תארו לעצמכם שבנימין נתניהו היה נלחם בטרור העזתי כמו שנלחם בכחול לבן בבחירות האחרונות. עם סכין בין השיניים, בלי לקחת שבויים, בלי לראות אף אחד ממטר, בלי לעשות חשבון לשום דבר, עם כל התרגילים הכי מלוכלכים והשטיקים הכי מזוהמים, בלי לנוח לרגע ובלי להתפשר. זה היה יכול להיות מדהים.
לו רק אפשר היה לשכנע את נתניהו שהישרדותם של תושבי העוטף האומללים חשובה לפחות כמו הישרדותו הפוליטית, רק השמיים היו הגבול. איסמעיל הנייה ויחיא סנוואר היו מתפקדים לסניף שדרות של הליכוד ומח"ט הגזרה הצפונית של הג'יהאד, בהאא עבדל עטא, האיש שקובע את גורלנו בימים אלה, היה מתנדב למשמר האזרחי.
אבל כידוע, זה לא המצב. באותה נשימה אפשר להודות: אלה שמעליבים עכשיו את תושבי הדרום שהצביעו נתניהו בהמוניהם הם אידיוטים עלובים. זו אינה רק התנשאות מיותרת על אזרחים ישראלים, זו התנשאות על העיקרון הדמוקרטי הפשוט: כל אחד יכול להצביע בעד מי שהוא רוצה ועדיין להיות זכאי לקבל את ליטרת הביטחון האישי שלו. נקודה. העובדה שהליכוד ניצח בענק באשדוד, אשקלון, נתיבות ועוד כמה מקומות שירדו אתמול למקלטים, לא צריכה לשנות שום דבר. יכול להיות שתושבי הערים האלה מרגישים שלמפלגות כחול לבן והעבודה אין משהו טוב יותר להציע. האמת היא שאחרי הראיון של בני גנץ אתמול (אני צפיתי בו בערוץ 12), יש מצב שהם צודקים.
יחד עם כל זה, גנץ הוא יו"ר האופוזיציה הבא. לא ראש הממשלה. הוא לא אחראי לפארסה המתמשכת הניתכת על ראשינו מכיוון הרצועה בשנות שלטונו של זה שהבטיח ש"אצלי, צה"ל יקבל פקודה להפיל את שלטון החמאס".
לבנימין נתניהו אין פתרון לעזה, אין מושג מה הוא עושה בעזה, והדבר היחיד שהוא רוצה זה להנציח את המצב הקיים בעזה, כי החמאס הוא הנכס האסטרטגי החשוב ביותר שלו. אין לו בעיה שתוך כדי כל זה חבל ארץ נרחב במדינת ישראל נלקח כבן ערובה של כנופיות. הוא חי מסבב לסבב ובונה על הזיכרון הקצר של הישראלים. מבחינתו, הוא צודק.
השבוע האחרון מוכיח שישראל אינה רק בת ערובה של חמאס. מתברר שאנחנו גם בני ערובה של אותו מח"ט גזרה צפונית של הג'יהאד, שמקבל את ההוראות מזיאד נחלה, ראש הג'יהאד, המסתתר במאורתו בדמשק או ביירות, ומקבל את הוראותיו מטהרן. אבל רשימת שובינו אינה מסתיימת כאן. השבוע התברר שאנחנו גם בני ערובה של הקטארים. עובדה, הם מתמהמהים בהעברת הכסף? אז אנחנו חוטפים. כל זב ומצורע שעובר בשכונה יכול להתעלל באימפריה הביטחונית החזקה ביותר במזרח התיכון. כל משק כנפי גי'האדיסט מכונס בבונקר בג'באליה מייצר תגובה שמורידה כעבור כמה דקות עשרות ולפעמים מאות אלפי אזרחים, נשים, ילדים וזקנים לממ"ד.
מזל שאין יותר מדי כינוסי קבינט. נכון, נתניהו כבר מזמן לא חולק סמכויות או מידע עם אף אחד. ובכל זאת, תארו לעצמכם איזו קקופוניה הייתה מתפרעת כאן אם היו גם קבינטים בעת הזו. הרי מיד היה מי שרומז שהאחראי לתבוסתנות זה כוכבי. אביב כוכבי. הוא והמסינג שלו. ואין מי שיבוא ויגיד "חברים, המלך הוא עירום". קודם זה היה הרמטכ"ל גנץ, אחר כך הרמטכ"ל איזנקוט, עכשיו הרמטכ"ל כוכבי. הם אשמים בחידלון העזתי. והדרג המדיני? זה שאמור לקבל את ההחלטות, להתוות את המדיניות ולתת את הפקודות? הוא חוסה תחת כנפי צה"ל. אם יהיה צורך, נדליף שוב מצגת סודית כדי להוכיח שזה לא אנחנו, זה הם.
בינתיים, צה"ל "תוקף מטרות". בספירה האחרונה הגענו כבר ל־120. מישהו צריך לחשב פעם את הסך הכולל של "מטרות טרור" שהותקפו בכל ה"סבבים" מול עזה מאז עלה נתניהו לשלטון. נגיע למספר גדול בהרבה מכל המטרות שהתקיפו בעלות הברית בשתי מלחמות העולם על פני שלוש יבשות לפחות. והם עדיין משגרים רקטות, אחרי כל זה. עוד משהו שצריך לחשב הוא כמה זה עולה לנו. חצי חיל אוויר באוויר, פצצות בעלות של מאות אלפי דולרים (ליחידה) מוטלות, מיירטי "תמיר" של כיפת ברזל משוגרים כחול אשר על שפת הים, ועוד לא דיברנו על כל ההוצאות הנלוות של המכונה האדירה של צה"ל באירוע כזה. תגידו, לא יותר זול לשחרר את הקטארים ולסגור עם חמאס על 15 מיליון דולר בחודש ישר מהקופה שלנו, וזהו? אפשר לקמבן משהו בתוך ה"כספים הקואליציוניים" של הממשלה הבאה. קופת המדינה לא תחוש בזה. בסוף, מכל האלטרנטיבות, זו הפשוטה והזולה ביותר. פרוטקשן? שיהיה פרוטקשן.
סיכום עד כאן: ישראל מנהלת מו"מ עם חמאס וג'יהאד תחת אש כמעשה שבשגרה, נתונה לסחיטה, רועדת מהאפשרות שהאירוויזיון יבוטל או טקס המשואות ביום העצמאות יחולל. אף אחד לא מסוגל לפתור את בעיית עזה, והמעצמה הצבאית האדירה ביותר ברבע הכדור המזרח תיכוני רוקדת לצלילי כנופיה מזת רעב ונצורה ברצועה באמצע שום מקום. אכן, נתניהו: ימין. חזק. מנצח.