חינוך ילדינו מעל לכל: חינוך הילדים לקראת העתיד איננו משימה קלה, כי בעתיד יהיו מקצועות חדשים. לכן אנחנו שמחים לדווח כי לקראת החופש הגדול הקרב ובא: נפתחה קייטנת שופטי תחרויות בישול. העניקו לילדכם סיכוי להצלחה בחיים. הכינו את ילדכם להיות שופט בתחרויות בישול.
בקייטנה המוקדשת להכנת ילדים לקריירה בתחום שיפוט אוכל נלמד אותם איך לאכול בביסים גדולים מול מצלמות בלי שייזל להם מהצדדים. נלמד אותם להביע בשרירי פניהם את תחושותיהם מן הטעם, ואיך להסתיר תחושות גועל. נלמד את הילדים איך להתבטא ב־30 צורות על פלפל קלוי וב־30 דרכים אחרות על פלפל צהוב קלוי. המתקדמים יעברו לשלב הבא, שבו ייערכו להם קורסים לוויכוח עם השופטים האחרים. בקרוב: בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון במגמת הכשרת שופטים לתחרויות בישול. חזוננו וססמתנו: העתיד של ילדך מובטח - אם רק יהיה שופט מטבח.
שיר אהבה לרובוטית
האם רובוטים מסוגלים לאהוב, ומה רובוטים יכולים ללמד אותנו על אהבה? שאלה דחופה, כי הרובוטים עוד מעט כאן. כאשר זוג צעיר של הדור הבא יפקיד את התינוק שלו בידי רובוטית לשמירה, יהיה חשוב לוודא שזו רובוטית שמסוגלת לאהוב. חשוב לוודא שגם התינוק יוכל לאהוב אותה. עם זאת, יש סכנה שקיימת עם כל בייביסיטר או אופר. אם כל כך קל לאהוב אותה, האב הצעיר עלול להתאהב בה. במקום משפחה מאושרת עם רובוטית מסייעת תהיה לנו בעיה.
ומה עם הרובוטית עצמה? אם היא מסוגלת לאהוב ילד, כי הרי חשוב לנו לגדל את התינוק שלנו באהבה, היא עלולה גם להתאהב במישהו אחר. בבעל, למשל. מה שמראה לכם שכל פתרון שהאנושות תמצא רק ייצור בעיות חדשות.
אבל השיא הפיוטי של שילוב רובוטים ואהבה נמצא באחת ההתרחשויות היפות ביותר, ששמעתי עליה לפני כשנה. מדובר בכינוס בינלאומי לחקר הבינה המלאכותית, שבו השתתפו חוקרים מכל העולם. הוצג שם מקרה המעיד מה יכול לקרות כאשר בינה מלאכותית פועלת בעולם האמיתי. חוקרת מסוימת עשתה ניסיונות לפתח בינה מלאכותית ובנתה רובוט בעל בינה באמת גבוהה. מה שקרה הוא שהרובוט התאהב בה, וכאשר הבין בבינתו המלאכותית העמוקה שאין לאהבה הזו כל סיכוי, הוא התאבד. מזמן לא שמעתי סיפור שמלמד כל כך הרבה על העובדה שהקשר בין אהבה ותבונה תמיד מסוגל להוביל לאסון.
הפייסבוק של ביבי ושרה
אמון ציבור "רק לא ביבי" בבית המשפט ירד לשפל. ציבור זה איננו מאמין בכנות בית המשפט ובז להחלטותיו, כי בית המשפט היה רך מדי כלפי שרה. שרה נתניהו הואשמה בלקיחת אוכל והכנסתו לקיבתה וקיבת מקורביה והוצאתו משם בדרך שאינה ניתנת לשימוש חוזר. כל זה בסכום של 175 אלף שקלים חדשים לגמרי. הפשע התרחש במשך שנתיים וחצי. יש לי מחשבון קטן שמיוצר על ידי חברה אמינה ביפן, וחישבתי קצת חישובים. שנתיים וחצי זה 912 וחצי ימים. המשכתי לחשב וגיליתי שפירוש הדבר הוא ששרה לקחה מזון בסך של 191 שקלים ו־78 אגורות ליום, והאכילה בו את אורחיה ומשפחתה.
