אופציית הסירוס: "רגע לפני בת מצווה, נערה בת 12 מאושפזת במוסד סגור לאחר אונס קבוצתי", זעקה בכאב כותרת בעיתון "מעריב" השבוע. לפני בת המצווה, נערה נאנסת פעמיים, בהפרש של שלושה–ארבעה חודשים, באכזריות ובאיומי סכין על ידי ארבעה נערים הלומדים איתה באותו מוסד ומבוגרים ממנה בשנה–שנתיים. ולא זו בלבד, בשפלותם וביהירותם הם צילמו את המעשה הנפשע והפיצו את הסרטון. אם החשדות נכונים, זוהי התנהגות עבריינית של נערים, שאין ספק שבגילם כבר ברור להם שמעשיהם פסולים ואסורים, וכל זאת תוך הפעלת כוח פיזי ואיום שאם תעז להתלונן - יפגעו בה.
הנערים, על פי החשד, נעזרו בחברה שקראה לנערה לבוא למבנה נטוש, שם חיכו לה, גררו אותה, אנסו, צילמו והתפארו במעשיהם ברשתות החברתיות.
שמעתי ברדיו את אבי הנערה, שדיבר מדם לבו. טען שאחד מאבות האנסים אמר: "הבן שלי גבר". אם אכן זה מה שאמר אביו של הנער, אז בוודאי שהתפוח נפל ממש קרוב אל העץ.
מחקרים שנעשו כבר לפני יותר מעשר שנים הרכיבו את הפרופיל האישיותי של אנס. החוקרת מרגרט דאייר מאוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית מתארת את טיפוס האנס כאדם מופנם, בעל דימוי עצמי נמוך, חלש אופי, סובל מהיעדר יחסים תקינים עם נשים ונוטה להתפרצויות. כאשר אנשים כאלה חוברים בקבוצה, ועוד מצוידים בסכין, הם הופכים ל"גברים חזקים". הייתי שמח לראות כל אחד מהם בסיטואציה הפוכה. אבל אותם "גברים" אינם מוכנים לשלם מחיר של גברים על הפשע שביצעו.
בית המשפט שחרר את הנערים החשודים לאחר שעורך דינם טען שבשל גילם הצעיר אינם בני ענישה. אז נכון, אולי לא בית מעצר, אבל למה לא מוסד לעבריינים צעירים, עד שיוחלט על המשך ההליכים? אם תשאלו אותי, על אנסים יש להטיל עונש אחד בלבד: סירוס. אני רוצה לראות את כל יפי הנפש שיצקצקו בלשונם על אמירתי זו אם הבת שלהם הייתה הקורבן.
הילדה בטראומה קשה. פורסם כי ניסתה לשים קץ לחייה. אין לדעת בשלב זה אם ואיך תתאושש אי־פעם. לגבי הנערים, אם יוכח כי עשו את המעשים המיוחסים להם, אסור שיחמקו מחובת התשלום על העוול שעשו.