אם לא קרה משהו דרמטי במהלך הלילה, ממשלת נתניהו החמישית תיוולד ביום רביעי מתה ותיקבר בחיק המשפחה. במקומה, כך מקווה בנימין נתניהו, תפזר הכנסת את עצמה וישראל תלך, לראשונה בתולדותיה, לבחירות נוספות, מבלי להרכיב ממשלה. נתניהו עושה מאמץ אדיר כדי לא להחזיר את המנדט לנשיא המדינה. ראובן (רובי) ריבלין הוא האדם האחרון שנתניהו סומך עליו עכשיו. בעצם, הלפני־אחרון, אחרי איווט ליברמן. ואולי גם אחרי גדעון סער. ועוד כמה.
 
גם במקרה שהכנסת תפזר את עצמה היום ומחר פיזור־בזק, הצרות יכולות להפתיע את נתניהו: בליכוד נאמר אתמול בביטחון כי לא ייערכו פריימריס נוספים, לא לרשימה לכנסת ולא לראשות התנועה. כאן מסתמנת בעיה מסוימת. על פי החוקה הפשוטה של הליכוד, התנועה אמורה ללכת לפריימריס. בנימין נתניהו נבחר לפני כמעט ארבע שנים לעמוד בראש הליכוד בבחירות שחלפו. לא בבחירות הבאות. אם יהיו מי שיתעקשו בצמרת הליכוד על פריימריס לראשות התנועה, לא בטוח שלא יהיה להם קייס. השאלה היא אם תהיה להם תמיכה. עד כמה אחיזתו של נתניהו בעמדות הכוח של המפלגה איתנה. עד כמה הפחד משתק, עדיין, את הצמרת.

תיאורטית, ברגע שיוכרז על בחירות חדשות יוכלו גדעון סער, או ישראל כץ, או גלעד ארדן, לפנות לבית הדין העליון של התנועה ולבקש פריימריס בזק לראשות הליכוד. נתניהו ערך פריימריס־בזק לראשות הליכוד פעמים רבות בעבר, בכל פעם שזה היה נוח לו. לא בטוח שהדרישה הזו תידחה. אם כן, לא בטוח שבית המשפט המחוזי לא יתערב. זה יכול להיות הסיוט הבא של נתניהו. השמות שהוזכרו כאן עכשיו "לא עוסקים בזה", כמובן. הם אפילו לא מעלים על דעתם לעסוק בזה. לא עכשיו, בכל אופן. מחרתיים? נחכה ונראה.
 

בכחול לבן, שהיתה מתפרקת מזמן אלמלא הדרמה התנ"כית הניטשת לפנינו, מביטים במתרחש בסקרנות מהולה באי־אמון. "הכי נכון", אמר לי אתמול אדם מהצמרת הגבוהה (מאוד) של המפלגה, "זה להקים ממשלת אחדות לאומית לשנתיים, בראשותו של יולי אדלשטיין". מעניין. בכחול לבן יכולים ללכת על מזימה נוספת, לא פחות מפתיעה: להצהיר שהם תומכים בהקדמת הבחירות, ולהצביע נגד ברגע האחרון. להפיל את הקדמת הבחירות בקריאה הטרומית, או הראשונה, ולאכוף על נתניהו את החזרת המנדט לנשיא (בתנאי שיימצאו עריקים נוספים בתוך שורות הקואליציה שלא קמה). מה הנשיא יעשה? דיה לצרה בשעתה.

יולי אדלשטיין. קרדיט: מרק ישראל סלם

 
ישראל יכולה לקום הבוקר או מחר בבוקר לממשלה חדשה, כאילו כלום. זו האפשרות היותר סבירה, עדיין. אבל כל מי שנחשף בימים האחרונים לאביגדור ליברמן חזר עם אותה תובנה: אין סיכוי שיחזור בו, אין סיכוי שיירד מהתנאי המפורש: חוק הגיוס ככתבו וכלשונו, נקודה. "פשרת נתניהו" היא אפילו לא צחוק מהעבודה. הוצאת מכסות הגיוס מהחוק והעברתן לממשלה פירושן ריקון החוק מתוכן כלשהו. ליברמן לא ייתן לזה יד. הוא מסתכל לאדמו"ר מגור בלבן של העיניים, אבל האדמו"ר יצא לחופשה בגליל.
 
ביום שישי נחשפה בטורי ב"מעריב" מערכת היחסים המיוחדת שהתהדקה לאחרונה בין אביגדור ליברמן לאיילת שקד. בשישי בערב העלה אמנון אברמוביץ' את גובה ההימור והעריך שיש סיכוי שהשניים ירוצו ביחד בבחירות הבאות. ליברמן בודק את מצבו בסקרים גם בימים אלה. מצבו לא מחמיר. הוא משתפר. עם שקד במקום השני זה יכול להשתפר עוד יותר.

יועצו של נתניהו, יונתן אוריך, צייץ אתמול מודעת בחירות עתידית ברוסית, בזו הלשון: "רק ליכוד חזק. רק נתניהו". נדמה לי שמודעה מהסוג הזה לא מפחידה את ליברמן, אלא מאתגרת אותו. גם ההתקפות שניתכו עליו ב־72 השעות האחרונות על ידי כל בכירי וזוטרי הליכוד לא העלו את הסיכויים שיישבר. אם ליברמן ימצמץ, זה יהיה מסיבות אחרות לגמרי. כרגע נראה יותר שלא ימצמץ. אם כי, כפי שכבר נאמר אין־ספור פעמים, אצל אביגדור ליברמן אין לדעת, עד הרגע האחרון.