אני קורא בפסק הדין של בית המשפט את ההערה הבאה. ציטוט: "הארוחות שנצרכו הוזמנו גם, אולי בעיקר, לאורחיהם של ראש הממשלה ורעייתו. השפים הוזמנו, לפי ניסוחו של כתב האישום המתוקן, לבשל במקום לאורחיהם של ראש הממשלה ורעייתו. אין חולק כי מדובר במעון אירוח רשמי, המארח אנשים רמי מעלה בארוחות ערב רשמיות, ואין כיום במרחק הזמן את היכולת להבחין בין הוצאות למטרות אלו לבין הוצאות פרטיות, אם היו כאלו". מהפרקליטות נמסר שהשופט טעה. האם אנחנו מאמינים לבית המשפט או לא מאמינים לבית המשפט? תלוי.
ביבי כתב בפייסבוק שלו קטע הגנה על אשתו. לרגע חשבתי לשתף זאת בפייסבוק שלי. לעתים נדירות אני משתף, ובסוף החלטתי שלא. כשניתחתי מדוע לא, חשפתי על עצמי דברים לא נעימים: חששתי להיראות כמי שמגן על שרה, כמי שמכבד את נתניהו, בקיצור היה לי בַּעַת חבר'ה. אני לא אוהב לגלות על עצמי דברים כאלה. תמיד הייתי לצד הילד המוחרם בכיתה, ואם זו הייתה ילדה מוחרמת - כפול. תמיד גם הערכתי גבר שמגן על אהובתו. מדוע לא שיתפתי? כדי לא להיראות מתחנף לביבי, או גרוע מזה - לשרה. אני לא אוהב לגלות על עצמי דברים כאלה.
אני לא תמים. גם אני שמעתי ממקורות ראשוניים דברים לא יפים על התנהגות שרה, התערבותה במינויים וכדומה. אהבתי את שעיה סגל, ולא הגיע לו לשמוע צעקות "אם־איי, בי־איי". אבל אני גם לא חדש בעולם, ושמעתי אפילו את בגין האצילי צורח על אדם באמצע מסיבה רבת־משתתפים בבית פרטי. בכל זאת אני לא רוצה להצטרף למחול השנאה לשרה. צניעות הליכות יפה למעון ראש הממשלה על פי הטעם שלי, זה נכון, אבל הטעם הקיבוצניקי שלי איננו נחלת כל אדם.
כאשר יש אלפי תקנות, תמיד ימצאו אחת שעברת עליה. כבר הזכרתי פעם סרט נהדר ששמו "הטבחית של הנשיא", על הנעשה במטבח (מטבחים!) של המעון הרשמי של נשיא צרפת, על חריגות תקציב ועל העסקת מבשלת ועוזריה, כאשר במקום קיים טבח רשמי וצוות עוזריו. סרט נפלא, מבוסס על מקרה אמיתי. כמעשה מחתרתי מסכם אני קורא כאן לערוצי הוט, יס, כאן, 12, 13 ובעיקר 20 להקרין אותו שוב ושוב בשבועות הקרובים להנאת הצופים.
פינת השלולית
מה לעשות, שאלה הנסיכה, אני לא יכולה להחליט אם אני רוצה להיות באגדה של סינדרלה, או באגדה של הצפרדע. כאן צריך לנקות לכלוך, ושם צריך לנשק צפרדע. אם לא אנקה, אחטוף מאמא חורגת; ואם לא אנשק, אחטוף מאבא כוחני. אלך לישון, אבל יש חשש שנסיך יבוא וינשק אותי כשאני לא בהכרה.