כבר לא מדברים על מלחמה. גם לא על סנקציות נוספות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר היום (שני) כי "לא רוצים להחליף את השלטון בטהרן". הוא אפילו רואה סיכוי לעסקה עם איראן. מה קרה? טראמפ קיבל דיווחים ממשלחת ארה"ב באו"ם כי במגעים חשאיים שנציגים מערביים קיימו עם בכירים איראניים, התברר כי "יש עם מי ועל מה לדבר".
היועץ לענייני בטחון, ג'ון בולטון, שהציע לשלוח 100 אלף חיילים אמריקאיים למזרח התיכון כאות אזהרה והתרעה לשליטי איראן, נדחק הצידה. פתאום המשטר בטהרן, איסלאמי, קנאי ופנטי, מקבל הכשר מהבית הלבן. "שיישארו בשלטון. העיקר שידברו איתנו". אבל, זהו משטר שאחת המטרות הרשמיות והמוצהרות שלו היא מחיקת ישראל מהמפה?, נו, אז מה? "נתניהו יבין אותנו. הוא לא ימחה".
בעצם, זה לא צריך להפתיע. הנשיא טראמפ אוהב שליטים עריצים ומדכאים. את יחסיו עם קים ג'ונג און, השליט העריץ של צפון קוריאה הגדיר טראמפ כ"רומן אהבהבים". טראמפ אוהב את שליט הפיליפינים והחמיא לו בקבלת פנים לכבודו בבית הלבן. אסור לומר מילה שלילית על סעודיה שישתמע ממנה אחריות לרצח העיתונאי הסעודי. ניסיון מילולי מצד שר החוץ האמריקאי פומפאו להתערב ולסייע לאופוזיציה בוונצואלה לסלק את הנשיא הכושל, הסתיים בביזיון.
לנשיא טראמפ יש בעיות רק עם מנהיגי מעצמות המערב הדמוקרטיות. את אנגלה מרקל הוא שונא. את נשיא צרפת מקרון הוא לא סובל. את ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, אהב טראמפ להעליב. אבל, הוא לא רוצה להחליף את נשיא איראן רוחאני.
וואו, איזה אירוע תקשורתי ענק יהיה מפגש בין טראמפ לרוחאני. וזהו המסר שהבית הלבן משגר מראש ל"סדנה הכלכלית" בבחריין. סימני התפייסות עם איראן ורמזים לשאיפה להידברות ולמו"מ על עסקה, ובמקביל השתדלות להשיג מיליארדים מסעודיה ומארצות המפרץ, שאיראן ושליטיה הם עבורם סיוט איום.