היום עתידה להתכנס בבחריין ועידה כלכלית, שבה יוצג הפרק הכלכלי של תוכנית המאה של טראמפ. תוקם קרן בינלאומית ויגויסו 50 מיליארד דולרים, חלקם באיגרות חוב אמריקאיות, חלקם מכספים שייתרמו על ידי מדינות ערביות עשירות. רוב הכסף נועד לממן 179 פרויקטים כלכליים בשטחי יהודה ושומרון ועזה, ומקצתו מיועד לירדן ולמצרים.
הפלשתינאים דחו מיד את התוכנית מכל וכל. הודיעו למדינות ערב שלא יסכימו לקיים בשטחם שום תוכנית כלכלית שיוחלט עליה בוועידה, הפעילו לחץ על מדינות לא להשתתף בוועידה או להוריד את דרג הייצוג לאיזה סגן שר מעליב. "הפלשתינאים לא יהיו מוכנים למכור את מולדתם עבור כסף", אמרו. ושר החוץ הפלשתינאי ריאד אל־מלכי אמר: "אם האמריקאים סבורים שבאמצעות הטבות כלכליות הם יפתו אותנו לוותר על ירושלים המזרחית או על מדינה פלשתינאית בגבולות 67', הם טועים לחלוטין".
בתוכנית הרדיו שאני מגיש ברדיו 103 עם עמיתי בן כספית ראיינו בתחילת השבוע את מי שהיה ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט. בן שאל אותו איך נראית בעיניו התוכנית של טראמפ "לשים 50 מיליארד דולר על השולחן ולהגיד להם: תראו מה אתם יכולים לקבל על ההתחלה".
בתשובתו אמר אולמרט שהכסף לא באמת על השולחן. הוא לא כולו אמריקאי, הוא לא נזיל. אבל לאחר מכן הוסיף: "... אגב אני בזמנו דיברתי עם הנשיא בוש, ובאמת, באופן מקרי לחלוטין, המספרים זהים. כשדיברתי על הסכם השלום שאני טרחתי עליו, אמרתי לו שההסכם הזה יעלה לו 50 מיליארד דולר. ואז הוא אמר דבר מאוד חשוב, משום שזה עשוי לחזור גם בעתיד. הוא אמר: 'אני לא מתכוון לממן אפילו בדולר אחד פינוי יישובים בלתי חוקיים שמעולם לא הסכמנו לקיומם'. וזה אחד הנשיאים האוהבים והידידותיים ביותר שהיו לנו אי פעם. ואז קונדוליסה רייס התערבה בשיחה ואמרה: 'לא, מר אולמרט מתכוון לכך שהוא יצטרך את הכסף הזה כדי לבנות את הנגב. נכון?' אמרתי: 'כן'. ואז הוא אמר: 'זה כבר דבר אחר לגמרי', אבל אז דיברנו על 50 מיליארד דולר אמריקאי".
שאלתי: "בשבילנו? לא בשביל הערבים?" ואולמרט אישר: "בשבילנו. כן, בשבילנו".
לאחר כמה משפטים נוספים שבתי לשאול בנושא הזה: "הזכרת את 50 מיליארד הדולרים. יכול להיות שהיועצים של טראמפ אמרו לו: 'אם היהודים היו מוכנים למכור את המולדת שלהם בעד 50 מיליארד, אולי גם הערבים יהיו מוכנים?'"
ענה אולמרט: "אה... אני לא מכיר אף יהודי שמוכן למכור את המולדת שלו בעבור דולרים... אגב, אני מכיר ממשלה ישראלית שמוכנה למכור את העקרונות שלה בשביל כסף של טרור, כשהיא גם מממנת טרור וגם מקבלת כסף ממדינה תומכת טרור, כפי שעושה הממשלה הנוכחית. לעומת זאת, שום ממשלה ישראלית לא הייתה מוכנה למכור אפילו סנטימטר אחד של מולדת למען כסף. אבל אני בהחלט מוכן לוותר על שטחים שאני משוכנע שהם המולדת שלי כדי להשיג שלום".
הבדל מרתק. הערבים לא מוכנים אפילו למראית עין של הטבות כלכליות תמורת ויתורים מדיניים. סאדאת לא הסכים לדון בפיצוי כספי תמורת טאבה. אסד לא היה מוכן "להחכיר" לישראל את הגולן. אבל ישראל, מאז ימי מנחם בגין, הצמידה תג מחיר לנסיגות. "יש לנו הוצאות", הסברנו לאמריקאים. "צריך לפצות את המתיישבים. צריך להעתיק את שדות התעופה ובסיסי השריון מסיני". והאמריקאים שילמו. בימי אולמרט הזדרז בוש להבהיר שלא ישלם בעד פינוי יישובים. אבל קריצה קטנה של קונדוליסה רייס הספיקה, לא, לא בשביל היישובים, רק כדי "לבנות את הנגב" (כי איפה אפשר יהיה לדחוף את כל המגורשים מיהודה ושומרון?). וכך סידרו רייס ואולמרט את בוש התמים. אולמרט מצהיר כמובן שהוא לא מכר אפילו סנטימטר. רק היה מוכן לוותר על המולדת "תמורת שלום", אבל לא התבלבל לרגע והצמיד לוויתור תג מחיר של 50 מיליארד, רק "לכיסוי הוצאות", כמובן.
מביש לראות איך הפלשתינאים העניים אינם מוכנים לוותר על מה שהם מגדירים "המולדת שלהם", גם תמורת כל הון שבעולם, וישראל העשירה מוכנה לוותר על מולדתה גם חינם, תמורת הסכם עם ערפאת או אבו מאזן. אבל אם אפשר לגרד גם כמה מיליארדים בשביל זה, למה לא?