בני גנץ הפגין יושר פוליטי נדיר כשתקף את דבריו הנלוזים של ליברמן בעניין המכינות הצבאיות, למרות שליברמן הצהיר כמה ימים קודם שגנץ הוא מועמד לגיטימי מבחינתו לראשות הממשלה. דומה כי הנכונות להסתכסך עם בעל ברית פוליטי פוטנציאלי מוכיחה שגנץ הוא איש אמת אמיץ, ולפחות מבחינה זו, מועמד ראוי לראשות ממשלה. 

גם בעניין אחר, הניסיון לפגוע במעמדו של יאיר לפיד בכחול לבן, הוכיח גנץ את הגינותו וסירב להפר את הסכם היסוד של כחול לבן ולהצטרף לניסיון להקריב את לפיד כדי להתחנף לחרדים. ולבסוף, גנץ הוא היחיד בין ראשי כחול לבן שלא פסל בנחרצות ישיבה בממשלת נתניהו, כפי שעשו בגסות לפיד ויעלון, ונחשפו בעליבותם הקנאית, יחד עם אהוד ברק שהצטרף למקהלה המשעממת והודיע ש”לא ישב בשום אופן ובשום מצב עם נתניהו”. מה אתה אומר? חכה, ברק, עוד לא עברת את אחוז החסימה. וכדאי שתקשיב לדברי סגנך, יאיר גולן, שדיבר באופן הרבה יותר שפוי בסוגיית הישיבה עם נתניהו, ולא פסל את האפשרות.
מכל זה עולה שבני גנץ הוא מישהו שאפשר במידה רבה לסמוך על שיקול דעתו ועל הגינותו ואפשר בהחלט להגיע איתו להסכם רוטציה חיוני בראשות הממשלה. לכאורה, חבריו של גנץ להנהגת כחול לבן לא ייתנו לו להגיע להסכם עם נתניהו, אבל כשיגיע הרגע, אחרי הבחירות הבאות, מצופה מגנץ לעמוד גם מולם אם צריך.

רביעיית כחול לבן. המשטמה לנתניהו מעוורת את עיני שונאיו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


ואין ספק כמדומה כי כמעט כל חברי הכנסת של כחול לבן, שחלקם מצוינים ממש (כמו החרדית הנאורה עומר ינקלביץ’ או יועצו הקרוב והחכם חילי טרופר), יעדיפו ללכת עם גנץ, ולא עם שונאי נתניהו המקצועיים בנוסח לפיד ויעלון, שמשטמתם לנתניהו מעוורת את עיניהם, והם מנסים להתנהל כערכאת שיפוט, למרות שהליכי הבירור המשפטי מול נתניהו נמשכים על פי חוק, כולל שימועים צפויים בפני היועץ המשפטי, ולמרות שחוק ראש הממשלה מגן לגמרי על נתניהו ומתיר לו להמשיך לכהן עד לפסק דין סופי וחלוט בערכאת ערעור אחרונה, גם אם ייאלץ להיפרד מהממשלה בתום המשמרת שלו ברוטציה, כי שר, בניגוד לראש ממשלה, לא יכול לכהן תחת כתב אישום.

בפועל, הברירה היא בין גועליציית נתניהו חרדית עם ליצמן ודרעי ובן־גביר, שיצליחו לחדור לכנסת בחסות חוק נורווגי כלשהו, לבין גועליציית גנץ, הנתמכת כך או אחרת על ידי איימן עודה ואחמד טיבי. אין אפשרות אחרת. לכן הכרחי לגמרי להקים ממשלת אחדות ורוטציה. ואפשר להתוות כבר עכשיו את כלליה המקווים ואת עקרונותיה ההכרחיים לעצם קיומה:
קודם כל, נתניהו חייב להיות ראשון, לפחות עד סוף קדנציית טראמפ והצגת תוכנית המאה, שאין מי שיכול להתנהל מולה טוב מנתניהו. וגם כחול לבן צריכה להכיר בזה. 
בנוסף, חייבים להסכים על עקרונות היסוד, וזה ממש לא קשה מדי. בתחום המדיני, אי־נסיגה ואי־פינוי התנחלויות מצד אחד ואי־סיפוח מצד שני, וכן המשך ההסדרה מול עזה וחתירה להרגעה מול סוריה ואיראן, ובתחום הפנים: ברית זוגיות וביטול האפליה הרבנית בתחום העלייה כלפי יוצאי רוסיה ואתיופיה, כולל העלאת הפלשמורה וביטול בדיקות הדנ”א המחפירות כלפי יוצאי רוסיה. וכן, גם קץ לגירוש מבקשי המקלט, האמהות הפיליפיניות וילדיהן ושאר נרדפי מנהל האוכלוסין, השוהים כאן כבר שנים ארוכות. די לעוול המתמשך, המכתים את כולנו. ככה נראית ממשלת תקווה גדולה.