה מזכיר את מה שסוכם לאחר מלחמת ששת הימים בין ישראל למצרים. ראש המוסד דאז מאיר עמית התעקש שלא תהיה עסקת חילופי שבויים בין שתי המדינות אם לא ייכללו בהם הצעירים היהודים שנמקו בכלא המצרי על פעילותם ברשת החבלה הישראלית בשנות ה־50 וכן המרגל זאב גור אריה (וולפגנג לוץ). נאצר סירב שהם יהיו חלק מהעסקה אך הבטיח במילתו כי ישוחררו לאחר שתושלם העסקה, ואכן כך היה. אפשר להעריך שזה גם מה שהיה הפעם בין פוטין לנתניהו.
 

הבעיה הפעם, כמו בהחלטות קודמות בתחום הביטחוני, היא שהן מתקבלות פה אחד - הפה של נתניהו. הוא לא הביא את הנושא לדיון בממשלה או בקבינט, כפי שנדרש וכפי שהקבינט עצמו קבע בעבר. נתניהו הסתפק באישור של היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט. עם כל הכבוד לו, הגוף היחיד המוסמך לקבל החלטות הוא הממשלה או הקבינט. מה שקרה הפעם הוא אות לבאות. את ההחלטות החשובות והגורליות ביותר לישראל צפוי לקבוע נתניהו, שהולך ומבצר את שלטונו היחיד. הממשלה, הקבינט והקואליציה יהיו רק חותמות גומי להחלטותיו.
 

שחרור שני האסירים הסורים, ובהם המחבל, יכול לעודד גם את ישראל וגם את חמאס, שמתקשות להגיע לעסקת חילופים. ישראל יכולה לטעון שהיא עומדת על עקרונותיה ושילמה הפעם מחיר נמוך ממש, אך גם בחמאס יכולים להסיק שישראל ויתרה על עיקרון חשוב ותמורת גופות חיילי צה"ל היא מוכנה לשלם באסירים חיים ולא רק בגופות, כפי שהיא מדגישה במשא ומתן מול הארגון ובניגוד להמלצות ועדת שמגר מלפני כעשור.